עריכת הדף "תהלים ע"ו"

{{חלונית
| כותרת = תהלים ע"ו{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר}}
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.

'''ב:''' נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱ-לֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.

'''ג:''' וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן.

'''ד:''' שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.

'''ה:''' נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף.

'''ו:''' אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם.

'''ז:''' מִגַּעֲרָתְךָ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס.

'''ח:''' אַתָּה נוֹרָא אַתָּה וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז אַפֶּךָ.

'''ט:''' מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה.

'''י:''' בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱ-לֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה.

'''יא:''' כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר.

'''יב:''' נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱ‍-לֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא.

'''יג:''' יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים נוֹרָא לְמַלְכֵי אָרֶץ.
</poem>
}}
'''תהלים ע"ו''' הוא המזמור ה-76 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ו ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-75, ועד ליום ההולדת ה-76.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר נבואת [[סנחריב]] במעשה שהיה ברוב חילו שהיה לו, כולם נחטפו בשינת מות ולא היה כח בידם ליטול כלי מלחמתם ונפלו כולם".

המזמור משבח את גדולת השם ונוראותיו, שמציל את בני ישראל וירושלים מהאויבים הקמים עליהם, ומסיים בהודאה לה' ובקריאה להביא [[קרבן תודה|קרבנות תודה]] ולתת מתנות לקב"ה.

==בחסידות==
*'''ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון''' - מצד השראת השכינה כפי שהיא אצל הקב"ה, מלמעלה למטה, אין חשיבות כל כך למקום שבו היא שורה ולכן הוא בחינת "סוכו", סוכה שהיא דירת עראי, ועבור השראה זו דרוש המקום להיות באופן של שלימות ("ויהי בשלם"), ודווקא מצד הלמטה על ידי עבודת האדם פועלים שהשראת השכינה תהיה באופן של קביעות, "ומעונתו", ואז ההשראה היא אפילו בבחינת ציון שמורה על מעמד ומצב נמוך שהוא רק 'ציון' וסימן ובאופן של ביטול{{הערה|דיבור המתחיל 'וככה תאכלו' ודיבור המתחיל 'כימי צאתך' תשל"ז.}}.
*'''ארץ יראה ושקטה''' - הפסוק רומז לשני אופנים בעבודת השם. השלב הראשון הוא שאדם דוחה את הרע אך עדיין ירא וחושש ממנו וצריך כל הזמן להישמר מפניו, 'יראה', ולאחר מכן מתעלה בעבודתו למצב שבו אינו צריך כלל להילחם ברע ועבודתו באופן של מנוחה, 'שקטה'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 92 (משיחות ג' ניסן תשי"א, פרשת שלח תשל"ו, ופרשת וישב תשל"ז). תורת מנחם חלק י"ד עמוד 162. דיבור המתחיל פדה בשלום תשל"ח ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד ו' ובהנסמן בהערות שם. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט"ו.}}. מה שפועל את המנוחה בעולם הוא ענין השבת וענין התורה, ששניהם מגלים את התכלית של הבריאה, וכשתכלית זו מורגשת בגלוי, פועלת היא מנוחה במציאות כולה{{הערה|תורת מנחם ה'תנש"א חלק ג' עמוד 266.}}.


==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[נודע ביהודה אלקים]]}}
הניגון נוֹדָע בִּיהוּדָה הותאם למילים במזמור תהלים ע"ו, לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי בי"א ניסן בשנת תשל"ז{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140803/jewish/Nodo-BeYehudoh.htm לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח תקליט 12#], [https://chabadpedia.co.il/images/4/44/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94.MP3 בביצועו של ר' דוד הורביץ].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=92 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]