עריכת הדף "תהלים קט"ו"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים קט"ו{{ש}}  הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'
| תוכן = <poem>
'''א:''' לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל-אֲמִתֶּךָ.{{ש}}
'''ב:''' לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱ-לֹהֵיהֶם. {{ש}}
'''ג:''' וֵא-לֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. {{ש}}
'''ד:''' עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. {{ש}}
'''ה:''' פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. {{ש}}
'''ו:''' אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. {{ש}}
'''ז:''' יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. {{ש}}
'''ח:''' כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם. {{ש}}
'''ט:''' יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. {{ש}}
'''י:''' בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. {{ש}}
'''יא:''' יִרְאֵי ה' בִּטְחוּ בַה' עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. {{ש}}
'''יב:''' ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. {{ש}}
'''יג:''' יְבָרֵךְ יִרְאֵי ה' הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים. {{ש}}
'''יד:''' יֹסֵף ה' עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. {{ש}}
'''טו:''' בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{ש}}
'''טז:''' הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי-אָדָם. {{ש}}
'''יז:''' לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָ-הּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה. {{ש}}
'''יח:''' וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָ-הּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָ-הּ.
</poem>
}}
'''תהלים קט"ו''' הוא המזמור ה-115 ב[[תהלים|ספר תהלים]], והוא חלק מ[[תפילת הלל]].

==תוכן המזמור==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נאמר: "תפילה על אריכות הגלות, שיעשה למען שמו שלא יתחלל".

פסוק י"ח החותם את הפרק, חותם גם את פרק [[אשרי יושבי ביתך]] הנאמר כל יום ב[[פסוקי דזמרא]], בסוף [[תפילת שחרית]] וב[[תפילת מנחה]].

==בחסידות==
*'''למה יאמרו הגויים איה נא אלוקיהם''' – טענת הגויים מובאת בתורה היות שיש לה מקום כביכול, שההמשכה הרוחנית לכאורה אמורה להיות עם חילוק בין 'השמים' ששם שורה הקדושה בגלוי, ובין 'הארץ', בגשמיות העולם הזה, אך זהו רק מצד ההנהגה כפי שהיא בשם 'אלוקינו בשמים', ההנהגה שעל פי הטבע, אך מכיון שהקב"ה הוא למעלה מבחינה זו, וכל החילוקים האלו הם רק ברצונו ומצד האמת הכל שווה בפניו, ההמשכה האלוקית יכולה לשרות גם במקום גשמי ועל ידי עבודה גשמית, ואדרבה, מכיון שזהו "כל אשר '''[[חפץ]]'''", שלמעלה מרצון סתם, העבודה בגשמיות העולם ממשיכה מפנימיות רצונו יתברך{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ה סוף עמוד שח. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד קלב ואילך. ספר המאמרים תרנ"ח בתחילתו. ד"ה יהי ה' אלוקינו עמנו ה'תשמ"ו.}}.
*'''עצביהם כסף וזהב''' – אדמו"ר האמצעי הסביר פעם בילדותו את הפסוק מלשון עצבון, שיש כאלו שמה שגורם להם לעצב זה הטרדות שלהם מהחסרון בכסף וזהב גשמי{{הערה|שיחת חג השבועות תרצ"ד סעיף י"ט. לקוטי דיבורים חלק א' קע, ב. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.}}.
*'''ישראל בטח בה''''{{הערה|תהלות מנחם מזמור לז, פסוק ג.}}.
*'''השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם''' – במתן תורה הקב"ה ביטל את הגזירה שהעליונים והתחתונים לא יתערבו, וכפי שהתבטלה הגזירה בכללות העולם, כך היא התבטלה ביחס לכל נברא בפרט, שה'עליונים' שבו שהוא ענין המוחין והשכל, יכול להתחבר ולהיות מורגש גם במידות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 103.}}.


==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[לשמך תן כבוד (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-114 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ו, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אברהם חריטונוב]] על המילים "לא לנו ה' . . כי לשמך תן כבוד".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד ס"ה

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=142 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים|קטו]]