עריכת הדף "תהלים קי"ב"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים קי"ב{{ש}}  הַלְלוּ יָ-הּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'
| תוכן = <poem>
'''א:''' הַלְלוּ יָ-הּ '''אַ'''שְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' '''בְּ'''מִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד. {{ש}}
'''ב:''' '''גִּ'''בּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ '''דּ'''וֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. {{ש}}
'''ג:''' '''ה'''וֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ '''וְ'''צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד. {{ש}}
'''ד:''' '''זָ'''רַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים '''חַ'''נּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק. {{ש}}
'''ה:''' '''ט'''וֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה '''יְ'''כַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט. {{ש}}
'''ו:''' '''כִּ'''י לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט '''לְ'''זֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק. {{ש}}
'''ז:''' '''מִ'''שְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא '''נָ'''כוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'. {{ש}}
'''ח:''' '''סָ'''מוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא '''עַ'''ד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו. {{ש}}
'''ט:''' '''פִּ'''זַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים '''צִ'''דְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד '''קַ'''רְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. {{ש}}
'''י:''' '''רָ'''שָׁע יִרְאֶה וְכָעָס '''שִׁ'''נָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס '''תַּ'''אֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.
</poem>
}}
'''תהלים קי"ב''' הוא המזמור ה-112 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

==תוכן המזמור==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נאמר: "גם זה המזמור נאמר בא"ב, בכל פסוק שני אותיות ובשני אחרונים שלוש, ומספר על מידות טובות שיבור לו אדם והיאך יתן צדקה, ושכרו – שלא יצטרך לבריות". רש"י בביאורו על פרק קי"א מציין על הקשר שבין שני המזמורים{{הערה|שניהם כוללים עשרה פסוקים, שניהם בנויים מאקרוסטיכון ויש להם את אותה פתיחה.}}, והחילוק ביניהם שמזמור זה מספר בשבחו של צדיק, ואילו מזמור קי"א מדבר בשבחו של הקב"ה.

המזמור בנוי מעשרה פסוקים המסודרים ב[[אקרוסטיכון]] של [[אותיות האל"ף בי"ת]], והלשון שלו מזכירה לשונות דומים הנאמרים בפרק א' של [[ספר משלי]].

המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'.{{הערה|עשרת המזמורים: [[תהלים ק"ו]], [[תהלים קי"א|קי"א]], [[תהלים קי"ג|קי"ג]], [[תהלים קל"ה|קל"ה]], [[תהלים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהלים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהלים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהלים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהלים ק"נ|ק"נ]]}}

==בחסידות==
*'''דור ישרים יבורך''' – הדרך לזכות בדור ישרים יבורך הוא על ידי שמחדירים בתלמידים ובילדים את ההרגשה שהתורה היא 'דבר השם', את קדושת התורה, וניצול כל רגע פנוי ללימוד התורה ובמיוחד הקדשת השעות הראשונות ללימודי קודש בלבד{{הערה|משיחת חג הפורים ה'תשט"ז.}}, ודבר זה הוא בעיקר בידי נשי ישראל{{הערה|שיחת י"ט כסלו התשכ"א.}}.
*'''גיבור בארץ יהיה זרעו'' – הגבורה המוזכרת כאן היא מעין 'גבורות גשמים', שהוא ענין גבורה שבחסד, לחלק את השפע לחלקים רבים שהמקבל יקבל אותה כראוי, וזהו הקשר להמשך הפסוק 'דור ישרים יבורך', שסדר ההשפעה אליהם צריך להיות דווקא במידה לפי ערך המקבל, ועל ידי זה זוכים ל'דור ישרים יבורך'{{הערה|משיחות יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג.}}.
*'''וצדקתנו עומדת לעד''' – חז"ל מפרשים פסוק זה על מי שקונה ספרים ומשאילם לאחרים, ויש בזה נפקא מינה להלכה, לפי שיטת אדמו"ר הזקן שמעשר כספים אינו מן התורה, וממילא אפשר להשתמש בזה גם עבור הדפסת ספרים, אך למעשה הבהרה זו מיותרת כיון שכל הנתינה צריכה להיות בשמחה, לא צריך בזה שום הגבלה, ובפרט שבצדקה תלויה הגאולה{{הערה|משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב.}}.
*'''פיזר נתן לאביונים''' – על ידי הפיזור לצדקה, ההמשכה מגיעה למטה ביותר, עד שמתוסף אצל האדם לא רק מ'עץ החיים', אלא גם מ'אילן המוות', היות שזדונות נעשים כזכויות, וזה מה שכתוב 'יש מפזר ונוסף עוד', שמתווסף לו לא רק מהקדושה, אלא אפילו מהצד של היפך הקדושה{{הערה|ד"ה רני ושמחי ה'תשכ"ז. לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 302. ד"ה פזר נתן לאביונים ה'תשח"י. שיחת שבת פרשת וישב ה'תשח"י.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-111 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ג, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' [[בערל פאשטער]] (בפעם השניה ברצף, לאחר שגם בשנה הקודמת נבחר הניגון שלו) על המילים "אשרי איש ירא את ה'".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד מה

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=140 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}

{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]