עריכת הדף "תיקון המידות"

'''תיקון המידות''', או '''עבודת המידות''', הוא חלק מרכזי ב[[עבודת השם]], הדורש מהאדם תהליך פנימי של זיכוך ועידון התכונות הנפשיות והרגשיות שלו.

עבודת המידות נדרשת מכל אחד, גם מי שנולד עם מידות מזוככות ועדינות, נדרש להמשיך ולזכך אותם עוד.

==תיקון המידות בדורות קודמים==
כמו ענינים רבים בתורת החסידות, גם הענין של זיכוך המידות מופיע במקורות קדומים רבים, דוגמת הרמב"ם בהלכות תשובה{{הערה|ז, ג.}}, שאומר שעל פי הלכה האדם נדרש [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] לא רק על עבירות שיש בהם מעשה של איסור, אלא גם מכל הדעות הרעות שיש לו.

כך גם מופיע במסכת אבות{{הערה|ג, יז.}} "אם אין דרך ארץ אין תורה", כלומר שהעיסוק בתיקון המידות בדרך ארץ הוא היסוד וההקדמה לכללות עבודת השם{{הערה|על פי פירוש רבינו יונה: "ובזה תשכון התורה עליו, שאינה שוכנת בגוף שאינו בעל מידות טובות".}}.

מקור מפורסם נוסף הוא אגרת הרמב"ן שהדריך את בנו להתנהג לדבר כל דבריו בנחת, ובכך להינצל מו הכעס, וכן עצות נוספות התיקון המידות.

בספרי הקודש, ענינים רבים העוסקים בתיקון המידות מופיעים בקשר עם ימי [[ספירת העומר]], שבמשך ארבעים ותשעה ימים מתכוננים לקבלת התורה על ידי בירור כל מידה ומידה באופן פרטי, כפי שכל אחת מהמידות [[התכללות המידות|כלולה ומתבטאת בשבע המידות]].


==החידוש של תורת החסידות==
בפרק א' בתניא מחדש אדמו"ר הזקן שלכל אדם יש שתי "נפשות"{{הערה|אמנם הוא מסמיך את הדברים על דיוק לשון הרח"ו, אבל שם אין הדבר מוסבר ומובן.}}. המשמעות היא שמשיכתו ל"רע" לא נובעת מכח חיצוני כלשהו (כגון יצר או מלאך) אלא שמהות עצמו יונקת מהקליפות והיא "רע". היינו, עד תורת החסידות הייתה ההבנה שהאדם מצד עצמו הוא "בסדר" וכל הבעיה היא שצריך להתגבר מלהמשך לרע '''חיצוני''', והחסידות חידשה שהוא צריך לתקן את עצמו, לשנות את עצם מהותו הפנימית{{הערה|ע"פ שיעורי הרי"כ.}}

על פי זה מובן מאד פתגם אדמו"ר הריי"צ שתיקון המידות זהו '''כל ענין החסידות'''{{הערה|1=[www.sifreiorhachaim.co.il/wp-content/uploads/2024/04/5720511.pdf?srsltid=AfmBOoqWrpfWHgo5t6ZtV10zACQMbiTvKq7rTCQq61woqvshg0aOIYnr ענינה של תורת החסידות סעיף א' אות ג. מלקוטי דיבורים חלק א' נו, א. וגירסה נוספת שם עמוד ב. התבאר ב'התמים' חלק ג' עמוד סו ואילך. [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14603&CategoryID=2329 אגרות קודש חלק כב עמוד יז].}} ושזהו "עיקר החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4301620516 ספר השיחות תש"ט עמוד 297].}}. ואדמו"ר הרש"ב התבטא על כך כי "העבודה הקטנה ביותר בתיקון המידות, היא למעלה במדריגה מאשר ההשכלה הגדולה ביותר"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 93. וראו גם [https://chabadlibrary.org/books/4301620534 שיחת י"א ניסן תש"ט], שההשכלה הנפלאה ביותר לא מגיעה לפעולה של הטבת וזיכוך המידות. וב[https://chabadlibrary.org/books/4301620343 שיחת פרשת נצבים תש"ז] שהפעולה במידות פועלת התגלות עצם הנשמה ופועלת עילוי גם במוחין עצמם.}}, וכל יהודי ויהודי מקבל כח מלמעלה לעבודה זו{{הערה|1=פירוש הלשון 'משביעין אותו', מלשון שובע. [https://chabadlibrary.org/books/4301620438 סעודת ליל ראשון של חג השבועות תש"ח].  סה"מ תרח"ץ ס"ע רלה ואילך.}}.

העבודה של תיקון המידות קשור עם בחינת 'איש'{{הערה|לוח היום יום ד' אלול: "במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם".}}, ועיקר הכוונה בעבודת האדם, גם בתיקון המוחין (שהוא בחינת 'אדם') - הוא לפעול תיקון המידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200013853 מאמר דיבור המתחיל 'איש על דגלו'  ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל].}}.

מלבד הדרישה הכללית מהאדם לזכך ולתקן את מידותיו, מושם דגש בחסידות על פרטים שונים בעבודת המידות, דוגמת הדרישה [[עבדו את ה' בשמחה|לעבוד את השם מתוך שמחה]], [[אהבת ישראל]], [[ענווה]], [[ביטול]], ו[[התקשרות לרבי]].

(היבט דומה לדרישה של זיכוך המידות, היא העבודה ב[[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שהאדם כופה את רצונו ומתאפק, ואף מצליח להפוך את הרצון לחלוטין).

==אופן העבודה בתיקון המידות==
תיקון המידות יכול להיות בשני אופנים, האופן הראשון הוא ריסון הנטיות הטבעיות, דוגמת אדם שהטבע שלו נוטה לכעס ורוגז, שעליו לשלוט בעצמו ולהרגיל את עצמו להתאפק ולא לכעוס ולהתרגז.

אופן נוסף בתיקון המידות, הוא השימוש בהטיית הנפש בצורה חיובית, דוגמת אדם שהמזג שלו חם וסוער, שמנצל זאת למלחמה נגד דברים הסותרים את רצון השם ויוצא בזה{{הערה|שם=רנח}}.

העיקר בתיקון המידות, הוא להנהיג אותם שיהיו על פי השכל, כלומר שהאדם יעשה את מעשיו לא לפי הרגש שמוטבע בו מתולדתו, אלא דווקא מתוך התבוננות והחלטה שכלית מה נכון לעשות ולהרגיש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2700520476 ספר המאמרים תרצ"ב, ל"ג בעומר, עמוד שסג]. וראו שם ליל א' דחג השבועות תרצ"ב עמוד שעב.}}.

עבודה זו, היא ההתחלה וראשית העבודה בעבודת השם{{הערה|שם=רנח|1=[https://chabadlibrary.org/books/2700520235 ספר המאמרים תרצ"ב עמוד שנח].}}{{הערה|ראו אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק (תשנ"ג) עמוד קה. שיחת שמיני עצרת תרצ"ד (לקוטי דיבורים חלק א' נו, א ואילך). אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד תנח.}}.

הרבי מדריך כי סדר העבודה בתיקון המידות הוא מהקל אל הכבד, ובאופן של הדרגה, מעט מעט, ולא בפעולות קיצוניות שמנסות לשנות את המידות בפעולה אחת{{מקור}}.

==ראו גם==
*[[מח שליט על הלב]]
*[[מידות טובות]]
*[[יגיעה]]

==לקריאה נוספת==
*יקותיאל גרין, '''תיקון המידות''', שבט תש"ע
*שמעון גופין, '''עבודת תיקון המידות''', ניסן תשע"ז

==קישורים חיצוניים==
*אליעזר ברוד, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7473&CategoryID=1471 תיקון המידות]''', מדור 'מן המעיין', שיחת השבוע גליון 1256
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4877776 תיקון המידות: כיצד אפשר לרפא עצלנות, דחיינות וכעסים?]''', פרשת אמור תשע"ח {{וידאו}}{{בית חבד}}
*יוסף יצחק גורביץ, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA מה היא עבודת המידות?]''', מתוך 'מעיינותיך', א' חשון תשע"ט
*'''[https://abc770.org/post_tag/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/ תגית: תיקון המידות]''', באתר חב"ד אור אין סוף
*'''[https://mbakodesh.org.il/lesson_cat/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/ תגית: תיקון המידות]''', באתר 'מעלין בקודש', רשת אהלי יוסף יצחק
*'''[https://77012.blogspot.com/2020/04/blog-post_16.html ואתהלכה ברחבה • 'תיקון המידות' כאן ועכשיו]''', באתר לחלוחית גאולתית

{{הערות שוליים}}
[[עבודת השם]]