עריכת הדף "תרנגול"

{{עריכה}}
[[קובץ:תרנגול.jpg|ממוזער|התרנגול]]
התרנגול הינו חיה אשר ברא ה' ביום החמישי ל[[בריאת העולם]].

==התרנגול==

התרנגול נחשב כסוג עוף{{הערה|נברא בבריאת העולם יחד עם העופות}} אמנם למעשה נחשב התרנגול כחיה על האדמה, אשר לרוב שוכנת עלי אדמות.

התרנגול נקרא "שֶׂכְוִי", "גֶּבֶר" ו"זַגְתָּא".

רבי יהודה החסיד אומר שאם שמע את קריאת התרנגולת כשקריאת הגבר – ישחוט מייד את התרנגול: "תַּרְנְגֹלֶת שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל – יִשְׁחֲטֶנָּה מִיָּד"<ref>ראה שיעורי הלכה למעשה חלק ב', עמוד קט. שזו היא דרך האמוריים.</ref>.

כל יום מברך האדם את ברכת "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה" – לפי השולחן ערוך – רק לאחרי ששמע את קריאת התרנגול.

אולם פוסק אדמו"ר הזקן<ref>שולחן ערוך הרב, חלק א' , סימן מ"ו (הלכות ברכות השחר), סעיף ג'</ref> שניתן לברך זאת גם לפני שמיעת הקול, אך רק לאחר עלות השחר<ref>ראה בקובץ הברכה, גלי' א', עמוד לד.</ref>.

== בהלכה ==
נוהגים לקחת בערב יום כיפור תרנגול לזכר ולעשות איתו את מנהג ה[[כפרות]]<ref>שולחן ערוך הרב, אורח חיים, חלק ד', עמוד ס"ז (סימן תר"ה, סעיף א').</ref>.

לאישה לוקחים תרנגולת.

אולם נשאלת השאלה מה עושים כשהאישה מעוברת, האם לוקחים לה תרנגולת (בשבילה), תרנגול (שמא העובר זכר) ותרנגולת (שמא העובר נקבה)? או שמא – לפי הדעה שאומרת שניתן לקחת שני תרנגולים לאדם – לוקחים תרנגולת ותרנגול?<ref>ראה הערות התמימים ואנ"ש אהלי תורה, גלי' י"ד, עמוד קט"ז.</ref> 

האריז"ל פוסק לקחת 2 תרנגולות ותרנגול<ref>ראה שבח הברית, עמוד 27.</ref>.

מדוע אומר אדמו"ר הזקן להכין תרנגול שיקיצו בחצות הלילה, והרי התרנגול מקיץ בעלות השחר?<ref>ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, מאריסטון, חלק ט', עמוד 80</ref>.

נהוג לקחת ב[[ליל הסדר]] מזרוע העוף. הסיבה היא שרוצים לעשות זכר ל[[קרבן פסח]] ומביאים את העצם של העוף; אמנם - אם כן - מדוע אין לוקחים מן הצאן (אשר הוקרב) אלא מן התרנגול (אשר לא היה כשר לקרבן פסח)?

התשובה היא שאסור לאכול את קרבן הפסח מחוץ ל[[ירושלים]], ואם יבוא אדם, ויראה אוכלים את הזרוע מחוץ ליושלים יאמר שזוהי עברה!

לכן אוכלים זכר למקדש - עצם, אמנם לפי ההלכה הקודמת אוכלים עצם של - תרנגול<ref>[[שיעורי הלכה למעשה]], סימן תע"ג. [[שולחן ערוך הרב]], סימן תע"ג, סעיף כ'.</ref>.

== הביצה ==
הביצה, הינה ממאכלי התרנגול אשר היא מטילה לאחר דגירה.

יש לבדוק כי אין בביצה דם.

יש הנוהגים לאכול בערב תשעה באב ביצה. הרבי נהג לאכול ביצה בערב שבת<ref>מעשה מלך{{דרוש מקור|סיבה=יש לציין את שם העמוד}}.</ref>.

== בתורה ==
הדוכיפת, הינה סוג תרנגול כדברי רש"י "עוֹף גָּדוֹל כְּתַרְנְגוֹל"<ref>[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]], עמוד 71.</ref>.

== באגדות חז"ל ==
בהר המלך נהגו להביא תרנגול ותרנגולת לפני החתן והכלה בחתונתם, סימן לפרו ורבו כמו תרנגולים<ref>סוף הסיפור – ראה בערך [[מסכת גיטין]], בעניין "אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא.</ref>.

בכל יום שלוש לפני עד לשוש שעות אחרי עלות השחר, ישנה – לפי דעה מוסימת – פחות משנייה שבה הקב"ה שולט רק במידת הדין.

לכן כאשר ח"ו אדם מקלל את חבירו – הרי מתקיים.

אף אדם לא יודע שעה זו חוץ מ[[בלעם]] הרשע, ולהבדיל – משה רבינו, זוהי גם עבודתו של בלעם הרשע, כאשר בא אליו אדם על מנת שיהרוג את פלוני, הרי בשעה הזו המיוחדת הוא מקלל והאיש מת.

הסימן לידיעת זמן זה הוא כאשר כרבולת התרנגול מתלבנת והתרנגול עומד על רגל אחת<ref>[[מסכת ברכות]], דף ז', עמוד א'.</ref>.

== בחסידות ==
בחסידות<ref>מאמרים [[תרס"ד]], עמוד קל"ט. וראה גם [[המשך ע"ב]], חלק שני, עמוד א'קמב.</ref> מובאת השאלה מדוע דוקא מחצות הלילה ניתן לברך את ברכת הנותן לשכוי בינה?

והתשובה שמקור השתלשלות התרנגול הוא ב[[גבריאל המלאך]], והנה גבריאל הוא מעיר הצדיקים בחצות וכו'.

ועוד מבואר<ref>תורת שמואל, תרל"ז חלק א', עמוד ד'.</ref> הקשר דהנה בחצות הלילה מתעוררות הה' גבורות דאימא (בינה, מקור התרנגול).

מספר הרבי ב[[תורת מנחם]]: פעם היה נער שקרוא וכתוב לא ידע, יום אחד הגיע לתפילות ראש השנה. כאשר ראה שכולם דבקים ומתפללים חפץ לקור לה', אך לא ידע כיצד; אז החל לקרוא בקול: "קו קו רי קו! קו קו רי קו!!!!". אנשי בית הכנסת ששמעו זאת רצו לסלקו מ[[בית כנסת]]; אז הגיע ה[[בעל שם טוב]] הקדוש והורה להשאירו.

לאח מכן אמר: "צְעָקָה זוֹ הֶעֶלְתָה אֶת כָּל תְּפִלּוֹת בנ"י!..."<ref>תורת מנחם, תשל"א, חלק שלישי, עמוד 422. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד', ס"ע שיג ואילך. תורת מנחם, חלק כ"ח, ע' 241.</ref>.

סיפר הרבי בהתוועדות: 

{{ציטוט|תוכן="כאשר ר' לוי יצחק מבארדיטשוב למד שחיטה, הנה בגמר הלימוד – בהתאם לדרך הלימוד שלו בהיותו למדן – והקבלה כו', כשהגיע להמעשה בפועל, שהוצרך לשחוט עוף – הביאו לו עוף, ולקחו בידו, והתחיל לברך על השחיטה.

בעת אמירת הברכה, ובפרט שהיתה זו פעם הראשונה שמברך ברכה זו – הי' ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בתנועה של דביקות ("ער האָט זיך פאַר'דביקות"), ונמשך אריכות זמן, (כ"ק אדמו"ר שליט"א שחק וסיים:) ובינתיים – פרח העוף. וכשסיים את הברכה ופתח את עיניו, שאל: "נו, היכן הוא התרנגול" ("וִוי איז דער הִין")?!..."|מקור=תורת מנחם, חלק ז', עמוד 54.}}

== קישורים חיצוניים ==
{{אוצר החכמה|משה דובער ריבקין|קונטרס בדין תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי|142665}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורה]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]