אדם העליון - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־19:18, 18 במאי 2025

2025-05-18T19:18:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:18, 18 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{עולמות אבי"ע\|}}		{{מפנה\|אדם}}
			{{עולמות אבי"ע}}
	'''אדם העליון''' הוא כינוי לדרגת האלקות השורה ב[[עולם האצילות]], ואשר ה[[אדם התחתון]] מתדמה לו. האדם העליון הוא גילוי האלקות ב'ציור' של אדם - ב[[עשר ספירות]].		'''אדם העליון''' הוא כינוי לדרגת האלקות השורה ב[[עולם האצילות]], ואשר ה[[אדם התחתון]] מתדמה לו. האדם העליון הוא גילוי האלקות ב'ציור' של אדם - ב[[עשר ספירות]].

מ. רובין ב־19:26, 26 במרץ 2025

2025-03-26T19:26:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:26, 26 במרץ 2025
שורה 24:		שורה 24:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
			[[en:Adam HaElyon]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:21:17Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:21, 3 במרץ 2021
שורה 23:		שורה 23:
	מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום\|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה\|1={{הערה\|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"[[אהבה]] (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה\|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}.		מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום\|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה\|1={{הערה\|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"[[אהבה]] (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה\|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:23:15Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 21 באוקטובר 2020
שורה 27:		שורה 27:
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:15:03Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 8 בספטמבר 2020
שורה 17:		שורה 17:
	===ישראל===		===ישראל===
	יש מקומות{{הערה\|שם=ב\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.]		יש מקומות{{הערה\|שם=ב\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.]
	[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה\|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)\|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה ~~יתכן~~ גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה\|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה\|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}.		[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה\|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)\|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה ייתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה\|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה\|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}.

	עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס\|צמצום\|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה\|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.		עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס\|צמצום\|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה\|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

2020-09-06T07:50:24Z

החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 6 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה\|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה\|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}}

	עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" ~~וכיו"ב~~, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום\|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה\|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.		עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיוצא בזה, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום\|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה\|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.

	אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה\|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה\|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}.		אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה\|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה\|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}.

שיע בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2017-07-10T20:54:36Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:54, 10 ביולי 2017
שורה 25:		שורה 25:
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}

	[[קטגוריה:~~ערכים בלימוד~~ החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
	[[קטגוריה:חסידות]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

2017-01-29T09:20:13Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:20, 29 בינואר 2017
שורה 27:		שורה 27:
	[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
	[[קטגוריה:~~ערכים בחסידות~~]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:שמות ה' לקטגוריה:ערכים בחסידות

2017-01-24T19:50:01Z

Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:שמות ה' לקטגוריה:ערכים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 24 בינואר 2017
שורה 27:		שורה 27:
	[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
	[[קטגוריה:שמות ה']]		[[קטגוריה:שמות ה']]
			[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

2016-10-31T07:47:53Z

החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:47, 31 באוקטובר 2016
שורה 21:		שורה 21:
	עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס\|צמצום\|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה\|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.		עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה\|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס\|צמצום\|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה\|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.

	מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום\|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה\|1={{הערה\|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"אהבה (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה\|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}.		מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום\|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה\|1={{הערה\|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"[[אהבה]] (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה\|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 6 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה\|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה\|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}}

	עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" ~~וכיו"ב~~, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום\|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה\|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.		עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיוצא בזה, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום\|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה\|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.

	אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה\|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה\|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}.		אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה\|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה\|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}.