אליעזר (בן משה) - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: צ'קטי

2025-11-23T18:07:57Z

צ'קטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:07, 23 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~אליעזר~~''' ~~היה בנו השני~~ של [[משה ~~רבינו~~]].		'''אֱלִיעֶזֶר''' הוא בנם של [[משה]] ו[[ציפורה]]{{הערה\|{{תנ"ך\|שמות\|יח\|ד}}}}. שמו מופיע פעמיים נוספות ב[[דברי הימים א']].

	~~הי'~~ [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		היה [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה.{{הערה\|1=על פי מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה{{הערה\|1=על פי מדרש אגדה שמות יח, ג.}}.

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==
			הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.

	הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.		בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר"{{הערה\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=אליעזר+בן+משה&pgnum=71 עמ' סה].}}.

	בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=~~%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8~~+~~%D7%91%D7%9F~~+~~%D7%9E%D7%A9%D7%94~~&pgnum=71 עמ' סה].}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף אליעזר בן משה לשם אליעזר (בן משה)

2025-11-23T18:06:15Z

מ. רובין העביר את הדף אליעזר בן משה לשם אליעזר (בן משה)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־21:06, 23 בנובמבר 2025
(אין הבדלים)

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי"

2020-09-06T07:03:36Z

החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:03, 6 בספטמבר 2020
שורה 3:		שורה 3:
	הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה.{{הערה\|1=~~עפ"י~~ מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה.{{הערה\|1=על פי מדרש אגדה שמות יח, ג.}}

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:50:20Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:50, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''אליעזר''' היה בנו השני של [[משה רבינו]].		'''אליעזר''' היה בנו השני של [[משה רבינו]].

	הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן{{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו{{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון"{{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה.{{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==
שורה 9:		שורה 9:
	הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.		הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.

	בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערה\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}		בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר{{הערה\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:35:17Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:35, 24 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

	הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{~~הערת שוליים~~\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.		הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערה\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.

	בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{~~הערת שוליים~~\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{~~הערת שוליים~~\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{~~הערת שוליים~~\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}		בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערה\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערה\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערה\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

שלום: החלפת טקסט – "פרשה " ב־"פרשת "

2016-09-21T05:00:40Z

החלפת טקסט – "פרשה " ב־"פרשת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:00, 21 בספטמבר 2016
שורה 7:		שורה 7:
	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

	הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] ~~פרשה~~ יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.		הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשת יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.

	בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}		בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}

שלום: החלפת טקסט – " פ' " ב־" פרשה "

2016-09-21T04:57:46Z

החלפת טקסט – " פ' " ב־" פרשה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:57, 21 בספטמבר 2016
שורה 7:		שורה 7:
	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

	הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.		הוא היה היהודי הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר", ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים\|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פרשה יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.

	בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}		בדומה לכך, גם התנא [[רבי אליעזר הגדול]] שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים\|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים\|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים\|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – " " ב־" "

2016-09-13T00:01:55Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:01, 13 בספטמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

שלום בוט2: החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה "

2016-08-24T21:06:02Z

החלפת טקסט – " נגלה" ב־" נגלה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:06, 25 באוגוסט 2016
שורה 3:		שורה 3:
	הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז נגלה [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז [[נגלה]] [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==

שלום בוט: החלפת טקסט – " מלאך " ב־" מלאך "

2016-07-21T04:52:12Z

החלפת טקסט – " מלאך " ב־" מלאך "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:52, 21 ביולי 2016
שורה 3:		שורה 3:
	הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.		הי' [[צדיק]] גדול, אך לא מילא את מקומו של אביו כמו שבני אהרן מילאו את מקום אביהם, כי לא הגיע למדרגתם הגבוהה של בני אהרן {{הערה\|1=ילקוט מעם לועז על התורה}}.

	אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז נגלה מלאך האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}		אחד התנאים שהתנה יתרו עם משה לפני שיתחתן עם בתו ציפורה, היה שמשה ישאיר אחד מבניו שלא ימול אותו {{הערה\|1=יתרו אז עדיין לא התגייר, ולכן רצה שישאר לו, לפחות נכד אחד שילך בדרכו שלו.}} ואכן, משה מל את בנו בכורו גרשום, אך לא את אליעזר, ואחרי זה היה מוכרח למולו, כמו שמספר הכתוב "ויהי בדרך במלון" {{הערה\|1=שמות ד, כד.}} שאז נגלה [[מלאך]] האלקים אל משה ורצה להורגו מפני שלא מל את בנו, ומיד לקחה ציפורה את אליעזר ומלתו וכן הצילה את משה ואליעזר ממיתה. {{הערה\|1=עפ"י מדרש אגדה שמות יח, ג.}}

	== בחינת הגבורות ==		== בחינת הגבורות ==