https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA 2026-04-23T13:18:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=771983&oldid=prev 2025-05-31T20:06:47Z

<p>החלפת טקסט – &quot;תהילים&quot; ב־&quot;תהלים&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:06, 31 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; ימי המעשה הם [[בי&quot;ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי&quot;ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] שב[[הר נבו]]. נבו הוא אותיות נ&#039;-בו (הרומזות ל[[שער החמשים|שער החמישים]]), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת &quot;יש&quot; לבין ה[[חכמה]] שהיא &quot;אין&quot;{{הערה|כמ&quot;ש בלק&quot;ת גבי שבועות ב&quot;ביאור מעט ע&quot;פ וספרתם לכם&quot;.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; ימי המעשה הם [[בי&quot;ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי&quot;ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] שב[[הר נבו]]. נבו הוא אותיות נ&#039;-בו (הרומזות ל[[שער החמשים|שער החמישים]]), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת &quot;יש&quot; לבין ה[[חכמה]] שהיא &quot;אין&quot;{{הערה|כמ&quot;ש בלק&quot;ת גבי שבועות ב&quot;ביאור מעט ע&quot;פ וספרתם לכם&quot;.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדיבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדיבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=727159&oldid=prev 2024-12-29T22:38:36Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:38, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי &#039;&#039;&#039;סיום&#039;&#039;&#039; בין השמשות פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג&#039; כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע&quot;פ שו&quot;ע הרב סימן רצג א&#039;).}}. אבל לגבי &#039;&#039;&#039;תחילתו&#039;&#039;&#039; (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]], סדר הכנסת שבת.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי &#039;&#039;&#039;סיום&#039;&#039;&#039; בין השמשות פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג&#039; כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע&quot;פ שו&quot;ע הרב סימן רצג א&#039;).}}. אבל לגבי &#039;&#039;&#039;תחילתו&#039;&#039;&#039; (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]], סדר הכנסת שבת.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מ[[הראשונים]]{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מ[[הראשונים]]{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=723150&oldid=prev 2024-12-04T00:36:13Z

<p><span class="autocomment">מחבר חול וקודש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:36, 4 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדבר חייבים </del>לעשותו ביום (כגון [[ברית מילה]]): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדבר שחייבים </ins>לעשותו ביום (כגון [[ברית מילה]]): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר מעלה ומטה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר מעלה ומטה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גלוי </del>[[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העמוד</del>]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך </ins>המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גילוי </ins>[[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד</ins>]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר חול וקודש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר חול וקודש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהר </del>נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשער </del>החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר </ins>נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[שער החמשים|שער </ins>החמישים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הידבור </del>ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהילים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדיבור </ins>ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהילים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575103&oldid=prev 2022-12-18T11:08:44Z

<p><span class="autocomment">השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה&quot;ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (עמ&#039; צ&quot;ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ&quot;ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות שכולן &quot;מתלבשות&quot; היטב בלשונותיו של אדמו&quot;ר הזקן, והמעיין יבחר.}}</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:08, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. דעת ר&quot;ת{{הערה|תוספות שבת לה א, ד&quot;ה תרי.}} ש&#039;&#039;&#039;מתחיל&#039;&#039;&#039; משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד. דעת ר&quot;ת{{הערה|תוספות שבת לה א, ד&quot;ה תרי.}} ש&#039;&#039;&#039;מתחיל&#039;&#039;&#039; משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיינו, שלכולי עלמא נפסקה הלכה כרבי יהודה, אלא שיש הסוברים שזמן הלילה לשיטתו היא השקיעה, יש הסוברים שהוא ח"י רגעים אחרי השקיעה, ויש הסוברים שהוא מהלך ד' מילין (72 דקות) אחרי השקיעה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות במהותו של זמן בין השמשות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות במהותו של זמן בין השמשות==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575095&oldid=prev 2022-12-18T06:20:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:20, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שב[[סידור אדמו"ר הזקן]], ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:זוית השמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחשה לשקיעה האמיתית]]</ins>ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שב[[סידור אדמו"ר הזקן]], ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שקיעה הנראית&#039;&#039;&#039; מגדיר אדמו&quot;ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה &quot;ארץ המישור&quot; בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו&quot;ע אדמה&quot;ז עמ&#039; צח הערה 27.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שקיעה הנראית&#039;&#039;&#039; מגדיר אדמו&quot;ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה &quot;ארץ המישור&quot; בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו&quot;ע אדמה&quot;ז עמ&#039; צח הערה 27.}}.</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575091&oldid=prev 2022-12-18T06:07:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:07, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בין השמשות''' הוא "זמן המעבר" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהיום ללילה</del>, והוא בחינת ה"אין" המחבר את ההופכים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בין השמשות''' הוא "זמן המעבר" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[יום]] ל[[לילה]]</ins>, והוא בחינת ה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יש ואין|</ins>אין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>" המחבר את ההופכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יעקב הורוביץ|</ins>יעקב הלוי הורביץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|סידור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלת ה'</del>, סדר הכנסת שבת.}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אדמו"ר הזקן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>סידור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו"ר הזקן]]</ins>, סדר הכנסת שבת.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהראשונים</del>{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[הראשונים]]</ins>{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ברית מילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבסידור</del>, ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[סידור אדמו"ר הזקן]]</ins>, ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שקיעה הנראית&#039;&#039;&#039; מגדיר אדמו&quot;ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה &quot;ארץ המישור&quot; בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו&quot;ע אדמה&quot;ז עמ&#039; צח הערה 27.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שקיעה הנראית&#039;&#039;&#039; מגדיר אדמו&quot;ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה &quot;ארץ המישור&quot; בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו&quot;ע אדמה&quot;ז עמ&#039; צח הערה 27.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו בחסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר ימין ושמאל, מעלה ומטה, חול ושבת{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ימין ושמאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, מעלה ומטה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חול ושבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר ימין ושמאל===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר ימין ושמאל===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם אהבה ויראה{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצחק </del>הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק (יראה) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באברהם </del>(חסד).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אהבה ויראה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[יצחק]] </ins>הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>יראה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אברהם]] </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חסד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר מעלה ומטה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר מעלה ומטה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך מה שהתבאר</del>{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין מצה שהוא אתכפיא (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גלוי סובב כל עלמין (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, העמוד שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המבואר</ins>{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מצה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אתכפיא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גלוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>סובב כל עלמין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[גן עדן#העמוד|</ins>העמוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר חול וקודש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחבר חול וקודש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם בי"ע{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושבת </del>היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו קברו של משה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבהר </del>נבו. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבינה </del>הנקראת "יש" לבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמה </del>שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>בי"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[שבת]] </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אצילות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קודש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>). לביאור זה בין השמשות הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קודש הקודשים|</ins>היכל קודש הקודשים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קבר משה|</ins>קברו של משה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ש[[בהר </ins>נבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בינה]] </ins>הנקראת "יש" לבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חכמה]] </ins>שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבור</del>, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחשבה</del>). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבור למחשבה </del>והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה".}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[דיבור]]</ins>, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מחשבה]]</ins>). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הידבור ל[[מחשבה]] </ins>והוא הנקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הגיון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|תהילים יט טו.}}</ins>), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז)</ins>.}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575086&oldid=prev 2022-12-18T05:45:05Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:45, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה&quot;ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (עמ&#039; צ&quot;ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ&quot;ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות &#039;&#039;&#039;שכולן&#039;&#039;&#039; &quot;מתלבשות&quot; היטב בלשונותיו של אדמו&quot;ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה&quot;ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (עמ&#039; צ&quot;ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ&quot;ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות &#039;&#039;&#039;שכולן&#039;&#039;&#039; &quot;מתלבשות&quot; היטב בלשונותיו של אדמו&quot;ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכללות ישנן ד' שיטות{{הערה|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}, </del>אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת.}}</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. דעת ר&#039; יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ג. שהוא גם יום וגם לילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חידושו של אדמו&quot;ר הזקן==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם בריאה יצירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עשיה </del>(חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נברא גם </del>קברו של משה שבהר נבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אותיות נ' בו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הרומזות לשער החמישים, שהוא ממוצע בין היש לאין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''א.''' ימי המעשה הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ע{{הערה|עולמות </ins>בריאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>יצירה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ועשיה.}} </ins>(חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נברא </ins>בו קברו של משה שבהר נבו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. נבו הוא </ins>אותיות נ'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</ins>בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הרומזות לשער החמישים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>, שהוא ממוצע בין היש לאין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; בששת ימי המעשה נברא העולם ע&quot;י דבור, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי המחשבה). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדבור למחשבה והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון &quot;הגיון לבי&quot;), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון &quot;כאשר הוגה מן המסלה&quot;.}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה&quot;ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; בששת ימי המעשה נברא העולם ע&quot;י דבור, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי המחשבה). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדבור למחשבה והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון &quot;הגיון לבי&quot;), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון &quot;כאשר הוגה מן המסלה&quot;.}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה&quot;ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575058&oldid=prev 2022-12-17T23:49:23Z

<p><span class="autocomment">השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה&quot;ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן (עמ&#039; צ&quot;ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ&quot;ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות שכולן &quot;מתלבשות&quot; הייטב בלשונותיו של אדמו&quot;ר הזקן, והמעיין יבחר.}}</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:49, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בין השמשות&#039;&#039;&#039; הוא &quot;זמן המעבר&quot; מהיום ללילה, והוא בחינת ה&quot;אין&quot; המחבר את ההופכים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בין השמשות&#039;&#039;&#039; הוא &quot;זמן המעבר&quot; מהיום ללילה, והוא בחינת ה&quot;אין&quot; המחבר את ההופכים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייטב </del>בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היטב </ins>בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי &#039;&#039;&#039;סיום&#039;&#039;&#039; בין השמשות פסק אדמו&quot;ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג&#039; כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע&quot;פ שו&quot;ע הרב סימן רצג א&#039;).}}בכללות ישנן ד&#039; שיטות{{הערה|סידור תהלת ה&#039;, סדר הכנסת שבת..}}, אבל לגבי &#039;&#039;&#039;תחילתו&#039;&#039;&#039; (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי &#039;&#039;&#039;סיום&#039;&#039;&#039; בין השמשות פסק אדמו&quot;ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג&#039; כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע&quot;פ שו&quot;ע הרב סימן רצג א&#039;).}}בכללות ישנן ד&#039; שיטות{{הערה|סידור תהלת ה&#039;, סדר הכנסת שבת..}}, אבל לגבי &#039;&#039;&#039;תחילתו&#039;&#039;&#039; (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא&quot;ם והיראים השלם סי&#039; רעד. הובא בהגהות מרדכי סו&quot;פ במה מדליקין,  אגודה סי&#039; מט, ב&quot;ח ס&quot;ב ובשו&quot;ת שלו סי&#039; קכו וסי&#039; קנד, ובחדשות סי&#039; נא. מ&quot;א ס&quot;ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא &#039;&#039;&#039;בשקיעה&#039;&#039;&#039; (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות &#039;&#039;&#039;לפני&#039;&#039;&#039; השקיעה. אדמו&quot;ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה &#039;&#039;&#039;זו&#039;&#039;&#039;{{הערה|שוע&quot;ר רסא ה&#039;, על פי המגן אברהם ברסא ס&quot;ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא&quot;ם והיראים השלם סי&#039; רעד. הובא בהגהות מרדכי סו&quot;פ במה מדליקין,  אגודה סי&#039; מט, ב&quot;ח ס&quot;ב ובשו&quot;ת שלו סי&#039; קכו וסי&#039; קנד, ובחדשות סי&#039; נא. מ&quot;א ס&quot;ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא &#039;&#039;&#039;בשקיעה&#039;&#039;&#039; (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות &#039;&#039;&#039;לפני&#039;&#039;&#039; השקיעה. אדמו&quot;ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה &#039;&#039;&#039;זו&#039;&#039;&#039;{{הערה|שוע&quot;ר רסא ה&#039;, על פי המגן אברהם ברסא ס&quot;ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי.</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=575057&oldid=prev 2022-12-17T23:47:06Z

<p>הסרת ההפניה לדף <a href="/index.php/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="לוח השנה העברי">לוח השנה העברי</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:47, 18 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#הפניה </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח השנה העברי</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בין השמשות''' הוא "זמן המעבר" מהיום ללילה, והוא בחינת ה"אין" המחבר את ההופכים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" הייטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}בכללות ישנן ד' שיטות{{הערה|סידור תהלת ה', סדר הכנסת שבת..}}, אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. דעת כמה מהראשונים{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין,  אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג. דעת ר' יוסי{{הערה|שם.}}, שמתחיל בסיום זמן בין השמשות דר' יהודה, ונמשך 2 דקות בלבד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד. דעת ר"ת{{הערה|תוספות שבת לה א, ד"ה תרי.}} ש'''מתחיל''' משעה אחרי השקיעה (ועד אז הוא לשיטתו יום גמור) ונמשך 12 דקות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==השיטות במהותו של זמן בין השמשות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי מהותו של לזמן זה ישנן בהלכה שלוש דיעות{{הערה|לקוטי שיחות יב עמ' 81..}}:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. שהוא ספק יום ספק לילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. שאינו יום וגם אינו לילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג. שהוא גם יום וגם לילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==חידושו של אדמו"ר הזקן==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שבסידור, ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שקיעה הנראית''' מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שקיעה האמיתית'' הוא הזמן בו מסתלקת השמש מראשי ההרים הגבוהים שבארץ ישראל{{הערה|היינו, או הכרמל או להר הצופים, ויש ראיות לכאן ולכאן.}}, והוא כחמש דקות אחרי השקיעה בגובה פני הים – וכארבע דקות אחרי שקיעה הנראית.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונמצא, שזמן בין השמשות והשקיעה מאוחרים יותר (לשיטת אדמו"ר הזקן) בכארבע דקות{{הערה|ויש לעיין האם כוונתו שכך הוא בכל העולם (שארץ ישראל "קובעת" לכל העולם, שבכל העולם השקיעה האמיתית היא 4 דקות אחרי שקיעה הנראית), או שבכל מקום מחשבים את הזמן לפי עניינו (גובה פני השטח וריחוקו במעלות מקו השווה) - ויש בזה ראיות לכאן ולכאן.}} משאר הפוסקים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==עניינו בחסידות==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין השמשות הוא ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתר]] המחבר ימין ושמאל, מעלה ומטה, חול ושבת{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מחבר ימין ושמאל===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם אהבה ויראה{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל דיצחק הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק (יראה) באברהם (חסד).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מחבר מעלה ומטה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל דרך מה שהתבאר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין מצה שהוא אתכפיא (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גלוי סובב כל עלמין (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, העמוד שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מחבר חול וקודש===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''א.''' ימי המעשה הם בריאה יצירה עשיה (חול) ושבת היא אצילות (קודש). לביאור זה בין השמשות הוא היכל קודש הקודשים (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן בו נברא גם קברו של משה שבהר נבו (אותיות נ' בו, הרומזות לשער החמישים, שהוא ממוצע בין היש לאין, בין הבינה הנקראת "יש" לבין החכמה שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י דבור, ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי המחשבה). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדבור למחשבה והוא הנקרא הגיון. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה".}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תורת החסידות]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות</ins>]]</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA&diff=444696&oldid=prev 2021-01-07T11:25:02Z

<p>הפניה לדף <a href="/index.php/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99" title="לוח השנה העברי">לוח השנה העברי</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>#הפניה [[לוח השנה העברי]]</div>

פולע