בית השחי - היסטוריית גרסאות

ב. שורה ב־01:44, 29 באוקטובר 2024

2024-10-29T01:44:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:44, 29 באוקטובר 2024
שורה 5:		שורה 5:

	צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה\|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה\|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה\|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה\|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}.		צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה\|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה\|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה\|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה\|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}.


	==בספרות ההלכה==		==בספרות ההלכה==
שורה 14:		שורה 13:
	*'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו.		*'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו.
	*'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל).		*'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל).


	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

להתראות ב־15:15, 28 באוקטובר 2024

2024-10-28T15:15:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:15, 28 באוקטובר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	{{איברים}}		{{איברים}}
	'''בית השחי''' הוא חלק הגוף שמתחת ל[[כתף]], בין הז[[רוע]] ל[[גב]] ו[[בית החזה]]. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה~~. בעומק בית השחי נמצאות גם קשריות לימפה~~.		'''בית השחי''' הוא חלק הגוף שמתחת ל[[כתף]], בין הז[[רוע]] ל[[גב]] ו[[בית החזה]]. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה.

	משמעות הלשון היא 'כיפוף', כיון שזהו מקום כיפוף הזרוע, והמקום שנגלה לעין בשעה שמתכופפים.		משמעות הלשון היא 'כיפוף', כיון שזהו מקום כיפוף הזרוע, והמקום שנגלה לעין בשעה שמתכופפים.

להתראות: הוספת ערך

2024-10-28T07:50:07Z

הוספת ערך

דף חדש

{{איברים}}
'''בית השחי''' הוא חלק הגוף שמתחת ל[[כתף]], בין הז[[רוע]] ל[[גב]] ו[[בית החזה]]. חלל בית השחי מוגדר על ידי שרירים ועצמות של בית החזה ושל הגף העליון. דרך בית השחי עוברים כלי דם ועצבים בדרכם מבית החזה ומהצוואר אל היד, ובחזרה. בעומק בית השחי נמצאות גם קשריות לימפה.

משמעות הלשון היא 'כיפוף', כיון שזהו מקום כיפוף הזרוע, והמקום שנגלה לעין בשעה שמתכופפים.

צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}.

==בספרות ההלכה==
בית השחי מופיע בספרות ההלכה במספר הקשרים:
*'''סימני בגרות''' - לדעת חלק מהפוסקים, גדילת שיער בבית השחי הוא הסימן העליון המורה על בגרות{{הערה|רמב"ם לעם על הלכות עדות פרק ט' הלכה ח'. אך ראו קובץ הערות וביאורים תתקד עמוד 67.}}.
*'''גילוח השיער''' - כיון שמנהג נשות ישראל להעביר את השיער במקום זה{{הערה|סנהדרין כא, א: "דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה".}}, אסור הדבר לגברים משום 'לא ילבש', ובמקרים רפואיים ייתכן וניתן לקבל היתר לרב עבור כך{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=4316&CategoryID=68 הסרת שיער לגברים], הרב ברוך בליזינסקי, ט' אייר תשס"ו. וראו [https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf שבתי יונה פרידמן, 'בגדר האיסור דלא ילבש', שערי ישיבה י"א עמוד 231].}}.
*'''שמירת הגוף והנפש''' - בשונה מזיעת הפנים שאין בה סכנה, זיעת בית השחי מסוכנת לאדם, ויש להישמר מלאכול ולהכניס לפה דברים שבו עמה במגע{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5778391 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות שמירת הגוף והנפש סעיף ו'].}}.
*'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו.
*'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל).

==בתורת החסידות==
חז"ל מציינים כי האבנט מכפר על הרהור הלב{{הערה|ערכין טו, ב.}}, ולכן מקום חגירת האבנט היא בגובה הגוף כנגד הלב, במקום שמגיע תחת אצילי הידיים, בבית השחי{{הערה|רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק י' הלכה א'.}}.

בחסידות מבואר שה[[לבושים]] הם בחינת [[מקיפים]], ופעולת ה[[אבנט]] היא לחבר ולהצמיד את הלבושים אל הגוף, שלא יהיה חלל ביניהם ויהיה 'חיבור' שלהם עם הפנימיות, ומקום החיבור הוא דווקא תחת אצילי הידיים ששם הוא מקום החיבור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2101920071 מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב, המצנפת של כהן גדול, טו]. [https://chabadlibrary.org/books/2000580166 תורת שמואל תרל"ב חלק א' עמוד עט].}}.

בתורתו של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, מבואר כי בחלק התחתן של הצלעות, הוא מקום הרחמנות, אך בחלק העליון באזור בית השחי, הוא בחינת 'צדק', דינא קשיא בלי מקום לויתור ורחמניות, והביטוי הגשמי לתוקף הגבורות והדינים במקום זה, הוא הזיעה המרובה שבמקום זה, על דרך כמו שבגשמיות הזיעה באה מצד תוקף החום (וזו הסיבה שהכהנים הוזהרו 'לא יחגרו ביזע', כיון שהם בחינת החסד והרחמים){{הערה|תורת מנחם תפארת לוי יצחק ג (ויקרא), פרשת צו עמוד ס.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אברי הגוף]]