בקשה נפשית - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:21:22Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:21, 10 במרץ 2026
שורה 24:		שורה 24:
	\|תוכן=בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה,{{ש}}		\|תוכן=בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה,{{ש}}
	ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המיצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה - כפשוטה וברוחניות.{{ש}}		ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המיצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה - כפשוטה וברוחניות.{{ש}}
	ויהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ~~ע״י~~ משיח צדקנו, וישראל עושה חיל.		ויהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וישראל עושה חיל.
	}}		}}

להתראות ב־08:11, 22 במאי 2022

2022-05-22T08:11:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 22 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:בקשה נפשית.jpg\|ממוזער\|מכתב הרבי מתאריך [[ט"ו תמוז]] [[תשל"ד]]: '''בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף ב[[עשרת המבצעים\|כל המבצעים]], מתחיל ב[[מבצע מזוזה]], ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני [[בין המיצרים]]'''.]]
	'''בקשה נפשית''' היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל [[תקנות הרבי\|תקנות]] ו[[מבצעי הרבי]], כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.		'''בקשה נפשית''' היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל [[תקנות הרבי\|תקנות]] ו[[מבצעי הרבי]], כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.

חלוקת קונטרסים: הסרת קישורים עודפים

2022-05-22T00:03:29Z

הסרת קישורים עודפים

חייל של המלך ב־11:20, 19 במאי 2022

2022-05-19T11:20:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:20, 19 במאי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''בקשה נפשית''' היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל [[תקנות הרבי\|תקנות]] ו[[מבצעי הרבי]], כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.		'''בקשה נפשית''' היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל [[תקנות הרבי\|תקנות]] ו[[מבצעי הרבי]], כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.

	~~רוב מוחלט~~ מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת [[תשמ"ו]].		רבים מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת [[תשמ"ו]].

להתראות: /* התוועדות אחדות בשבת במדבר כהכנה לחג השבועות */

2022-05-19T05:02:23Z

התוועדות אחדות בשבת במדבר כהכנה לחג השבועות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 19 במאי 2022
שורה 53:		שורה 53:


	====התוועדות אחדות ~~בשבת במדבר~~ כהכנה ל[[חג השבועות]]====		====התוועדות אחדות כהכנה ל[[חג השבועות\|שבועות]]====
	מנהג [[ישראל]] ב[[שבת]] [[פרשת במדבר]] אחר הצהריים, בזמן "[[רעווא דרעווין]]", לערוך [[התוועדות חסידית]] ואמירת '[[לחיים]]' בסימן "שבת אחים גם יחד".		מנהג [[ישראל]] ב[[שבת]] [[פרשת במדבר]] אחר הצהריים, בזמן "[[רעווא דרעווין]]", לערוך [[התוועדות חסידית]] ואמירת '[[לחיים]]' בסימן "שבת אחים גם יחד".

להתראות: הוספת ערך

2022-05-19T05:01:50Z

הוספת ערך

דף חדש

'''בקשה נפשית''' היא סוג מיוחד של דברים שהרבי ביקש בתוך עשרות ומאות הענינים עליהם עורר וביקש לאורך השנים, כולל [[תקנות הרבי|תקנות]] ו[[מבצעי הרבי]], כשעל דברים אלו דווקא ביקש הרבי בביטוי מיוחד המורה על כך שדברים אלו נוגעים בנפשו, ועל כן החסידים מיחסים להם חשיבות וחביבות רבה.

רוב מוחלט מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת [[תשמ"ו]].

==הענינים עליהם ביקש הרבי בלשון זו==
===הפצת המעיינות===
הרבי התבטא מספר פעמים ש[[הפצת המעיינות]] זוהי 'בקשה נפשית' של [[אדמו"ר הריי"צ]]:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=התוועדות יום שמחת-תורה תשכ"ז
|תוכן=בנוגע לכללות העבודה דכל-אחד-ואחד מישראל – ישנו הציווי והנתינת כח ובקשה נפשית מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא-דורנו להיות "נרות להאיר".}}

ובדומה לכך{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 480.}} שהבקשה הנפשית של אדמו"ר הריי"צ היתה שכל אחד ואחד יעסוק בהפצת המעיינות חוצה, הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת.

===מבצע מזוזה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע מזוזה]]}}
בתקופה הקשה של ההתאוששות מ[[מלחמת יום הכיפורים]], שיגר הרבי אגרת מיוחדת בט"ו תמוז תשל"ד שכללה עידוד לעסוק ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ובראשם ב[[מבצע מזוזה]]:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=[https://col.org.il/news/98448 גוף כתב יד קודש מהרבי]
|תוכן=בבקשה נפשית להגביר חיל ולהוסיף בכל המבצעים, מתחיל במבצע מזוזה,{{ש}}
ולהתחיל בהוספה זו עוד לפני בין המיצרים, וגם בשבת מפקחין על עסקי רבים ופוסקים צדקה - כפשוטה וברוחניות.{{ש}}
ויהי רצון שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, וישראל עושה חיל.
}}

===הדפסת התניא===
{{ערך מורחב|ערך=[[הדפסת התניא]]}}
בשנת [[תשל"ח]] הכריז הרבי על הדפסת התניא בכל מקום, ובמשך שש השנים הבאות הודפס התניא בכ-200 מקומות.

בשנת [[תשד"מ]] עורר הרבי שוב בג' שבט אודות הדפסת התניא, והחלה בכך התעוררות מחודשת, וכעבור פחות מחודש בשבת פרשת תרומה של אותה שנה, התבטא הרבי שזוהי 'בקשה נפשית שלו', ותוך פחות משנה, בערב ראש השנה [[תשמ"ה]] כבר הודפסה המהדורה ה-2000 של ספר התניא:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=לקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 378
|תוכן=לאחרונה הציעו הצעה ובקשה נפשית שידפיסו את ספר התניא – תורה שבכתב של חסידות (חב"ד) – בכל מקום ומקום שישנם בני ישראל, שעל-ידי-זה מביאים תורה בכל מקומות אלו.}}

===אהבת ישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אהבת ישראל]], [[הקהל]]}}
====הוספה באחדות====
בשנת [[הקהל]] התבטא הרבי מספר פעמים על ההוספה באהבת ואחדות ישראל, וקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו.

כך התבטא הרבי ב[[מכתב כללי]] משנת [[תשמ"א]]:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 321
|תוכן=בקשה נפשית, בכל לשון של בקשה – לאחד את כל-בני-ישראל ועד – לאיחוד אמיתי מיוסד במצות תורת אמת ואהבת לרעך כמוך, על-ידי קיום מצוה זו במעשה בפועל, וכל המרבה הרי-זה משובח.}}

בדומה לכך התבטא הרבי בשנת [[תשמ"ח]] אודות נושא זה בלשון רבים, 'מבקשים ומציעים – הצעה נפשית', שכל בני-ישראל יתאחדו "כאיש אחד בלב אחד" בענין של "הקהל"{{הערה|ליל ה' דחג-הסוכות תשמ"ח התוועדויות חלק א' עמוד 242.}}.

====התוועדות אחדות בשבת במדבר כהכנה ל[[חג השבועות]]====
מנהג [[ישראל]] ב[[שבת]] [[פרשת במדבר]] אחר הצהריים, בזמן "[[רעווא דרעווין]]", לערוך [[התוועדות חסידית]] ואמירת '[[לחיים]]' בסימן "שבת אחים גם יחד".

מקור המנהג ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] שנת [[תשמ"ו]], אז הציע [[הרבי]]:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] [[תשמ"ו]]
|תוכן=באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:

ביום השבת הבא עלינו לטובה, [[שבת קודש]] פרשת במדבר, [[שבת מברכים|מברכים החודש]] וערב [[ראש חודש]] [[סיון]], בעלות ה[[מנחה]] (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דראש [[חודש סיון]] (כנ"ל ס"ה) - יתאספו בכל מקום ומקום רבים מ[[ישראל]], אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", ל[[התוועדות|התוועדות רעים]], עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") - אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט),

שבה ידברו [[תורה|דברי תורה]] בכלל, ובמיוחד - בעניני [[אהבת ישראל|אהבת ישראל ואחדות ישראל]].. ועוד ועיקר - ש"איש את רעהו יעזורו", לעודד איש את רעהו (ואשה את רעותה) להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני אהבת ישראל ואחדות ישראל.
}}

===עשה לך רב===
{{ערך מורחב|ערך=[[עשה לך רב]]}}
על יסוד דברי המשנה ב[[פרקי אבות]], עורר הרבי בצורה מיוחדת שכל אחד ואחת ימנו לעצמם 'רב' אישי שידריך אותם בעניני עבודת השם.

על פי הסברו של הרבי{{הערה|1=משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].}} "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת, כשזהו הדבר היחיד לאורך כל שנות הנשיאות שהרבי התבטא אודותיו בביטוי זה, ש'אינו מוצא' את המילים כדי להביע עד גודל חשיבות הדבר בעיניו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור{{הערה|משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].}}}}

===קבצים תורניים===
{{ערך מורחב|ערך=[[הערות התמימים ואנ"ש]], [[מעייני הישועה]]}}
ב[[שבת]] פרשת צו פרשת פרה בשנת [[תשמ"ו]] הרבי יצא בהכרזה מפתיעה ובקשה נפשית על הוצאת קובצים וספרים שיעסקו בחידושים ברמב"ם. וכך אמר הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום [[הרמב"ם]] - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב"ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של [[הרמב"ם]] שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של [[הרמב"ם]] שיכתבו המשתתפים בלימוד [[הרמב"ם]] - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. ו[[המעשה הוא העיקר]]: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ"ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב"ם.}}.

בהמשך לדברים אלו, יצאו לאור מספר קבצים תורניים על ידי חסידי חב"ד שהוקדשו עבור עיון בדברי הרמב"ם בלבד, בראשם קובץ [[הר המלך]] היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].

באופן דומה התבטא הרבי אודות הדפסת השיחות שנאמרו בלילות [[חג הסוכות]], שנקבצו בסדרת החוברות '[[מעייני הישועה]]'{{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 321.}}: "יש להביע "יישר-כח" לאלו שמילאו את הבקשה-נפשית, להדפיס את הדברים שנאמרו בשנים שלפני-זה, ותבוא עליהם ברכה – על שאיפשרו לכל הרוצה ללמוד ולעיין בדברים שנאמרו אז, ויהי-רצון שהלימוד יביא לידי מעשה בפועל.}}.

===תהלוכות ל"ג בעומר===
{{ערך מורחב|ערך=[[תהלוכת ל"ג בעומר]]}}
לקראת ל"ג בעומר בשנת [[תשמ"ז]] שיגר הרבי [[מכתב כללי]] לילדי ישראל אודות ההשתתפות בתהלוכות ל"ג בעומר, ההשפעה על אחרים שישתתפו גם הם, ופרטים נוספים.

למכתב זה צירף הרבי מכתב כללי נוסף להורים ולמחנכים בו עורר אותם לסייע לילדים בקיום הדברים המופנים אליהם במכתב:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=[https://drive.google.com/file/d/1677tP86cqUK-FNNP1tr3rIyEZq27XqZz/view הוספות ללקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 251]
|תוכן=בהתבסס על ציווי התורה "אין מזרזין אלא למזורזין", וכפי שידועה מעלת הזריזות ונחיצותה, בכל עניני היהדות, ובמיוחד בביצוע הציווי התלת-פעמי של התורה "להזהיר גדולים על הקטנים" — היסוד של החינוך האמיתי, כולל גם התוכן של המכתב המצורף "אל כל ילדי ישראל" שליט"א, המכתב יחד עם בקשה נפשית לסייע, לעודד ולזרז בכל עניני המכתב ובמיוחד בקיום הכינוס ועריכת התהלוכה,

ובוודאי יוסיף הדבר עוד יותר בברכת הקב"ה — לרוות מכל אחד מן הילדים נחת-תורה אמיתי, חדור בפנימיות התורה כפי המבואר בזוהר4 "חיבורא דילך" של רבי שמעון בן יוחאי בעל השמחה של לג בעומר.}}

===הימנעות מעישון===
בשנת [[תש"ג]] אסר [[אדמו"ר הריי"צ]] את העישון על תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=בתאריך י"ב טבת תש"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=cf2bca34-64d3-49a9-a090-3bd0d4d88756&st=פחותים&pgnum=99 אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ' ס"ו]}}:

"לאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון לתלמידים פחותים מבן עשרים שנה... ואיסור זה חל על כל התלמידים בכל מקום שהם בכל משך כ"ד שעות המעת-לעת... ואת ידידי התלמידים יחיו אשר בגיל מעשרים ומעלה יבקש בשמי לטובתם – ברוחניות ובגשמיות – שישתדלו לעזוב את העישון על ידי שימעטו בזה מיום ליום, עד אשר יעזבוהו לגמרי...".

בהמשך לכך, סיפר הרב [[מנחם זאב גרינגלס|גרינגלס]] שהייתה תקופה שהרבה בחורים היו מעשנים סיגריות, וכשסיפר על התופעה לרבי ב[[יחידות]] הרבי אמר לו שאינו יכול להוציא איסור על זה, מכיוון שחותנו הרבי הקודם היה מעשן, אבל הזכיר לי את המכתב שאוסר לעשן עד גיל עשרים ומבקש ("בקשה נפשית") שגם לאחר גיל זה לא יעשנו{{הערה|'ליקוטי סיפורי התוועדויות' עמ' 72}}.

===בקשת הגאולה===
{{ערך מורחב|ערך=[[עד מתי]]}}
לצד כל הדברים הנזכרים שהרבי אמר שזוהי בקשה נפשית אישית שלו, הרבי התבטא בנוגע לבקשה על הגאולה, שזוהי הבקשה הנפשית של כל אחד ואחד:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|מקור=לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 71
|תוכן=ועל-דרך-זה מובן בנוגע בקשות ותפילות של בני ישראל בכלל, ועל-אחת-כמה-וכמה בקשה נפשית של כל-אחד-ואחד מבני ישראל, שתהיה (שהרי "כלו כל הקיצין") הגאולה האמיתית והשלימה ובאופן ד"מיד הן נגאלין".}}

בדומה לכך התבטא הרבי אודות זעקת [[עד מתי]], שזוהי 'בקשה נפשית ובקשה פנימית'{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 281.}}.

===הוראות נוספות===
על חלק מהדברים התבטא הרבי בביטוי דומה של 'הצעה' נפשית' וכדומה:
*'''נתינת צדקה''' - הרבי הציע שבכל פעם שמוסיפים באמירת [[תהלים]] יש להרבות גם בצדקה{{הערה|התוועדות ח"י אלול תשמ"ה. נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 297 ואילך.}}, והתבטא בתקווה ש"הצעה לבבית ונפשית זו תתקבל בסבר פנים יפות ותתפשט בכל מקום ומקום".
*'''חגיגות ה-92 לתומכי תמימים''' - במלאות צ"ב שנים להתייסדות "תומכי תמימים", ביקש הרבי להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה ולערוך חגיגות מיוחדות, ולהתעסק בזה במסירה ונתינת עם כל החיות{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 299 ואילך.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:03, 22 במאי 2022
שורה 2:		שורה 2:

	רבים מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת [[תשמ"ו]].		רבים מהדברים אודותם השתמש הרבי בלשון זו, היו בתקופת שנת [[תשמ"ו]].


	==הענינים עליהם ביקש הרבי בלשון זו==		==הענינים עליהם ביקש הרבי בלשון זו==
שורה 51:		שורה 50:

	בדומה לכך התבטא הרבי בשנת [[תשמ"ח]] אודות נושא זה בלשון רבים, 'מבקשים ומציעים – הצעה נפשית', שכל בני-ישראל יתאחדו "כאיש אחד בלב אחד" בענין של "הקהל"{{הערה\|ליל ה' דחג-הסוכות תשמ"ח התוועדויות חלק א' עמוד 242.}}.		בדומה לכך התבטא הרבי בשנת [[תשמ"ח]] אודות נושא זה בלשון רבים, 'מבקשים ומציעים – הצעה נפשית', שכל בני-ישראל יתאחדו "כאיש אחד בלב אחד" בענין של "הקהל"{{הערה\|ליל ה' דחג-הסוכות תשמ"ח התוועדויות חלק א' עמוד 242.}}.


	====התוועדות אחדות כהכנה ל[[חג השבועות\|שבועות]]====		====התוועדות אחדות כהכנה ל[[חג השבועות\|שבועות]]====
שורה 72:		שורה 70:
	על יסוד דברי המשנה ב[[פרקי אבות]], עורר הרבי בצורה מיוחדת שכל אחד ואחת ימנו לעצמם 'רב' אישי שידריך אותם בעניני עבודת השם.		על יסוד דברי המשנה ב[[פרקי אבות]], עורר הרבי בצורה מיוחדת שכל אחד ואחת ימנו לעצמם 'רב' אישי שידריך אותם בעניני עבודת השם.

	על פי הסברו של הרבי{{הערה\|1=משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].}} "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.		על פי הסברו של הרבי{{הערה\|1=משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] משנת [[תשמ"ו]].}} "אדם קרוב אצל עצמו", ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו, ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו.

	באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת, כשזהו הדבר היחיד לאורך כל שנות הנשיאות שהרבי התבטא אודותיו בביטוי זה, ש'אינו מוצא' את המילים כדי להביע עד גודל חשיבות הדבר בעיניו:		באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת, כשזהו הדבר היחיד לאורך כל שנות הנשיאות שהרבי התבטא אודותיו בביטוי זה, ש'אינו מוצא' את המילים כדי להביע עד גודל חשיבות הדבר בעיניו:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=יש להוסיף ולהדגיש על דבר גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור, גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

	ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים\|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור{{הערה\|משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].}}}}		ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לעת עתה ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, - בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים [[נשים]] ו[[ילדים\|טף]], יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם ב[[עבודת ה']], אשר, על ידי זה יתוסף בוודאי ובוודאי אצל כל אחד ואחד מישראל בכל עניני [[טוב]] ו[[קדושה]], הלוך ומוסיף ואור{{הערה\|משיחת [[הרבי]] ב[[שבת]] פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].}}}}


	===קבצים תורניים===		===קבצים תורניים===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[הערות התמימים ואנ"ש]], [[מעייני הישועה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[הערות התמימים ואנ"ש]], [[מעייני הישועה]]}}
	ב[[שבת]] פרשת צו פרשת פרה בשנת [[תשמ"ו]] הרבי יצא בהכרזה מפתיעה ובקשה נפשית על הוצאת קובצים וספרים שיעסקו בחידושים ברמב"ם. וכך אמר הרבי:		ב[[שבת]] פרשת צו פרשת פרה בשנת [[תשמ"ו]] הרבי יצא בהכרזה מפתיעה ובקשה נפשית על הוצאת קובצים וספרים שיעסקו בחידושים ברמב"ם. וכך אמר הרבי:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום [[הרמב"ם]] - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב"ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של [[הרמב"ם]] שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של [[הרמב"ם]] שיכתבו המשתתפים בלימוד [[הרמב"ם]] - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. ו[[המעשה הוא העיקר]]: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ"ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב"ם.}}.		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הצעתי ובקשתי - בקשה נפשית.. בכל מקום ומקום שבו נערך סיום [[הרמב"ם]] - ידפיסו קובץ חידושי תורה על הרמב"ם, שיכלול - בראש ובראשונה - את ההדרנים וחידושי תורה במשנתו של הרמב"ם שנאמרו בעת חגיגת הסיום וכן שאר חידושי תורה במשנתו של הרמב"ם שיכתבו המשתתפים בלימוד הרמב"ם - הראויים להדפסה. לפי ראות עיני מערכת הקובץ, וכל המרבה - בכמות ובאיכות - הרי זה משובח.. ו[[המעשה הוא העיקר]]: להתחיל תיכף ומיד בכל הקשור להדפסת קובצי תורה הנ"ל, באופן שיוכלו ללמוד מתוכם - לא יאוחר מיום הולדתו של הרמב"ם.}}.

	בהמשך לדברים אלו, יצאו לאור מספר קבצים תורניים על ידי חסידי חב"ד שהוקדשו עבור עיון בדברי הרמב"ם בלבד, בראשם קובץ [[הר המלך]] היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].		בהמשך לדברים אלו, יצאו לאור מספר קבצים תורניים על ידי חסידי חב"ד שהוקדשו עבור עיון בדברי הרמב"ם בלבד, בראשם קובץ [[הר המלך]] היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]].