ברכת המצוות - היסטוריית גרסאות

73.205.123.96: /* נוסח הברכה */

2024-03-06T06:54:25Z

נוסח הברכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:54, 6 במרץ 2024
שורה 5:		שורה 5:
	דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:		דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:

	דיעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ~~ז"ל בשם [[הרמב"ם\|~~הרב רבי משה בר' יוסף ~~ז"ל]]~~, שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.		דיעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] בשמו של הרב רבי משה בר' יוסף, שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.

	על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".		על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".

ב. שורה ב־04:16, 15 בספטמבר 2023

2023-09-15T04:16:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:16, 15 בספטמבר 2023
שורה 5:		שורה 5:
	דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:		דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:

	~~דעה~~ אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.		דיעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.

	על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".		על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".

	~~דעה~~ שנייה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".		דיעה שנייה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".

	על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.		על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה "

2020-08-31T03:08:05Z

החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:08, 31 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".		על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".

	דעה ~~שניה~~ היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".		דעה שנייה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".

	על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.		על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

2020-08-26T05:14:51Z

החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 26 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:		דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:

	דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.		דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\|מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.

	על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".		על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".
שורה 11:		שורה 11:
	דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".		דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".

	על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.		על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\|סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.

	מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמים כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר".		מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמים כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר".

שלום: החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "

2016-11-02T04:12:00Z

החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 2 בנובמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:

	==בחסידות==		==בחסידות==
	בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא ~~בבחי'~~ [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן ~~מבחי'~~ ענג העליון.		בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחינת [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחינת ענג העליון.

	וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא ~~בחי'~~ יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא על ידי קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.		וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחינת יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא על ידי קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ברכות]]		[[קטגוריה:ברכות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

2016-10-31T06:04:06Z

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:04, 31 באוקטובר 2016
שורה 18:		שורה 18:
	בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחי' [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחי' ענג העליון.		בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחי' [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחי' ענג העליון.

	וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחי' יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא ~~ע"י~~ קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.		וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחי' יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא על ידי קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ברכות]]		[[קטגוריה:ברכות]]

שלום ב־03:53, 19 באוקטובר 2016

2016-10-19T03:53:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:53, 19 באוקטובר 2016
שורה 18:		שורה 18:
	בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחי' [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחי' ענג העליון.		בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג\|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחי' [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחי' ענג העליון.

	וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחי' יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא ~~בחי'~~ יחודא תתאה וממשיכים להם ~~מבחי'~~ אשר קדשנו ~~כו' בחי'~~ ענג העליון. והיינו דוקא ע"י קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.		וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחי' יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחינת יחודא תתאה וממשיכים להם מבחינת אשר קדשנו - בחינת ענג העליון. והיינו דוקא ע"י קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.
			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:ברכות]]

שלום ב־03:52, 19 באוקטובר 2016

2016-10-19T03:52:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:52, 19 באוקטובר 2016
שורה 5:		שורה 5:
	דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:		דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:

	דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון הנחת תפילין ~~וציצית~~ וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת לולב ~~ומילה ושחיטה~~ כלן מברכין בהן על.		דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה\| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם\|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון [[הנחת תפילין]] ו[[ציצית]] וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת [[לולב]] ו[[מילה]] ו[[שחיטה]], כלן מברכין בהן על.

	על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר חנוכה מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ~~שרבינו~~ תם ז"ל אמר דהואיל וצריכה שמן כדי שתהא דולקת ~~משקיעת חמה~~ עד שתכלה רגל מן השוק כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".		על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר [[חנוכה]] מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא ש[[רבינו תם]] ז"ל אמר דהואיל וצריכה [[שמן]] כדי שתהא דולקת מ[[שקיעת החמה]] עד שתכלה רגל מן השוק, הרי מצוה זו חשובה כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".

	דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות כגון מצות סוכה שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".		דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו, הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות, כגון [[מצות סוכה]] שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר, וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".

	על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך על דברי תורה ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת מרור ואכילת מצה ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת וכן לגמור את ההלל וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.		על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה\| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך "על דברי תורה" ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת [[מרור]] ואכילת [[מצה]] ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת, וכן לגמור את ההלל, וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.

	מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ~~ופעמי'~~ כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר".		מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמים כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר".

	==בחסידות==		==בחסידות==

שלום: יצירת דף עם התוכן "'''ברכת המצוות''' היא ברכה אשר מברכים לפני עשיית מצווה מהתורה או מדברי חכמים. ==נוסח הברכ..."

2016-10-19T03:50:50Z

יצירת דף עם התוכן "'''ברכת המצוות''' היא ברכה אשר מברכים לפני עשיית מצווה מהתורה או מדברי חכמים. ==נוסח הברכ..."

דף חדש

'''ברכת המצוות''' היא ברכה אשר מברכים לפני עשיית [[מצווה]] מהתורה או מדברי חכמים.

==נוסח הברכה==
באופן כללי ישנם שיני מיני נוסחאות בברכת המצוות: "על" מעשה המצווה, ו"לעשות" את המצוה.
דיעות שונות ישנם בביאור חילוק זה:

דעה אחת אומרת מובאת בחדושי ה[[רמב"ן]]{{הערה| מסכת פסחים דף ז, א}} בשם [[הראב"ד]] ז"ל בשם [[הרמב"ם|הרב רבי משה בר' יוסף ז"ל]], שנוסח "לעשות" אומרים רק במצוה שאין לה גמר אלא חייב לעשותה תדיר כגון הנחת תפילין וציצית וכיוצא בהן, אבל מצוה שעשייתה בפעם אחת גמר מלאכתה כגון ביעור ונטילת לולב ומילה ושחיטה כלן מברכין בהן על.

על דעה זאת מקשה הרמב"ן - "וקשיא לי שהרי נר חנוכה מברכין עליה להדליק ואע"פ שעשייתה גמר מלאכה, אלא שרבינו תם ז"ל אמר דהואיל וצריכה שמן כדי שתהא דולקת משקיעת חמה עד שתכלה רגל מן השוק כמו שאין עשייתה גמר מלאכתה, ואינו מחוור".

דעה שניה היא של הרמב"ן עצמו ושל רבים מהראשונים שמכריעים כי "כל מצוה שמוטל על האדם ואי אפשר לו לפטור עצמו מחובתו על ידי שליח זולתי על ידי עצמו הוא המצוה שאין מברכין עליה על המעשה, אלא לעשות כגון מצות סוכה שטיבעה לישב מפני שאין יוצא בה ידי חובתה על ידי ישיבת אחר וכן מצות עיטוף וכן תפילין מברך עליהם להניח".

על כך הקשה ב"ספר המכריע"{{הערה| סימן סא}}: וזה הכלל אין לו מעמד שהרי מצות התורה ליתא על ידי שליח ומברך על דברי תורה ולא ללמוד תורה. ונטילת לולב ונטילת ידים ואכילת מרור ואכילת מצה ליתנהו על ידי שליח ומברך על המעשה ולא לעשות. ונר חנוכה אפשר על ידי שליח ומברך להדליק ולא על הדלקת וכן לגמור את ההלל וכן להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דאפשר על ידי שליח ומברך לעשות ולא על המעשה.

מכח זה הוא סובר כי אין כללים בעניין:" אלא ודאי לית מששא בהאי כללא ואין לחלק ביניהם כלל כאשר כתבתי, וכאשר פירש המורה ומפני זה לא דקדקו חכמים בדבר שפעמים כתבו על המעשה ופעמי' כתבו לעשות, והבא לחלק ביניהם אינו יוצא מידי קושי' לעולם והוא נצרך להדחק לעיולי פילא בקופא דמחטא וסוף סוף אינו מעלה דבר".

==בחסידות==
בברכת המצות אנו מברכין אשר קדשנו במצותיו כו', משום שעל ידי המצות אנו ממשיכים מבחינת "אשר", שהיא בחינת [[תענוג|ענג העליון]]. וההמשכה היא בבחי' [[חכמה עילאה]] ו[[חכמה תתאה]] שהם בחינות [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], שנמשך בהן מבחי' ענג העליון.

וזהו פירוש הברכה: בא"י אלקינו, הוא בחי' יחודא עילאה דחכמה ובינה דאצילות, ואח"כ מלך העולם הוא בחי' יחודא תתאה וממשיכים להם מבחי' אשר קדשנו כו' בחי' ענג העליון. והיינו דוקא ע"י קיום מעשה המצות הגשמיים בבחינת אתכפייא ואתהפכא לברר בירורי [[קליפת נוגה]], שעל ידי זה דייקא ממשיכים גלוי התענוג העליון.