https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D
דברי סופרים - היסטוריית גרסאות
2026-04-18T02:50:11Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.1
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=772796&oldid=prev
ברכת הגאולה ב־13:23, 1 ביוני 2025
2025-06-01T13:23:55Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:23, 1 ביוני 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{קשר חב"די|}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>
ברכת הגאולה
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502069&oldid=prev
שמואל חיים ב־13:13, 28 באוקטובר 2021
2021-10-28T13:13:26Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 28 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} כתוב מימרתו של [[רבא]] שלמד מהפסוק (קהלת, י"ב, י"ב.) "יותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'", שהפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר מלזלזל בדברי סופרים, משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} כתוב מימרתו של [[רבא]] שלמד מהפסוק (קהלת, י"ב, י"ב.) "יותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'", שהפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר מלזלזל בדברי סופרים, משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת חב"ד==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת חב"ד==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>
שמואל חיים
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502068&oldid=prev
שמואל חיים: /* מקור הביטוי */ עריכה,
2021-10-28T13:13:02Z
<p><span class="autocomment">מקור הביטוי: </span> עריכה,</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 28 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הביטוי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקור הביטוי ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|דף לה, א'.}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוב: {{מונחון|מאי כי טובים דודיך מיין? כי אתא </del>רב דימי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה|הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק '</del>כי טובים דודיך מיין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">?' </del>(שיר השירים א, ב.) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא </del>שחביבים דברי הסופרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>על כנסת ישראל יותר מעיקרי התורה שבכתב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|דף לה, א'.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לומד </ins>רב דימי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהפסוק </ins>"כי טובים דודיך מיין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>(שיר השירים א, ב.) שחביבים דברי הסופרים על כנסת ישראל יותר מעיקרי התורה שבכתב.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} כתוב מימרתו של [[רבא]] שלמד מהפסוק (קהלת, י"ב, י"ב.) "יותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'", שהפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר מלזלזל בדברי סופרים, משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור נוסף לביטוי </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} ושם כתוב "דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בתורת חב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשלים</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==</div></td></tr>
</table>
שמואל חיים
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502067&oldid=prev
שמואל חיים ב־13:08, 28 באוקטובר 2021
2021-10-28T13:08:37Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:08, 28 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הינו </del>מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[חומש דברים|דברים]] יז, יא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>[[חומש דברים|דברים]] יז, יא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}</ins>, כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור הביטוי </ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש </del>ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה שבכתב</del>]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוק הזה רמז </del>הקב"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שההלכה צריכה ליהות כך וכך, כדרך [[</del>תורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעל פה</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התושב"ע]].)</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבר זה נקרא בשם "[https://he</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%90_(%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסמכתא]" וגם </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקרא בשם "</del>דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סופרים". </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכת עבודה זרה</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|דף לה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א'.}} כתוב: {{מונחון|מאי כי טובים דודיך מיין? </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני </ins>הקב"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של </ins>תורה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק 'כי טובים דודיך מיין?' (שיר השירים א</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>.) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחביבים </ins>דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסופרים על כנסת ישראל יותר מעיקרי התורה שבכתב}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים":</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמא נוספת: הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. נכון אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, אך למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== מקורות הביטוי ==</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו </ins>ב[[מסכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עירובין</ins>]]{{הערה|דף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>'.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושם </ins>כתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבודה זרה</del>]]{{הערה|דף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>'.}} כתוב: {{ציטוטון|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאי כי טובים דודיך מיין</del>? <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת </del>ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני הקב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה רבש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע עריבים עלי דברי דודיך </del>יותר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיינה של </del>תורה}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} </ins>{{ציטוטון|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"</ins>? <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם </ins>ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו בד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים </ins>יותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משיש להיזהר בדברי </ins>תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק{{הערה|</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיר השירים</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב.}} {{ציטוטון|</del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טובים דודיך מיין?}}</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש רש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכוונה ב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דודיך</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא לדברי </del>סופרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב{{הערה|ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ רש"י.}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה שבכתב</ins>]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוק הזה רמז הקב"ה שההלכה צריכה להיות כך וכך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדרך </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה שבעל פה|התושב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.), דבר זה נקרא בשם "אסמכתא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן בשם </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי </ins>סופרים". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור נוסף לביטוי </del>"דברי סופרים" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הינו ב</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכת עירובין</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|דף כ"א</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'.}} ושם </del>כתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''"דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוגמאות לדברים שהינם </ins>"דברי סופרים"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש: שאל </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבא</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדרשתו מהו פירוש הפסוק{{הערה|קהלת, י</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב, י</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב.}} {{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו בד</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר </del>לדברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה, מה גם ש</del>"[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא</del>] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא</del>]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום </del>שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קהלת י</del>) "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופורץ גדר ישכנו נחש"</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אסתר</ins>]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואינו </ins>כתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במפורש </ins>ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חומש</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אך אעפ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ אנו מברכים בקריאת המגילה </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אשר קדשנו במצוותיו וציוונו</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ שהקב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כן ציווה עלינו לשמוע </ins>לדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמים (כנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל).</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*הרחקה והפרדה בין [</ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשר וחלב</ins>]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לייחד סט כלים נפרד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין כאן המקום</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
</table>
שמואל חיים
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502036&oldid=prev
חב"דפדי פעיל: /* מקורות הביטוי */
2021-10-27T18:57:25Z
<p><span class="autocomment">מקורות הביטוי</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:57, 27 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נגלה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים</ins>]]</div></td></tr>
</table>
חב"דפדי פעיל
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502035&oldid=prev
חב"דפדי פעיל: /* מקורות הביטוי */
2021-10-27T18:55:14Z
<p><span class="autocomment">מקורות הביטוי</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:55, 27 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|דף כ"א, ב'.}} ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב{{הערה|קהלת, י"ב, י"ב.}} ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קהלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב) </del>{{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>קהלת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ב, י"ב.}} </ins>{{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:נגלה]]</ins></div></td></tr>
</table>
חב"דפדי פעיל
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502034&oldid=prev
חב"דפדי פעיל: /* מקורות הביטוי */
2021-10-27T18:53:22Z
<p><span class="autocomment">מקורות הביטוי</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:53, 27 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות הביטוי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות הביטוי ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''"</del>מאי כי טובים דודיך מיין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">".''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>דף לה, א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'.}} </ins>כתוב: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>מאי כי טובים דודיך מיין? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י)</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</del>,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קהלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב) </del>ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] א, ב.}} {{ציטוטון|כי טובים דודיך מיין?}}, וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב{{הערה|ע"פ רש"י.}}.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) {{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|דף כ"א</ins>, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'.}} </ins>ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>קהלת, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ב, י"ב.}} </ins>ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) {{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}}</div></td></tr>
</table>
חב"דפדי פעיל
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502033&oldid=prev
חב"דפדי פעיל ב־18:50, 27 באוקטובר 2021
2021-10-27T18:50:10Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:50, 27 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- </del>הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות הביטוי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורות הביטוי ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
</table>
חב"דפדי פעיל
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=502032&oldid=prev
ארי: יצירת דף עם התוכן "'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים ש..."
2021-10-27T18:05:44Z
<p>יצירת דף עם התוכן "'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים ש..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות.<br />
החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים.<br />
הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה".<br />
<br />
== דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים" ==<br />
"דברי סופרים" הם בעיקרון כל מצווה או הלכה (או גזירה וכדומה) שאינה כתובה במפורש ב[[תורה שבכתב]], ישנם גם דברים שאינם כתובים במפורש במקרא אך חז"ל למדו מהפסוק את ההלכה בדרך רמז (כלומר חז"ל לימדו כי בפסוק הזה רמז הקב"ה שההלכה צריכה ליהות כך וכך, כדרך [[תורה שבעל פה|התושב"ע]].), דבר זה נקרא בשם "[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%90_(%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94) אסמכתא]" וגם הוא נקרא בשם "דברי סופרים". <br />
דוגמאות לדברים שהינם "דברי סופרים":<br />
מצוות קריאת מגילה בפורים, הינה חידוש שהתחדש בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר]], ואינו כתוב במפורש ב[[חומש]]. אך אעפ"כ אנו מברכים בקריאת המגילה "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" אע"פ שהקב"ה לא ציווה אותנו בשום מקום לשמוע מגילה, הוא כן ציווה עלינו לשמוע לדברי חכמים (כנ"ל).<br />
דוגמא נוספת: הרחקה והפרדה בין [[בשר וחלב]]. נכון אמנם שאין ציווי מפורש בתורה להמתין בין אכילת בשר לחלב, ובטח שלא לייחד סט כלים נפרד, אך למדו חז"ל עניינים רבים מייתור הפסוקים (שנכתבו שלוש פעמים) וכן חידשו דינים נוספים בנושא (ואין כאן המקום) ע"מ להיזהר ולהישמר מאיסור אכילת [[בשר וחלב]], ותקנות וגדרים אלו הינם חיוב ממשי וממילא מוייבים אנו לשמוע בקולם.<br />
<br />
<br />
== מקורות הביטוי: ==<br />
ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".''<br />
פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י).<br />
<br />
מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''.<br />
פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) "ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".</div>
ארי