https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA 2026-04-17T20:31:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=763100&oldid=prev 2025-04-29T05:12:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:12, 29 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הזכרת שמות רבותינו נשיאינו]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הזכרת שמות רבותינו נשיאינו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו גם==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[ייחוס]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[ייחוס]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=763095&oldid=prev 2025-04-29T05:09:18Z

<p><span class="autocomment">בתורת החסידות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:09, 29 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי ציין מספר פעמים ל[[של&quot;ה]]{{הערה|של&quot;ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג&quot;ה. ועייג&quot;כ ספר שפתי ישנים להר&quot;ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי&quot;ג].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי ציין מספר פעמים ל[[של&quot;ה]]{{הערה|של&quot;ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג&quot;ה. ועייג&quot;כ ספר שפתי ישנים להר&quot;ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי&quot;ג].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==ראו גם==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[הזכרת שמות רבותינו נשיאינו]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=724333&oldid=prev 2024-12-11T19:03:50Z

<p>החלפת טקסט – &quot;דוגמא &quot; ב־&quot;דוגמה &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג&quot;ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית חלק ב&#039; תולדות קנא, ג].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג&quot;ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית חלק ב&#039; תולדות קנא, ג].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק &#039;בקדוש ישראל יגילו&#039; כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה &#039;ישראל&#039; הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב&#039; ד&#039; שבתיבות &#039;בקדוש&#039; הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י&quot;ט כסלו תשי&quot;ד].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק &#039;בקדוש ישראל יגילו&#039; כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה &#039;ישראל&#039; הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב&#039; ד&#039; שבתיבות &#039;בקדוש&#039; הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י&quot;ט כסלו תשי&quot;ד].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור &#039;זכרון זכות אבות&#039;, בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור &#039;זכרון זכות אבות&#039;, בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא </del>[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי ציין מספר פעמים ל[[של"ה]]{{הערה|של"ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג"ה. ועייג"כ ספר שפתי ישנים להר"ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמה </ins>[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ג].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=612657&oldid=prev 2023-07-16T02:23:16Z

<p><span class="autocomment">ראו גם: </span> תיקון קטגוריה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:23, 16 ביולי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביהדות</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלליים</ins>]]</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=583502&oldid=prev 2023-03-05T21:58:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:58, 6 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שכתוב}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזכרת &#039;&#039;&#039;זכות אבות&#039;&#039;&#039; היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזכרת &#039;&#039;&#039;זכות אבות&#039;&#039;&#039; היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=583501&oldid=prev 2023-03-05T21:57:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:57, 6 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג&quot;ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית חלק ב&#039; תולדות קנא, ג].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג&quot;ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית חלק ב&#039; תולדות קנא, ג].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בחסידות חב"ד==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ&quot;א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ&quot;א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=573296&oldid=prev 2022-11-29T12:57:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:57, 29 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזכרת &#039;&#039;&#039;זכות אבות&#039;&#039;&#039; היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הזכרת &#039;&#039;&#039;זכות אבות&#039;&#039;&#039; היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'זכות אבות' העיקרית של עם ישראל, היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האבות </del>הקדושים{{הערה|כמאמר חז"ל 'אין קורים אבות אלא לשלושה'.}} אברהם יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויעקב, </del>כאשר אנו פונים אל הקב"ה ומבקשים שגם אם אנחנו מצד עצמנו איננו זכאים לחסד ולרחמים, אנו מבקשים שינהג איתנו לפנים משורת הדין בזכות הייחוס שלנו – שאנחנו הצאצאים של האבות שמסרו את נפשם על קידוש השם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'זכות אבות' העיקרית של עם ישראל, היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אבות]] </ins>הקדושים{{הערה|כמאמר חז"ל 'אין קורים אבות אלא לשלושה'.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אברהם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</ins>יצחק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[יעקב]]. </ins>כאשר אנו פונים אל הקב"ה ומבקשים שגם אם אנחנו מצד עצמנו איננו זכאים לחסד ולרחמים, אנו מבקשים שינהג איתנו לפנים משורת הדין בזכות הייחוס שלנו – שאנחנו הצאצאים של האבות שמסרו את נפשם על קידוש השם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במקורות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==במקורות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד קודם יציאת מצרים, כאשר הקב"ה מתגלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשה </del>רבינו בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב"ן על הפסוק (שמות ג, טו): 'וזה זכרי לדור דור' - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד קודם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>יציאת מצרים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, כאשר הקב"ה מתגלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[משה </ins>רבינו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב"ן על הפסוק (שמות ג, טו): 'וזה זכרי לדור דור' - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן [[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ".}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב"ה הבטחות דומות, דוגמת: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"{{הערה| ויקרא כו.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעת </ins>[[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ".}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב"ה הבטחות דומות, דוגמת: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"{{הערה| ויקרא כו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(חז"ל מעירים כי הביטוי 'זכות אבות' כולל גם את זכותן של האמהות{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח', שדורשים זאת מהמילים 'וזכרתי '''את''' בריתי יעקב' וכן ביצחק ואברהם, שתיבת 'את' היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(חז"ל מעירים כי הביטוי 'זכות אבות' כולל גם את זכותן של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ארבעת </ins>האמהות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח', שדורשים זאת מהמילים 'וזכרתי '''את''' בריתי יעקב' וכן ביצחק ואברהם, שתיבת 'את' היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר היה כל כך משמעותי אצל חז&quot;ל, עד שכאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, לא רצו למנות את רבי עקיבא כיון שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות{{הערה|ברכות כז, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר היה כל כך משמעותי אצל חז&quot;ל, עד שכאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, לא רצו למנות את רבי עקיבא כיון שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות{{הערה|ברכות כז, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שחז&quot;ל הביאו דעות שונות{{הערה|שבת נה, א.}} שזכות אבות תמה, רבי אחא סובר שהיא קיימת לעולם{{הערה|ויקרא רבה לו, ו: מר ר&#039; אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: &quot;כי אל רחום ה&#039; אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. וראה ברש&quot;י שמות לג, יט (ממסכת ראש השנה דף יז) שהקב&quot;ה העניק למשה רבינו את [[י&quot;ג מידות הרחמים]] כדי שגם לאחר שתכלה זכות אבות – יהיה כיצד לעורר את רחמיו של הקב&quot;ה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף שחז&quot;ל הביאו דעות שונות{{הערה|שבת נה, א.}} שזכות אבות תמה, רבי אחא סובר שהיא קיימת לעולם{{הערה|ויקרא רבה לו, ו: מר ר&#039; אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: &quot;כי אל רחום ה&#039; אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. וראה ברש&quot;י שמות לג, יט (ממסכת ראש השנה דף יז) שהקב&quot;ה העניק למשה רבינו את [[י&quot;ג מידות הרחמים]] כדי שגם לאחר שתכלה זכות אבות – יהיה כיצד לעורר את רחמיו של הקב&quot;ה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית </del>המקדש התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם 'האיר פני כל המזרח עד שבחברון'{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את חברון, שם טמונים האבות הקדושים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במערת </del>המכפלה{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: "וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חז"ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[בית </ins>המקדש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם 'האיר פני כל המזרח עד שבחברון'{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חברון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, שם טמונים האבות הקדושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מערת </ins>המכפלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: "וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך גם בסדר [[תענית ציבור]] שהיו גוזרין על הציבור בעקבות בצורת, היו נותנים אפר מקלה על גבי התיבה כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר &#039;ואנכי עפר ואפר&#039; וזכותו של יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח{{הערה|מדרש רבה בראשית מט, כג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כך גם בסדר [[תענית ציבור]] שהיו גוזרין על הציבור בעקבות בצורת, היו נותנים אפר מקלה על גבי התיבה כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר &#039;ואנכי עפר ואפר&#039; וזכותו של יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח{{הערה|מדרש רבה בראשית מט, כג.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי מבאר שהסיבה לכך שמזכירים את כל שלושת האבות, כיון שלאברהם ויצחק יש צאצאים נוספים מלבד בני ישראל, וכדי שהזכות תעמוד לבני ישראל דווקא, זהו על ידי שמזכירים ומצרפים את שלושת האבות יחד, כולל יעקב שהיתה מיטתו שלימה וכל צאצאיו הם יהודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/14/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב שיחה א' לפרשת בחוקותי].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מבאר שהסיבה לכך שמזכירים את כל שלושת האבות, כיון שלאברהם ויצחק יש צאצאים נוספים מלבד בני ישראל, וכדי שהזכות תעמוד לבני ישראל דווקא, זהו על ידי שמזכירים ומצרפים את שלושת האבות יחד, כולל יעקב שהיתה מיטתו שלימה וכל צאצאיו הם יהודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/14/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב שיחה א' לפרשת בחוקותי].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילות</del>, זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אצילות]]</ins>, זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות חב&quot;ד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את רבותינו נשיאינו כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבותינו נשיאינו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער ספר התניא מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבעל </del>שם טוב, ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למגיד </del>ממעזריטש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ספר התניא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[בעל </ins>שם טוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[מגיד </ins>ממעזריטש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור &#039;זכרון זכות אבות&#039;, בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור &#039;זכרון זכות אבות&#039;, בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=573279&oldid=prev 2022-11-29T07:24:21Z

<p>הוספת ערך</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>הזכרת &#039;&#039;&#039;זכות אבות&#039;&#039;&#039; היא פעולה המסייעת לאדם לשאת חן וחסד אף כאשר מצד עצמו הוא אינו ראוי לכך.<br /> <br /> ה&#039;זכות אבות&#039; העיקרית של עם ישראל, היא האבות הקדושים{{הערה|כמאמר חז&quot;ל &#039;אין קורים אבות אלא לשלושה&#039;.}} אברהם יצחק ויעקב, כאשר אנו פונים אל הקב&quot;ה ומבקשים שגם אם אנחנו מצד עצמנו איננו זכאים לחסד ולרחמים, אנו מבקשים שינהג איתנו לפנים משורת הדין בזכות הייחוס שלנו – שאנחנו הצאצאים של האבות שמסרו את נפשם על קידוש השם.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> עוד קודם יציאת מצרים, כאשר הקב&quot;ה מתגלה למשה רבינו בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב&quot;ן על הפסוק (שמות ג, טו): &#039;וזה זכרי לדור דור&#039; - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.<br /> <br /> ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן [[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: &quot;זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ&quot;.}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב&quot;ה הבטחות דומות, דוגמת: &quot;וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור&quot;{{הערה| ויקרא כו.}}.<br /> <br /> (חז&quot;ל מעירים כי הביטוי &#039;זכות אבות&#039; כולל גם את זכותן של האמהות{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח&#039;, שדורשים זאת מהמילים &#039;וזכרתי &#039;&#039;&#039;את&#039;&#039;&#039; בריתי יעקב&#039; וכן ביצחק ואברהם, שתיבת &#039;את&#039; היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).<br /> <br /> הדבר היה כל כך משמעותי אצל חז&quot;ל, עד שכאשר העבירו את רבן גמליאל מנשיאותו, לא רצו למנות את רבי עקיבא כיון שהיה בן גרים ואין לו זכות אבות{{הערה|ברכות כז, ב.}}.<br /> <br /> אף שחז&quot;ל הביאו דעות שונות{{הערה|שבת נה, א.}} שזכות אבות תמה, רבי אחא סובר שהיא קיימת לעולם{{הערה|ויקרא רבה לו, ו: מר ר&#039; אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: &quot;כי אל רחום ה&#039; אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. וראה ברש&quot;י שמות לג, יט (ממסכת ראש השנה דף יז) שהקב&quot;ה העניק למשה רבינו את [[י&quot;ג מידות הרחמים]] כדי שגם לאחר שתכלה זכות אבות – יהיה כיצד לעורר את רחמיו של הקב&quot;ה.}}.<br /> <br /> חז&quot;ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום בבית המקדש התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם &#039;האיר פני כל המזרח עד שבחברון&#039;{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את חברון, שם טמונים האבות הקדושים במערת המכפלה{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: &quot;וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:&quot;.}}.<br /> <br /> כך גם בסדר [[תענית ציבור]] שהיו גוזרין על הציבור בעקבות בצורת, היו נותנים אפר מקלה על גבי התיבה כדי להזכיר זכותו של אברהם שאמר &#039;ואנכי עפר ואפר&#039; וזכותו של יצחק שאפרו צבור על גבי המזבח{{הערה|מדרש רבה בראשית מט, כג.}}.<br /> <br /> בדומה לכך גם אנו נוהגים להזכיר דוקא בתחילת התפילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/4/273.htm שיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליל ב&#039; דראש השנה תש&quot;ט], שזכות אבות היא ההקדמה והתחלת העבודה.}}, החל מסדר הקרבנות הנפתחות בסיפור אודות מסירות נפשו של אברהם בפרשת העקידה אותה אומרים מייד אחרי ברכות השחר{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים ח&quot;א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א&#039;. ובמהדו&quot;ק סי&quot;א נכתב טעם נוסף. וראה אג&quot;ק ח&quot;ג ע&#039; רסג. ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/154/156.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשכ&quot;ג] בה מבאר החילוקים בין הלשונות במהדורה קמא ובמהדורה בתרא.}}, והן בתחילת עיקר התפילה עצמה, תפילת שמונה עשרה, בה אנו פותחים בברכה הראשונה בהזכרת האבות הקדושים{{הערה|&quot;וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה&quot;.}}.<br /> <br /> ב[[ספר הזוהר]] מובא ששלושת הסוגים ב[[תקיעת שופר]] בראש השנה הם כדי להזכיר זכות שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב{{הערה|1=זוהר חלק ג צט, ב. הובאר והתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/23/26/284.htm שיחת שבת פרשת ניצבים תשי&quot;ח].}}.<br /> <br /> [[חז&quot;ל]] מונים 5 ענינים שהביאו לגאולת מצרים, שיהיו גם אלו שיביאו לגאולה העתידה, בהם גם הענין של &#039;זכות אבות&#039;{{הערה|ירושלמי תענית פרק א&#039; הלכה א. מדרש רבה דברים פרשה ב, יד (כג). הוזכר גם בספר המאמרים אידיש בלה&quot;ק, עמוד 212 (חשון תש&quot;ד).}}.<br /> <br /> ==שלילת זכות אבות==<br /> המשנה במסכת עדויות{{הערה|פרק ה&#039;, משנה ז&#039;.}} מספרת על בנו של התנא עקביא בן מהללאל שביקש מאביו קודם פטירתו &#039;פקוד עלי לחבריך&#039;, אך הוא סירב באומרו &#039;מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך&#039;.<br /> <br /> עם זאת, בקשתנו מהקב&quot;ה אינה שיתן לנו בחסד חינם מבלי שנעשה מאומה, אלא רק כצירוף, שהזכות של אבותינו הקדושים תצטרף להשתדלות האדם מעשיו ועבודתו, ובזכות כל אלו יחד יזכה לרחמים.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> הרבי מבאר שהסיבה לכך שמזכירים את כל שלושת האבות, כיון שלאברהם ויצחק יש צאצאים נוספים מלבד בני ישראל, וכדי שהזכות תעמוד לבני ישראל דווקא, זהו על ידי שמזכירים ומצרפים את שלושת האבות יחד, כולל יעקב שהיתה מיטתו שלימה וכל צאצאיו הם יהודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/14/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב שיחה א&#039; לפרשת בחוקותי].}}.<br /> <br /> בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם האצילות, זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג&quot;ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו&quot;ר האמצעי בראשית חלק ב&#039; תולדות קנא, ג].}}.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ&quot;א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את רבותינו נשיאינו כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער ספר התניא מופיע הפסוק &#039;בקדוש ישראל יגילו&#039; כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה &#039;ישראל&#039; הרומזת לבעל שם טוב, ובאותיות ב&#039; ד&#039; שבתיבות &#039;בקדוש&#039; הרומזות למגיד ממעזריטש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י&quot;ט כסלו תשי&quot;ד].}}.<br /> <br /> בגליון [[הקריאה והקדושה]] הופיע המדור &#039;זכרון זכות אבות&#039;, בו הופיעו תאריכים הקשורים עם מאורעות חייהם של רבותינו נשיאינו וצאצאיהם.<br /> <br /> הרבי ציין מספר פעמים ל[[של&quot;ה]]{{הערה|של&quot;ה בהקדמתו בית אחרון (יג א) בהג&quot;ה. ועייג&quot;כ ספר שפתי ישנים להר&quot;ר שבתי משורר בס בהקדמה.}}. שכתב שיש תועלת בהזכרת רבותינו הקדושים באמירת שמותיהם בפה דווקא, ועל יסוד זה – נוהגים חסידים להזכיר את שמות רבותינו נשיאינו כדי לעורר זכות אבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/32/224.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי&quot;ג].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ייחוס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ביהדות]]</div>

להתראות