חג הפסח והקהל - היסטוריית גרסאות

חב"דפדי פעיל: שינוי יעד ההפניה מהדף הקהל ומועדי השנה#חג הפסח לדף שנת הקהל#הקהל ומועדי השנה

2023-07-10T05:26:58Z

שינוי יעד ההפניה מהדף הקהל ומועדי השנה#חג הפסח לדף שנת הקהל#הקהל ומועדי השנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 10 ביולי 2023
שורה 1:		שורה 1:
	#הפניה [[הקהל ומועדי השנה~~#חג הפסח~~]]		#הפניה [[שנת הקהל#הקהל ומועדי השנה]]

חיים נהר: הפניה לדף הקהל ומועדי השנה#חג הפסח

2010-03-28T13:44:02Z

הפניה לדף הקהל ומועדי השנה#חג הפסח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 28 במרץ 2010
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פסח}}~~		#הפניה [[הקהל ומועדי השנה#חג הפסח]]
	את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

	ב[[~~שנת~~ הקהל]], [[הקהל בנפש האדם\|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל\|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[ליראה את השם בימינו\|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".

	~~ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את~~ חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
	~~[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]][[קטגוריה:פסח~~]]

שלום ב־06:32, 28 במרץ 2010

2010-03-28T06:32:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:32, 28 במרץ 2010
שורה 1:		שורה 1:
			{{פסח}}
	את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".		את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

שורה 4:		שורה 5:

	ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".		ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
	[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]]		[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]][[קטגוריה:פסח]]

חסיד ב־04:37, 27 במאי 2009

2009-05-27T04:37:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:37, 27 במאי 2009
שורה 4:		שורה 4:

	ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".		ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".
			[[קטגוריה:הקהל ומועדי השנה]]

איציק 770 ב־22:34, 26 במאי 2009

2009-05-26T22:34:29Z

דף חדש

את '''חג הפסח''' חוגג כל עם ישראל מידי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצריים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים – האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש – "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[ליראה את השם בימינו|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מהיצר הרע ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".

ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה – או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות – בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש – אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "מצרים" ושל "פרעה", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".