חטא עץ הדעת - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:21:57Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:21, 10 במרץ 2026
שורה 18:		שורה 18:
	ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:		ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:

	{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן\|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין\|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: ~~״וַיֵּשְׁתְּ~~ מִן הַיַּיִן ~~וַיִּשְׁכָּר״~~. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה\|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ~~״וַיִּתְפְּרוּ~~ עֲלֵה ~~תְאֵנָה״~~. [[רבי יהודה\|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[חיטה\|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק\|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא\|אַבָּא]]" וְ"[[אמא\|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן\|דָּגָן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}		{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן\|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין\|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר". רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה\|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה". [[רבי יהודה\|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[חיטה\|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק\|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא\|אַבָּא]]" וְ"[[אמא\|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן\|דָּגָן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}

	בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].		בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].

מ. רובין ב־12:14, 19 במאי 2025

2025-05-19T12:14:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:14, 19 במאי 2025
שורה 18:		שורה 18:
	ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:		ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:

	{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן\|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין\|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה\|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רבי יהודה\|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[~~חטה~~\|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק\|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא\|אַבָּא]]" וְ"[[אמא\|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן\|דָּגָן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}		{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן\|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין\|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה\|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רבי יהודה\|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[חיטה\|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק\|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא\|אַבָּא]]" וְ"[[אמא\|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן\|דָּגָן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}

	בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].		בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].

מ. רובין ב־12:13, 19 במאי 2025

2025-05-19T12:13:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:13, 19 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מקורות\|רמה=אין}}		{{מקורות\|רמה=אין}}

	'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]] ומ[[עץ החיים]]. ה[[נחש הקדמוני]] פיתה את [[חוה]] לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי.		'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]] ומ[[עץ החיים]]. ה[[נחש הקדמוני]] פיתה את [[חוה]] לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי.

שורה 19:		שורה 18:
	ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:		ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:

	{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רַבִּי מֵאִיר~~\|רבי מאיר~~]] אוֹמֵר: [[גֶּפֶן~~\|גפן~~]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יַיִן~~\|יין~~]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תְּאֵנָה~~\|תאנה~~]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רַבִּי יְהוּדָה~~\|רבי יהודה~~]] אוֹמֵר: [[חִטָּה~~\|חטה~~]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תִּינוֹק~~\|תינוק~~]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״[[אַבָּא~~\|אבא~~]]~~״ וְ״~~[[אִמָּא~~\|אמא~~]]״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דָּגָן~~\|דגן~~]]\|מקור=ברכות מ, א.}}		{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר\|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן\|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין\|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה\|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רבי יהודה\|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[חטה\|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק\|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא\|אַבָּא]]" וְ"[[אמא\|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן\|דָּגָן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}

	בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].		בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].
שורה 46:		שורה 45:
	*שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3817748#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content חטא עץ הדעת - החטא שהרס לנו את החיים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}		*שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3817748#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content חטא עץ הדעת - החטא שהרס לנו את החיים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פרשת בראשית]]		[[קטגוריה:פרשת בראשית]]
	~~{{הערות שוליים}}~~

יוסף יצחק קעניג: /* סוג העץ */

2025-04-05T18:38:50Z

סוג העץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 5 באפריל 2025
שורה 27:		שורה 27:
	על כך מעיר [[הרבי]]:		על כך מעיר [[הרבי]]:

	{{ציטוט\|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף ד"א\|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}}		{{ציטוט\|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף דרוש א\|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}}

	הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי מסיים שעדיין צריך עיון.		הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי מסיים שעדיין צריך עיון.

213.151.52.191 ב־18:35, 5 באפריל 2025

2025-04-05T18:35:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 5 באפריל 2025
שורה 17:		שורה 17:

	==סוג העץ==		==סוג העץ==
	ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, ~~השלש האפשרויות~~ המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:		ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:

	{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רַבִּי מֵאִיר\|רבי מאיר]] אוֹמֵר: [[גֶּפֶן\|גפן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יַיִן\|יין]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תְּאֵנָה\|תאנה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רַבִּי יְהוּדָה\|רבי יהודה]] אוֹמֵר: [[חִטָּה\|חטה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תִּינוֹק\|תינוק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״[[אַבָּא\|אבא]]״ וְ״[[אִמָּא\|אמא]]״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דָּגָן\|דגן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}		{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רַבִּי מֵאִיר\|רבי מאיר]] אוֹמֵר: [[גֶּפֶן\|גפן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יַיִן\|יין]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תְּאֵנָה\|תאנה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רַבִּי יְהוּדָה\|רבי יהודה]] אוֹמֵר: [[חִטָּה\|חטה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תִּינוֹק\|תינוק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״[[אַבָּא\|אבא]]״ וְ״[[אִמָּא\|אמא]]״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דָּגָן\|דגן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}

יוסף יצחק קעניג: /* סוג העץ */

2025-04-05T18:30:24Z

סוג העץ

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 5 באפריל 2025
שורה 29:		שורה 29:
	{{ציטוט\|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף ד"א\|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}}		{{ציטוט\|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף ד"א\|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}}

	הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי שעדיין צריך עיון.		הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי מסיים שעדיין צריך עיון.

	==משמעותו הפנימית==		==משמעותו הפנימית==

יוסף יצחק קעניג ב־18:28, 5 באפריל 2025

2025-04-05T18:28:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:28, 5 באפריל 2025
שורה 15:		שורה 15:

	אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה\|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.}}.		אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה\|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.}}.

			==סוג העץ==
			ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, השלש האפשרויות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]:

			{{ציטוט\|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רַבִּי מֵאִיר\|רבי מאיר]] אוֹמֵר: [[גֶּפֶן\|גפן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יַיִן\|יין]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תְּאֵנָה\|תאנה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רַבִּי יְהוּדָה\|רבי יהודה]] אוֹמֵר: [[חִטָּה\|חטה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תִּינוֹק\|תינוק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״[[אַבָּא\|אבא]]״ וְ״[[אִמָּא\|אמא]]״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דָּגָן\|דגן]]\|מקור=ברכות מ, א.}}

			בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]].

			אף-על-פי-כן, בכמה מקומות ב[[דא"ח]]{{הערה\|ד"ה וידעת תקס"ד עמוד קכ. [[המשך תער"ב]] פרק רלא. ועוד.}} כתוב שהאילן ממנו אכל אדם הראשון הינו תפוח.

			על כך מעיר [[הרבי]]:

			{{ציטוט\|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף ד"א\|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}}

			הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי שעדיין צריך עיון.

	==משמעותו הפנימית==		==משמעותו הפנימית==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:21:29Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:21, 18 בנובמבר 2024
שורה 12:		שורה 12:

	== הזמן של חטא עץ הדעת ==		== הזמן של חטא עץ הדעת ==
	אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"{{הערה\|סנהדרין לח, ב.~~</ref>~~.		אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"{{הערה\|סנהדרין לח, ב.}}.

	אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה\|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.~~</ref>~~.		אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה\|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.}}.

	==משמעותו הפנימית==		==משמעותו הפנימית==
שורה 22:		שורה 22:

	==העונש על החטא==		==העונש על החטא==
	בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא{{הערה\|שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.~~</ref>~~ ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).		בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא{{הערה\|שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.}} ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).
	ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.		ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:15:51Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 18 בנובמבר 2024
שורה 12:		שורה 12:

	== הזמן של חטא עץ הדעת ==		== הזמן של חטא עץ הדעת ==
	אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"~~<ref>~~סנהדרין לח, ב.</ref>.		אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"{{הערה\|סנהדרין לח, ב.</ref>.

	אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון~~<ref>~~ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.</ref>.		אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה\|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.</ref>.

	==משמעותו הפנימית==		==משמעותו הפנימית==
שורה 22:		שורה 22:

	==העונש על החטא==		==העונש על החטא==
	בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא~~<ref>~~שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.</ref> ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).		בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא{{הערה\|שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.</ref> ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).
	ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.		ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.

ר.ז.: /* השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים */

2024-10-16T00:10:39Z

השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:10, 16 באוקטובר 2024
שורה 10:		שורה 10:

	[[הקב"ה]] גירש את אדם וחוה מ[[גן עדן]], וחסם את האפשרות לחזור אליו.		[[הקב"ה]] גירש את אדם וחוה מ[[גן עדן]], וחסם את האפשרות לחזור אליו.

			== הזמן של חטא עץ הדעת ==
			אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"<ref>סנהדרין לח, ב.</ref>.

			אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון<ref>ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.</ref>.

	==משמעותו הפנימית==		==משמעותו הפנימית==