חייא בר רב - היסטוריית גרסאות

ברכת הגאולה: איך יהיה תמונה לאמורא? ביטול גרסה 697397 של עקשן להבאת הגאולה (שיחה)

2024-06-28T08:13:37Z

איך יהיה תמונה לאמורא? ביטול גרסה 697397 של עקשן להבאת הגאולה (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:13, 28 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{אין תמונה}}~~
	'''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]], שמוזכר פעמים ספורות ב[[תלמוד בבלי]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].		'''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]], שמוזכר פעמים ספורות ב[[תלמוד בבלי]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].

עקשן להבאת הגאולה ב־01:58, 28 ביוני 2024

2024-06-28T01:58:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:58, 28 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
			{{אין תמונה}}
	'''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]], שמוזכר פעמים ספורות ב[[תלמוד בבלי]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].		'''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]], שמוזכר פעמים ספורות ב[[תלמוד בבלי]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].

ב. א. א. ב־05:58, 12 ביולי 2023

2023-07-12T05:58:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:58, 12 ביולי 2023
שורה 11:		שורה 11:

	העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלוכה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.		העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלוכה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

			{{הערות שוליים}}
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

חלוקת קונטרסים: /* בתורת החסידות */

2021-03-02T13:42:28Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 2 במרץ 2021
שורה 4:		שורה 4:
	אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.		אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

	כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות~~{{מקור\|יותר מדוייק}}~~.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|ס"ט ע"ב.}}:		כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/95.htm הוספות, צה].}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|ס"ט ע"ב.}}:

	אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}.		אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}.

בנציון: /* בתורת החסידות */

2021-03-02T07:50:50Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 2 במרץ 2021
שורה 4:		שורה 4:
	אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.		אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

	כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|ס"ט ע"ב.}}:		כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות{{מקור\|יותר מדוייק}}.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|ס"ט ע"ב.}}:

	אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}		אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}.

	מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.		מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:32:12Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:32, 24 באוגוסט 2020
שורה 4:		שורה 4:
	אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.		אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

	כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{~~הערת שוליים~~\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{~~הערת שוליים~~\|ס"ט ע"ב.}}:		כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|ס"ט ע"ב.}}:

	אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{~~הערת שוליים~~\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{~~הערת שוליים~~\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{~~הערת שוליים~~\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}		אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}

	מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.		מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.

שלום עליכם ב־21:37, 19 באוגוסט 2020

2020-08-19T21:37:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:37, 20 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].		'''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)\|רב]], שמוזכר פעמים ספורות ב[[תלמוד בבלי]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].

	== בתורת החסידות ==		== בתורת החסידות ==

שלום עליכם: העברה מהערך רב שכתבתי לפני שנים רבות

2020-08-19T21:36:13Z

העברה מהערך רב שכתבתי לפני שנים רבות

דף חדש

''חייא בר רב''' היה אחד מבניו של [[רב (אמורא)|רב]]. ייתכן שנקרא על שם רבו ודודו של רב - [[רבי חייא]].

== בתורת החסידות ==
אודות שמו יש מאמר של הבעל שם טוב, הקושר זאת עם אדם שיש לו חיות מתורה.

כאשר רבי [[מרדכי הצדיק]] מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]] הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|ס"ט ע"ב.}}:

אמר [[רב הונא]] היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}

מפרש הבעל שם טוב: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא ה[[משפיע]] לכל הששה ימים.

העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלוכה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
{{אמוראים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]