https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90 2026-04-18T14:07:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=833417&oldid=prev 2026-03-13T04:20:38Z

<p><span class="autocomment">ביאלא בני ברק</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:20, 13 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93.jpeg חתימתו ממוקמת במרכז השורה השלישית]. [https://www.chabad.fm/144/3790.html האדמו"ר מביאלא: הרבי שליט"א נביא הדור ומלך המשיח] ו' אלול ס"ד {{חב"ד אף אם|}}}}. רבי יעקב מנחם ביקר אצל הרבי ב[[כ"ז אדר]]{{הבהרה|}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1301362/ האדמו"ר מביאלא נצפה בבית חב"ד קפריסין] {{אינפו|}}}}. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93.jpeg חתימתו ממוקמת במרכז השורה השלישית]. [https://www.chabad.fm/144/3790.html האדמו"ר מביאלא: הרבי שליט"א נביא הדור ומלך המשיח] ו' אלול ס"ד {{חב"ד אף אם|}}}}. רבי יעקב מנחם ביקר אצל הרבי ב[[כ"ז אדר]]{{הבהרה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איזה שנה? תשנ"ב?</ins>}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1301362/ האדמו"ר מביאלא נצפה בבית חב"ד קפריסין] {{אינפו|}}}}. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=833416&oldid=prev 2026-03-13T04:20:06Z

<p><span class="autocomment">ביאלא בני ברק</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:20, 13 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]". רבי יעקב מנחם ביקר אצל הרבי ב[[כ"ז אדר]]{{הבהרה|}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1301362/ האדמו"ר מביאלא נצפה בבית חב"ד קפריסין] {{אינפו|}}}}. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%93.jpeg חתימתו ממוקמת במרכז השורה השלישית]. [https://www.chabad.fm/144/3790.html האדמו"ר מביאלא: הרבי שליט"א נביא הדור ומלך המשיח] ו' אלול ס"ד {{חב"ד אף אם|}}}}</ins>. רבי יעקב מנחם ביקר אצל הרבי ב[[כ"ז אדר]]{{הבהרה|}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1301362/ האדמו"ר מביאלא נצפה בבית חב"ד קפריסין] {{אינפו|}}}}. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=833414&oldid=prev 2026-03-13T04:15:18Z

<p><span class="autocomment">ביאלא בני ברק</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:15, 13 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]". רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב"ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו "[[בחזקת משיח]]"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. רבי יעקב מנחם ביקר אצל הרבי ב[[כ"ז אדר]]{{הבהרה|}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1301362/ האדמו"ר מביאלא נצפה בבית חב"ד קפריסין] {{אינפו|}}}}</ins>. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו"ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ"ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערט ויזניץ שליט"א בנו של רבי אליעזר הגר זצ"ל האדמו"ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע"ה]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא רמת אהרן ===</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=739147&oldid=prev 2025-02-09T10:04:52Z

<p><span class="autocomment">רבי יחיאל יהושע מביאלא</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:04, 9 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמונה עשרה שנים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחמ"כ </del>בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שמונה עשרה שנים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מכן </ins>בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=738600&oldid=prev 2025-02-06T21:20:21Z

<p>החלפת טקסט – &quot;שוויץ&quot; ב־&quot;שווייץ&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:20, 7 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע"פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע"י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשוויץ</del>. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע"פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע"י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשווייץ</ins>. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספר פעמים ביקר בבית חב&quot;ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב&#039; אייר תשפ&quot;ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ&quot;ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מספר פעמים ביקר בבית חב&quot;ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב&#039; אייר תשפ&quot;ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ&quot;ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=733045&oldid=prev 2025-01-16T19:23:41Z

<p><span class="autocomment">הקשר של החסידות עם רבותינו נשיאינו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:23, 16 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ&#039; 119.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ&#039; 119.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב&quot;ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב&quot;ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב&quot;ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב&quot;ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בחו"ל חל החג שמונה ימים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>ממספר קוביות סוכר בלבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מצות לא ניתן היה להשיג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">... </del>החלקת יהושע מביאלא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">..</del>) חלק א, עמ' רמב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>בחו"ל חל החג שמונה ימים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ממספר קוביות סוכר בלבד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>מצות לא ניתן היה להשיג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות {{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של החלקת יהושע מביאלא) חלק א, עמ' רמב.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=732645&oldid=prev 2025-01-15T08:20:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:20, 15 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב&quot;ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח (בחו&quot;ל חל החג שמונה ימים) ממספר קוביות סוכר בלבד (מצות לא ניתן היה להשיג). בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב&quot;ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח (בחו&quot;ל חל החג שמונה ימים) ממספר קוביות סוכר בלבד (מצות לא ניתן היה להשיג). בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של... החלקת יהושע מביאלא.. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשפ"ד</del>) חלק א, עמ' רמב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של... החלקת יהושע מביאלא..) חלק א, עמ' רמב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td></tr> </table>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=732644&oldid=prev 2025-01-15T08:19:32Z

<p>עדכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:19, 15 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ&#039;יק]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ&#039;יק]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הקשר של החסידות עם [[רבותינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשיאנו</del>]] ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הקשר של החסידות עם [[רבותינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשיאינו</ins>]] ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ&#039; לה]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ&#039; לה]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה&#039; על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ&#039; 129.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה&#039; על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ&#039; 129.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלואות </del>לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלאות </ins>לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח (בחו"ל חל החג שמונה ימים) ממספר קוביות סוכר בלבד (מצות לא ניתן היה להשיג). בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של... החלקת יהושע מביאלא.. תשפ"ד) חלק א, עמ' רמב.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== החסידות כיום ==</div></td></tr> </table>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=727935&oldid=prev 2024-12-29T22:55:02Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:55, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא בני ברק ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא בני ברק ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ&#039;, הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ&#039; תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ&#039;, הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ&#039; תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=727461&oldid=prev 2024-12-29T22:44:48Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:44, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא בני ברק ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ביאלא בני ברק ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל&#039;חלקת יהושע&#039; מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה&#039; מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ&#039;, הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ&#039; תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ&#039;, הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ&#039; תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

שיע בוט