יששכר - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: הוספת קטגוריה:אישים בפרשת ויצא באמצעות HotCat

2026-03-27T09:24:15Z

הוספת קטגוריה:אישים בפרשת ויצא באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:24, 27 במרץ 2026
שורה 41:		שורה 41:
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]
	[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]		[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
			[[קטגוריה:אישים בפרשת ויצא]]

איש מחובד: /* תולדות חייו */

2026-01-18T08:34:34Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:34, 18 בינואר 2026
שורה 21:		שורה 21:

	שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה\|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה רבינו\|משה]], [[אהרון הכהן\|אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה\|רש"י במדבר ג, לח.}}.		שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה\|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה רבינו\|משה]], [[אהרון הכהן\|אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה\|רש"י במדבר ג, לח.}}.
			ובמדרש אסתר רבה (פרשה ד פיסקא א) אמרו על חכמת שבט יששכר; "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יוֹדְעֵי הָעִתִּים וְגוֹ'" מי היו אמר רבי סימון זה שבטו של יששכר הדא הוא דכתיב וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (דברי הימים א, יב): ר' תנחומא אמר ל"קורסין" ור' יוסי בר קצרת אמר לעיבורין "לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל" שהיו יודעין לרפאות את ה"קירוס" (פירוש קליפה העולה מחמת מכה) "רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו שבטו של יששכר מעמידים "וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם" וכולם היו מסכימים הלכה על דעתן כהלכה למשה מסיני.

	==הסכם יששכר וזבולון==		==הסכם יששכר וזבולון==

ר.ז.: /* בתורת החסידות */

2025-02-05T02:13:35Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:13, 5 בפברואר 2025
שורה 34:		שורה 34:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ויששכר נמשל ~~לחמור~~ גרם ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר כי אם לדמות את יששכר שנטה שכמו לסבול עול תורה לחמור הנושא וסובל משאו. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, וזה גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על ~~הזאב~~ והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו ~~הניצוצות~~{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.		[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ויששכר נמשל ל[[חמור]] גרם ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר כי אם לדמות את יששכר שנטה שכמו לסבול עול תורה לחמור הנושא וסובל משאו. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, וזה גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על ה[[זאב]] והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו ה[[ניצוצות]]{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.

	{{השבטים}}		{{השבטים}}

ר.ז.: /* הסכם יששכר וזבולון */

2025-02-05T02:11:13Z

הסכם יששכר וזבולון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:11, 5 בפברואר 2025
שורה 29:		שורה 29:
	המדרש{{הערה\|בראשית רבה פרשה צט, ח.}} מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו, ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. משום שזבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עליו אמר הכתוב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"{{הערה\|משלי ג, יח.}}.		המדרש{{הערה\|בראשית רבה פרשה צט, ח.}} מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו, ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. משום שזבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עליו אמר הכתוב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"{{הערה\|משלי ג, יח.}}.

	במדרש מובא שיששכר היה כונס את אוצרות הטבע שהיו בשפע בחלקם של יששכר וזבולון (בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה{{הערה\|"כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ".). וזבולון מביא ~~האניות~~ ומוכר ומביא לו כל צרכו. יששכר מביא ~~בחמור~~ "חמור גרם" וזבולון מביא באניות "והוא לחוף אניות".		במדרש מובא שיששכר היה כונס את אוצרות הטבע שהיו בשפע בחלקם של יששכר וזבולון (בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה{{הערה\|"כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ".}}). וזבולון מביא ה[[אוניה\|אניות]] ומוכר ומביא לו כל צרכו. יששכר מביא ב[[חמור]] "חמור גרם" וזבולון מביא באניות "והוא לחוף אניות".

	משה בירך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים. כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.		משה בירך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים. כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.

ב. שורה: /* תולדות חייו */

2024-08-12T21:11:38Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:11, 13 באוגוסט 2024
שורה 20:		שורה 20:
	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

	שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה\|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה]], [[אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה\|רש"י במדבר ג, לח.}}.		שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה\|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה רבינו\|משה]], [[אהרון הכהן\|אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה\|רש"י במדבר ג, לח.}}.

	==הסכם יששכר וזבולון==		==הסכם יששכר וזבולון==

יוסף בן מלמד: הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120 באמצעות HotCat

2023-08-29T18:42:33Z

הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120 באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 29 באוגוסט 2023
שורה 39:		שורה 39:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]
			[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]

אליהו ב. ב־22:37, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T22:37:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:37, 29 בנובמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''יִשָּׂשכָר''' (נהגה ''' יִשָּׂכָר''') הוא בנו התשיעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]].		'''יִשָּׂשכָר''' (נהגה ''' יִשָּׂכָר''') הוא בנו התשיעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]].

שורה 20:		שורה 19:

	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

			שבט יששכר חנה על פי ציווי ה' תחת דגל מחנה [[יהודה]] ממזרח ל[[משכן]], והיה מהשבטים הנוסעים ראשונה במסעות במדבר{{הערה\|במדבר ב.}}. הסיבה לכך שהיו חונים בקידמת המשכן היא מצד מעלת תורתם. דגל מחנה יהודה ובכללם שבט יששכר חנו בשכנות ל[[משה]], [[אהרון]] ובניו ה[[כהנים]] וכך התקיים "טוב לצדיק וטוב לשכנו", לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה{{הערה\|רש"י במדבר ג, לח.}}.

	==הסכם יששכר וזבולון==		==הסכם יששכר וזבולון==

אליהו ב. ב־22:26, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T22:26:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:26, 29 בנובמבר 2022
שורה 19:		שורה 19:
	לפי הסבר נוסף, מדובר בברכת יעקב על חלקו של שבט יששכר בארץ, שנחלתו תהיה מבורכת וטובה להוציא פירות. נחלתו תהיה ליד הגבול והוא יערוך מלחמות ויכבוש מחוזות ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד{{הערה\|תרגום אונקלוס.}}.		לפי הסבר נוסף, מדובר בברכת יעקב על חלקו של שבט יששכר בארץ, שנחלתו תהיה מבורכת וטובה להוציא פירות. נחלתו תהיה ליד הגבול והוא יערוך מלחמות ויכבוש מחוזות ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד{{הערה\|תרגום אונקלוס.}}.

			ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

	בברכת [[משה רבנו]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] כולל את שבט יששכר ~~וזבולון~~ יחדיו:		==הסכם יששכר וזבולון==
			בברכת [[משה רבנו]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] כולל את שבט יששכר ו[[זבולון]] יחדיו:

	{{ציטוט\|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל\|מקור=דברים לג, יח-יט.}}		{{ציטוט\|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל\|מקור=דברים לג, יח-יט.}}

	המדרש מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. ~~זבולון~~ ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.		המדרש{{הערה\|בראשית רבה פרשה צט, ח.}} מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו, ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. משום שזבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה, עליו אמר הכתוב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ"{{הערה\|משלי ג, יח.}}.

	משה מברך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.

	בחלקם של יששכר וזבולון בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה.		במדרש מובא שיששכר היה כונס את אוצרות הטבע שהיו בשפע בחלקם של יששכר וזבולון (בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה{{הערה\|"כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ".). וזבולון מביא האניות ומוכר ומביא לו כל צרכו. יששכר מביא בחמור "חמור גרם" וזבולון מביא באניות "והוא לחוף אניות".

	~~ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"~~{{הערה\|~~ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז~~.~~}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]~~. ~~ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את~~ כל ~~בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י~~.~~}}.~~

	~~==הסכם~~ יששכר וזבולון==

			משה בירך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים. כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

אליהו ב. ב־22:09, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T22:09:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:09, 29 בנובמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:

	==לידתו ושמו==		==לידתו ושמו==
	ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד]] ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא [[ראובן]] בשדה דודאים, המהווים תרופה לעקרות, ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מ[[רחל]] את שכיבתו של יעקב לאותו לילה{{הערה\|רש"י מביא מהמדרש על המילים "בלילה הוא" שהקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר).}}. ה' ראה שלאה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים וכך נכנסת לאה להריון ונולד יששכר:		ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד]] ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא [[ראובן]] בשדה דודאים, המהווים תרופה לעקרות, ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מ[[רחל]] את שכיבתו של יעקב לאותו לילה{{הערה\|רש"י מביא מהמדרש על המילים "בלילה הוא" שהקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר).}}. ה' ראה שלאה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים וכך נכנסת לאה להריון ונולד בנה החמישי יששכר:

	{{ציטוט\|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר\|מקור= בראשית ל, יד-יח.}}		{{ציטוט\|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר\|מקור= בראשית ל, יד-יח.}}
שורה 31:		שורה 31:

	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

			==הסכם יששכר וזבולון==


	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
			[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ויששכר נמשל לחמור גרם ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר כי אם לדמות את יששכר שנטה שכמו לסבול עול תורה לחמור הנושא וסובל משאו. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, וזה גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.

	{{השבטים}}		{{השבטים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:השבטים]]		[[קטגוריה:השבטים]]

אליהו ב. ב־17:46, 28 בנובמבר 2022

2022-11-28T17:46:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:46, 28 בנובמבר 2022
שורה 3:		שורה 3:

	==לידתו ושמו==		==לידתו ושמו==
	ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא ראובן בשדה דודאים המהווים תרופה לעקרות ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה ~~מרחל~~ את ~~שכיבות~~ של יעקב וכך ~~נולד~~ יששכר:		ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד]] ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא [[ראובן]] בשדה דודאים, המהווים תרופה לעקרות, ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מ[[רחל]] את שכיבתו של יעקב לאותו לילה{{הערה\|רש"י מביא מהמדרש על המילים "בלילה הוא" שהקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר).}}. ה' ראה שלאה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים וכך נכנסת לאה להריון ונולד יששכר:

	{{ציטוט\|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר\|מקור= בראשית ל, יד-יח.}}		{{ציטוט\|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר\|מקור= בראשית ל, יד-יח.}}

	~~"בלילה הוא" - הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר)~~

	~~"וישמע אלקים אל לאה" - שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים~~

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
שורה 17:		שורה 13:
	{{ציטוט\|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד\|מקור=בראשית מט, יד-טו.}}		{{ציטוט\|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד\|מקור=בראשית מט, יד-טו.}}

	~~יששכר חמור גרם" - חמור~~ בעל עצמות ~~סובל עול תורה כחמור חזק~~ שמטעינין אותו משא כבד		כחמור חזק בעל עצמות שמטעינין אותו משא כבד ומהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין תחומי העיירות שהוליך שם סחורה, כך בני יששכר יקחו עליהם את עול לימוד התורה בימים ובלילות בהתמסרות.

	~~"רבץ בין המשפתים" - כחמור המהלך~~ ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין ~~התחומין בתחומי~~ העיירות שהוליך שם ~~פרקמטיא~~

	~~"וירא מנוחה כי טוב" - ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות~~

	~~"ויט שכמו לסבול" -~~ עול ~~תורה~~

	~~"ויהי" - לכל אחיו ישראל~~

	~~"למס עובד" - לפסוק~~ להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין ~~שנא' (~~דברי הימים א יב~~) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים מאתים ראשי סנהדראות העמיד וכל אחיהם על פיהם~~		תורתם של שבט יששכר תועיל לכלל ישראל, שיפסקו להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין ככתוב "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם{{הערה\|מאתים ראשי סנהדראות העמיד. רש"י.}} וְכָל אֲחֵיהֶם עַל פִּיהֶם"{{הערה\|דברי הימים א יב, לג.}}.

	~~"ויט שכמו" - השפיל שכמו כמו ויט שמים הטו אזניכם ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ויט שכמו לסבול~~ מלחמות ~~ולכבוש~~ מחוזות ~~שהם יושבים על הספר~~ ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד		לפי הסבר נוסף, מדובר בברכת יעקב על חלקו של שבט יששכר בארץ, שנחלתו תהיה מבורכת וטובה להוציא פירות. נחלתו תהיה ליד הגבול והוא יערוך מלחמות ויכבוש מחוזות ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד{{הערה\|תרגום אונקלוס.}}.


שורה 36:		שורה 24:
	{{ציטוט\|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל\|מקור=דברים לג, יח-יט.}}		{{ציטוט\|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל\|מקור=דברים לג, יח-יט.}}

	~~שמח~~ זבולון ~~בצאתך~~ ויששכר ~~באהליך" -~~ זבולון ויששכר עשו שותפות זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ~~ע"י~~ זבולון היתה		המדרש מבאר את הסיבה לכך שמשה כולל בברכתו את זבולון ויששכר יחדיו ואף מקדים את זבולון הצעיר יותר ליששכר. זבולון ויששכר עשו שותפות: זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר בשפע ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה. לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולון היתה.

	~~"שמח זבולון בצאתך" - הצלח בצאתך לסחורה~~

	"ויששכר" - הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם

	~~"עמים" - של שבטי ישראל~~

	~~"הר יקראו" - להר המוריה יאספו כל אסיפה ע"י קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק~~

	~~"כי שפע ימים יינקו" - יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה~~

	"ושפוני טמוני חול" - כסוי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה כמ"ש במסכת מגילה זבולון עם חרף נפשו למות משום דנפתלי על מרומי שדה והיה מתרעם זבולון על חלקו לאחי נתת שדות וכרמים וכו'

	~~"ושפוני" - לשון כסוי~~ כמו שנאמר ויספון את הבית וספון בארז ותרגומו ומטלל בכיורי (ס"א בכיסוי) ארזא ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק		משה מברך את יששכר בהצלחה בישיבת אהליו לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם קהל שבטי ישראל יתאספו להר המוריה ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק.

	~~"כי שפע ימים יינקו" - זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע~~		בחלקם של יששכר וזבולון בים היה את החילזון ממנו היו מפיקים [[תכלת]], וכן מן החול היו מפיקים זכוכית לבנה.

	ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.		ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה\|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.