כתר לי זעיר - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־13:13, 3 במאי 2026

2026-05-03T13:13:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:13, 3 במאי 2026
שורה 6:		שורה 6:
	[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו לו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.		[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו לו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.

	כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.		כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו (א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.

	לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמה רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה\|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.		לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמה רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה\|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.

46.117.101.156 ב־06:10, 3 במאי 2026

2026-05-03T06:10:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:10, 3 במאי 2026
שורה 4:		שורה 4:

	==ביאור הלשון==		==ביאור הלשון==
	[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו ~~עמו~~, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.		[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו לו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.

	כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.		כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.
שורה 16:		שורה 16:
	בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.		בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.

	[[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.		ה[[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.

	[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל ~~מייד~~ להרצות את דבריו), הוא ~~מכיון~~ שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.		[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל מיד להרצות את דבריו), הוא מכיוון שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

שיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

2024-12-11T19:02:41Z

החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:02, 11 בדצמבר 2024
שורה 8:		שורה 8:
	כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.		כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.

	לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך ~~לדוגמא~~ רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה\|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.		לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמה רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה\|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.

	במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".		במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".

להתראות ב־15:14, 9 בספטמבר 2022

2022-09-09T15:14:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:14, 9 בספטמבר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.		'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.

	לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה\|איוב לו, ב.}}.		לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה\|איוב לו, ב.}}, והתרגום המילולי שלו הוא: "המתן לי מעט ואראה לך, כי יש לי דיבורים נוספים (לאלוקים)".

	==ביאור הלשון==		==ביאור הלשון==

להתראות: /* ביאור הלשון */

2022-09-09T15:14:03Z

ביאור הלשון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:14, 9 בספטמבר 2022
שורה 6:		שורה 6:
	[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו עמו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.		[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו עמו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.

	כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו ויאמר כתר לי זעיר", ~~וכפירוש המצודת דוד: "לבל~~ יחשוב ~~איוב שכבר השלים כל מאמריו ויבוא הוא להשיב מה לזה אמר עוד המתן לי~~ מעט ~~זמן ואגיד לך אמרים~~ כי ~~יש עוד עמדי מלים"~~{{הערה\|ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.		כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה\|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.

	לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמא רבי משה קמחי מבאר שכוונת ~~אליהו~~ לומר: "תן כתר ותפארת לי שלא תענני".		לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמא רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה\|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.

	במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה"		במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".

	בחסידות מובא הביאור ~~בלשון הפסוק~~ שהוא לשון המתנה{{הערה\|כפי שפירש המצודת ציון.}} ומלשון שתיקה{{הערה\|פרד"ס שעה"כ ערך כתר.}}, וזהו הפירוש המבאר את ~~הצד העליון~~ ביותר ~~מתוך~~ ה[[ג' רישין דעתיק]].		ברוב המקומות בחסידות מובא הפסוק במטרה להתייחס רק ללשון 'כתר' המופיע בו, ולא למשמעות הפסוק כולו, כאשר משתמשים בו על פי הביאור שהוא לשון המתנה{{הערה\|כפי שפירש המצודת ציון.}} ומלשון שתיקה{{הערה\|פרד"ס שעה"כ ערך כתר.}}, וזהו הפירוש המבאר את הבחינה העליונה ביותר בתוך ה[[ג' רישין דעתיק]].

	בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.		בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.

	אדמו"ר הרש"ב מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.		[[אדמו"ר הרש"ב]] מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.

	[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל מייד להרצות את דבריו), הוא מכיון שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.		[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל מייד להרצות את דבריו), הוא מכיון שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.

להתראות: הוספת ערך

2022-09-09T14:15:16Z

הוספת ערך

דף חדש

'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.

לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה|איוב לו, ב.}}.

==ביאור הלשון==
[[איוב]] סבל מצרות רבות, וכאשר קובל על המאורעות שהתרחשו עמו, מנחמים אותו רעיו אך לא מצליחים להשיב לטענותיו.

כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו ויאמר כתר לי זעיר", וכפירוש המצודת דוד: "לבל יחשוב איוב שכבר השלים כל מאמריו ויבוא הוא להשיב מה לזה אמר עוד המתן לי מעט זמן ואגיד לך אמרים כי יש עוד עמדי מלים"{{הערה|ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.

לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמא רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהו לומר: "תן כתר ותפארת לי שלא תענני".

במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה"

בחסידות מובא הביאור בלשון הפסוק שהוא לשון המתנה{{הערה|כפי שפירש המצודת ציון.}} ומלשון שתיקה{{הערה|פרד"ס שעה"כ ערך כתר.}}, וזהו הפירוש המבאר את הצד העליון ביותר מתוך ה[[ג' רישין דעתיק]].

בקשר ללשון '''שתיקה''', מבואר בחסידות שהוא על דרך 'סייג לחכמה שתיקה', שה'גדר' וה[[מקיף]] לבחינת החכמה, הוא בחינת השתיקה שבכתר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/69a.htm ליקוטי תורה בלק סט, א].}}, ועל ידי השתיקה של התחתון שענינה הוא ביטול, יכול הוא להתעלות בכתר ולהגיע לעולם העליון יותר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/7/22d.htm תורה אור ויצא כב, ד].}}, ומכל מקום לשון זו מורה כי עיקר האור נותר למעלה ולא בא לידי גילוי, והיא בחינת 'כתר תורה' שבכתר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/5/4/index.htm אור התורה במדבר א' הוספות, דרושים לשבועות].}}.

אדמו"ר הרש"ב מבאר, שהלשון '''המתנה''' מורה על כך שאף שהדבר נעלה עדיין מתפיסת התחתון, יש בזה כבר את ההתחלה ורק חסר הגלוי וההתפשטות שלו, שזהו 2 הפרטים של המתנה: העיכוב, והתקווה (שהרי אדם אינו ממתין למשהו אם לא חושב שהוא יגיע){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/1/1.htm המשך תער"ב בתחילתו].}}.

[[המגיד ממעזריטש]] מבאר את הקשר בין הלשון 'כתר לי זעיר' לתוכן הפסוק, שהסיבה לכך שאדם מבקש מחבירו שימתין מעט כדי לשמוע לו (ולא מתחיל מייד להרצות את דבריו), הוא מכיון שנדרש לו זמן לצמצם את מחשבתו כדי להוציא אותה בדיבור, שזו המהות של ספירת הכתר המהווה ממוצע ובאמצעותה מצטמצם ויורד השפע האלוקי להאיר בעולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/23/118.htm אור תורה קדושים עמוד קיח, מאמר ד"ה והדרת פני זקן].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]