לחם משנה - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:16:43Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:16, 3 במרץ 2021
שורה 13:		שורה 13:

	אדה"ז פוסק בשולחן ערוך כי כל סעודה אחרת משלשת סעודות שבת אינה טעונה כלל לחם משנה. אך מן הראוי לציין את מנהגו של הגאון רבי [[דובער גרפינקל]] שהיה נוהג להדר ולנהוג בלחם משנה בכל סעודה ואפילו בסעודת מזונות שאכל לפני התפילה, בטענה שענין הלחם משנה נוהג בכל עניני השבת.		אדה"ז פוסק בשולחן ערוך כי כל סעודה אחרת משלשת סעודות שבת אינה טעונה כלל לחם משנה. אך מן הראוי לציין את מנהגו של הגאון רבי [[דובער גרפינקל]] שהיה נוהג להדר ולנהוג בלחם משנה בכל סעודה ואפילו בסעודת מזונות שאכל לפני התפילה, בטענה שענין הלחם משנה נוהג בכל עניני השבת.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-23T20:54:30Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:54, 23 באוגוסט 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==אופן אחיזת הלחם משנה==		==אופן אחיזת הלחם משנה==
	ההלכה והקבלה חלוקים באופן אחיזת הלחם משנה. לפי תורת הנגלה יש לאוחזם בצורה שחלה אחת מונחת על גבי השניה, ואילו לפי תורת הקבלה יש לאוחזם בצורה ששני הלחם מונחים זה ליד זה בצורה שווה. אדמו"ר הזקן מבאר את טעם הענין, מפני שתורת הנגלה עניינה [[אור ישר]] המורה על האור כפי שיורד ב[[סדר ההשתלשלות]] שבו ישנם דרגות של משפיע ומקבל, ו[[זעיר אנפין]] משפיע ל[[מלכות]], ואילו תורת הנסתר מתייחסת ללחם שבשבת בבחינת [[אור חוזר]] של המקיף העליון המקיף את כל העולם בשוה, דהיינו [[עולם העקודים]], כפי שהוא במקורו, כי מאכלי שבת ב[[עולם התוהו]] שקדם לעולם התיקון ובו היו נעדרות בחינות אלו של משפיע ומקבל{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61c&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור בשלח סו, ב]}}.		ההלכה והקבלה חלוקים באופן אחיזת הלחם משנה. לפי תורת הנגלה יש לאוחזם בצורה שחלה אחת מונחת על גבי השניה, ואילו לפי תורת הקבלה יש לאוחזם בצורה ששני הלחם מונחים זה ליד זה בצורה שווה. אדמו"ר הזקן מבאר את טעם הענין, מפני שתורת הנגלה עניינה [[אור ישר]] המורה על האור כפי שיורד ב[[סדר ההשתלשלות]] שבו ישנם דרגות של משפיע ומקבל, ו[[זעיר אנפין]] משפיע ל[[מלכות]], ואילו תורת הנסתר מתייחסת ללחם שבשבת בבחינת [[אור חוזר]] של המקיף העליון המקיף את כל העולם בשוה, דהיינו [[עולם העקודים]], כפי שהוא במקורו, כי מאכלי שבת ב[[עולם התוהו]] שקדם לעולם התיקון ובו היו נעדרות בחינות אלו של משפיע ומקבל{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61c&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור בשלח סו, ב]}}.

	צריך לחבר את שני הלחמים אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, מפני שהם כנגד לחם משנה, והם סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות כנגד [[לחם הפנים]], מכל מקום העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}.		צריך לחבר את שני הלחמים אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, מפני שהם כנגד לחם משנה, והם סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות כנגד [[לחם הפנים]], מכל מקום העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}.

שלום: /* לחם משנה בסעודה שלישית */

2016-10-19T07:06:39Z

לחם משנה בסעודה שלישית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:06, 19 באוקטובר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	==לחם משנה בסעודה שלישית==		==לחם משנה בסעודה שלישית==
	יש אומרים שגם בסעודה שלישית צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות כמו בסעודות הראשונות, ואפילו סועד פעמים הרבה בשבת צריך לכל סעודה לחם משנה, ויש אומרים שאפילו לסעודה ג' די בככר אחד שלם לפי שביום ו' ירד המן לכל אחד שני עומרים ומכל עומר עשו שתי ככרות הרי ד' ככרות לב' עומרים אכל אחת מהן ביום ו' ואחת בליל שבת ואחת בבקר נשארה ככר א' שלם לסעודה ג', וכן נתפשט המנהג להקל במדינות אלו לבצוע בסעודה ג' על ככר אחד שלם, אבל יש להחמיר ליקח שנים כסברא הראשונה שהוא עיקר אלא אם כן אין לו שנים שאז לא יפחות מככר אחד שלם{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]][http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/291/7&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן רצא סעיף ז]}} כל זה לפי הדיעה שצריכים ליטול ידים בסעודה שלישית. אך חסידי חב"ד סומכים מפני כמה סיבות על הדעה המקילה שניתן לצאת ידי חובה בפירות ובמיני מזונות{{הערה\|ראה ערך [[סעודה שלישית]]}}.		יש אומרים שגם בסעודה שלישית צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות כמו בסעודות הראשונות, ואפילו סועד פעמים הרבה בשבת צריך לכל סעודה לחם משנה, ויש אומרים שאפילו לסעודה ג' די בככר אחד שלם לפי שביום ו' ירד המן לכל אחד שני עומרים ומכל עומר עשו שתי ככרות הרי ד' ככרות לב' עומרים אכל אחת מהן ביום ו' ואחת בליל שבת ואחת בבקר נשארה ככר א' שלם לסעודה ג', וכן נתפשט המנהג להקל במדינות אלו לבצוע בסעודה ג' על ככר אחד שלם, אבל יש להחמיר ליקח שנים כסברא הראשונה שהוא עיקר אלא אם כן אין לו שנים שאז לא יפחות מככר אחד שלם{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]][http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/291/7&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן רצא סעיף ז]}} כל זה לפי הדיעה שצריכים ליטול ידים בסעודה שלישית. אך חסידי חב"ד סומכים מפני כמה סיבות על הדעה המקילה שניתן לצאת ידי חובה בפירות ובמיני מזונות{{הערה\|ראה ערך [[סעודה שלישית]]}}.

			אדה"ז פוסק בשולחן ערוך כי כל סעודה אחרת משלשת סעודות שבת אינה טעונה כלל לחם משנה. אך מן הראוי לציין את מנהגו של הגאון רבי [[דובער גרפינקל]] שהיה נוהג להדר ולנהוג בלחם משנה בכל סעודה ואפילו בסעודת מזונות שאכל לפני התפילה, בטענה שענין הלחם משנה נוהג בכל עניני השבת.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

שלום ב־04:00, 19 באוקטובר 2016

2016-10-19T04:00:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:00, 19 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''לחם משנה''' הוא הלכה פסוקה בנגלה ובנסתר לפיה יש לאדם לבצוע בכל ~~שלשת~~ סעודות שבת דווקא על שני לחם לכל הפחות, זכר ל[[מן (לחם מן השמים)\|מן]] שהיה יורד ביום שישי "לחם משנה" כלומר במנה כפולה, לכבוד שבת, וכמבואר במדרש שהיה משונה בריחו ובטעמו מכל ימות השבוע.		'''לחם משנה''' הוא הלכה פסוקה בנגלה ובנסתר לפיה יש לאדם לבצוע בכל [[סעודת שבת\|סעודות שבת]] דווקא על שני לחם לכל הפחות, זכר ל[[מן (לחם מן השמים)\|מן]] שהיה יורד ביום שישי "לחם משנה" כלומר במנה כפולה, לכבוד שבת, וכמבואר במדרש שהיה משונה בריחו ובטעמו מכל ימות השבוע.

	==אופן אחיזת הלחם משנה==		==אופן אחיזת הלחם משנה==

שלום ב־03:59, 19 באוקטובר 2016

2016-10-19T03:59:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:59, 19 באוקטובר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	==אופן אחיזת הלחם משנה==		==אופן אחיזת הלחם משנה==
	ההלכה והקבלה חלוקים באופן אחיזת הלחם משנה. לפי תורת הנגלה יש לאוחזם בצורה שחלה אחת מונחת על גבי השניה, ואילו לפי תורת הקבלה יש לאוחזם בצורה ששני הלחם מונחים זה ליד זה בצורה שווה. אדמו"ר הזקן מבאר את טעם הענין, מפני שתורת הנגלה עניינה [[אור ישר]] המורה על האור כפי שיורד ב[[סדר ההשתלשלות]] שבו ישנם דרגות של משפיע ומקבל, ו[[זעיר אנפין]] משפיע ל[[מלכות]], ואילו תורת הנסתר מתייחסת ללחם שבשבת בבחינת [[אור חוזר]] של המקיף העליון המקיף את כל העולם בשוה, דהיינו [[עולם העקודים]], כפי שהוא במקורו, כי מאכלי שבת ב[[עולם התוהו]] שקדם לעולם התיקון ובו היו נעדרות בחינות אלו של משפיע ומקבל{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61c&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור בשלח סו, ב]}}.		ההלכה והקבלה חלוקים באופן אחיזת הלחם משנה. לפי תורת הנגלה יש לאוחזם בצורה שחלה אחת מונחת על גבי השניה, ואילו לפי תורת הקבלה יש לאוחזם בצורה ששני הלחם מונחים זה ליד זה בצורה שווה. אדמו"ר הזקן מבאר את טעם הענין, מפני שתורת הנגלה עניינה [[אור ישר]] המורה על האור כפי שיורד ב[[סדר ההשתלשלות]] שבו ישנם דרגות של משפיע ומקבל, ו[[זעיר אנפין]] משפיע ל[[מלכות]], ואילו תורת הנסתר מתייחסת ללחם שבשבת בבחינת [[אור חוזר]] של המקיף העליון המקיף את כל העולם בשוה, דהיינו [[עולם העקודים]], כפי שהוא במקורו, כי מאכלי שבת ב[[עולם התוהו]] שקדם לעולם התיקון ובו היו נעדרות בחינות אלו של משפיע ומקבל{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61c&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור בשלח סו, ב]}}.

			צריך לחבר את שני הלחמים אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, מפני שהם כנגד לחם משנה, והם סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות כנגד [[לחם הפנים]], מכל מקום העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}.

	==לחם שנחתך==		==לחם שנחתך==

שלום ב־03:33, 19 באוקטובר 2016

2016-10-19T03:33:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:33, 19 באוקטובר 2016
שורה 5:		שורה 5:

	==לחם שנחתך==		==לחם שנחתך==
	אם יש לאדם ב' חצאי לחם ואין לו לחם שלם ללחם משנה בשבת יחברם יחד בעץ שיש תורת כלי עליו או בשום דבר שאינו ~~מוקצהיח~~ ולא יהא חיבורם נראה ודינו כשלם לענין לחם משנה כמו שדינו כשלם לענין עירובי חצירות, אבל אם יש לו לחם שלם אין לסמוך על זה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/14/168/3&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן קסח סעיף ג']}}.		אם יש לאדם ב' חצאי לחם ואין לו לחם שלם ללחם משנה בשבת יחברם יחד בעץ שיש תורת כלי עליו או בשום דבר שאינו מוקצה ולא יהא חיבורם נראה, ודינו כשלם לענין לחם משנה כמו שדינו כשלם לענין עירובי חצירות, אבל אם יש לו לחם שלם אין לסמוך על זה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/14/168/3&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן קסח סעיף ג']}}.

	==לחם משנה בסעודה שלישית==		==לחם משנה בסעודה שלישית==

שלום: יצירת דף עם התוכן "'''לחם משנה''' הוא הלכה פסוקה בנגלה ובנסתר לפיה יש לאדם לבצוע בכל שלשת סעודות שבת דווקא על ש..."

2016-10-19T03:32:44Z

יצירת דף עם התוכן "'''לחם משנה''' הוא הלכה פסוקה בנגלה ובנסתר לפיה יש לאדם לבצוע בכל שלשת סעודות שבת דווקא על ש..."

דף חדש

'''לחם משנה''' הוא הלכה פסוקה בנגלה ובנסתר לפיה יש לאדם לבצוע בכל שלשת סעודות שבת דווקא על שני לחם לכל הפחות, זכר ל[[מן (לחם מן השמים)|מן]] שהיה יורד ביום שישי "לחם משנה" כלומר במנה כפולה, לכבוד שבת, וכמבואר במדרש שהיה משונה בריחו ובטעמו מכל ימות השבוע.

==אופן אחיזת הלחם משנה==
ההלכה והקבלה חלוקים באופן אחיזת הלחם משנה. לפי תורת הנגלה יש לאוחזם בצורה שחלה אחת מונחת על גבי השניה, ואילו לפי תורת הקבלה יש לאוחזם בצורה ששני הלחם מונחים זה ליד זה בצורה שווה. אדמו"ר הזקן מבאר את טעם הענין, מפני שתורת הנגלה עניינה [[אור ישר]] המורה על האור כפי שיורד ב[[סדר ההשתלשלות]] שבו ישנם דרגות של משפיע ומקבל, ו[[זעיר אנפין]] משפיע ל[[מלכות]], ואילו תורת הנסתר מתייחסת ללחם שבשבת בבחינת [[אור חוזר]] של המקיף העליון המקיף את כל העולם בשוה, דהיינו [[עולם העקודים]], כפי שהוא במקורו, כי מאכלי שבת ב[[עולם התוהו]] שקדם לעולם התיקון ובו היו נעדרות בחינות אלו של משפיע ומקבל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61c&search=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D תורה אור בשלח סו, ב]}}.

==לחם שנחתך==
אם יש לאדם ב' חצאי לחם ואין לו לחם שלם ללחם משנה בשבת יחברם יחד בעץ שיש תורת כלי עליו או בשום דבר שאינו מוקצהיח ולא יהא חיבורם נראה ודינו כשלם לענין לחם משנה כמו שדינו כשלם לענין עירובי חצירות, אבל אם יש לו לחם שלם אין לסמוך על זה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/14/168/3&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן קסח סעיף ג']}}.

==לחם משנה בסעודה שלישית==
יש אומרים שגם בסעודה שלישית צריך לבצוע על שתי ככרות שלמות כמו בסעודות הראשונות, ואפילו סועד פעמים הרבה בשבת צריך לכל סעודה לחם משנה, ויש אומרים שאפילו לסעודה ג' די בככר אחד שלם לפי שביום ו' ירד המן לכל אחד שני עומרים ומכל עומר עשו שתי ככרות הרי ד' ככרות לב' עומרים אכל אחת מהן ביום ו' ואחת בליל שבת ואחת בבקר נשארה ככר א' שלם לסעודה ג', וכן נתפשט המנהג להקל במדינות אלו לבצוע בסעודה ג' על ככר אחד שלם, אבל יש להחמיר ליקח שנים כסברא הראשונה שהוא עיקר אלא אם כן אין לו שנים שאז לא יפחות מככר אחד שלם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]][http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh2/1/291/7&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94 סימן רצא סעיף ז]}} כל זה לפי הדיעה שצריכים ליטול ידים בסעודה שלישית. אך חסידי חב"ד סומכים מפני כמה סיבות על הדעה המקילה שניתן לצאת ידי חובה בפירות ובמיני מזונות{{הערה|ראה ערך [[סעודה שלישית]]}}.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:שבת]]