ליצנות - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:28:40Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:28, 3 במרץ 2021
שורה 27:		שורה 27:
	* [[קבלת עול]]		* [[קבלת עול]]

	{{הערות שוליים~~\|טורים=כן~~}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-17T04:51:55Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:51, 17 בדצמבר 2020
שורה 13:		שורה 13:
	===בעולמות===		===בעולמות===
	שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.		שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
	הליצנות היא ה"לעומת זה" והמנגד של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים, ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים הם אלו שסתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו של אברהם היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, לאחרי שנפרדה ההשפעה מאברהם ינקו מהשפעה אלוקית זו הפלשתים והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז ~~כשהיתה~~ כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}		הליצנות היא ה"לעומת זה" והמנגד של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים, ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים הם אלו שסתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו של אברהם היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, לאחרי שנפרדה ההשפעה מאברהם ינקו מהשפעה אלוקית זו הפלשתים והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהייתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:12:57Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:12, 8 בספטמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===
	גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, ~~יתכן~~ שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).		גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, ייתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).

	העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:		העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:

הנחה ב־18:33, 16 במאי 2018

2018-05-16T18:33:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:33, 16 במאי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''ליצנות''' היא השחוק הריקני ~~הנובע~~ מקלות דעת ופתיחות הנפש. יסודה ב[[יסוד הרוח]] שב[[נפש הבהמית]]. ושרשה, ב[[קליפות\|קליפת]] [[פלשתים]] שיונקת מ[[מידת החסד]] דקדושה. בעבודת ~~האדם~~ פעמים שיונקת מעבודת ה[[אהבה]] והעצה לזה לעורר מידת ה[[יראה]] העומד כנגדה.		ה'''ליצנות''' היא השחוק הריקני הנובעת מקלות דעת ופתיחות הנפש. יסודה ב[[יסוד הרוח]] שב[[נפש הבהמית]]. ושרשה, ב[[קליפות\|קליפת]] [[פלשתים]] שיונקת מ[[מידת החסד]] דקדושה. בעבודת ה' פעמים שיונקת מעבודת ה[[אהבה]], והעצה לזה לעורר מידת ה[[יראה]] העומד כנגדה.
	==מהותה==		==מהותה==
	הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב ~~ההון ה~~[[עושר]] ~~והכבוד~~ או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם ~~שבדברי~~ הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}		הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב הון, [[עושר]], וכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם בדברי הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}

	הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר ~~שאינה~~ דומה לליצנות הנובעת מריקנות ~~ומתפרצת בפיזור~~ הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}		הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה או מעבודת ה' וכדומה לזה אף כשנוגעת בעצם נפשו - שאז השמחה היא גדולה ביותר - שהשמחה קשורה לרגש אמיתי ונפשי עמוק ואינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ופיזור הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}

	הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאווה\|תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה\|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".		הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאווה\|תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה\|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".
שורה 9:		שורה 9:
	=== ליצנות מדברי תורה ===		=== ליצנות מדברי תורה ===
	לפעמים מוזכר איסור הליצנות בקשר לליצנות מדבר שבקדושה, כגון{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה ג, ו. מקורו משנה: אבות ג, ב.}}: "שנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו". והוא משום שהתורה אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו והרי זה כאלו מתלוצץ מדברי תורה.{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, תוספות יו"ט אבות שם.}}		לפעמים מוזכר איסור הליצנות בקשר לליצנות מדבר שבקדושה, כגון{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה ג, ו. מקורו משנה: אבות ג, ב.}}: "שנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו". והוא משום שהתורה אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו והרי זה כאלו מתלוצץ מדברי תורה.{{הערה\|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, תוספות יו"ט אבות שם.}}

	ליצנות זו גרועה יותר מאשר מלעיג על דברי תורה.{{הבהרה\|מה ההבדל?}} לכן על מלעיגים נפסק "אל ייבוש מפני המלעיגים".{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סי' א בהגהת הרמ"א.}} אבל על ליצנים, כתוב "ובמושב לצים לא ישב" {{הערה\|תהילים א, א.}}, שאסור כלל וכלל להיות בקרבתם.{{מקור\|דיוק נפלא אבל היכן זה כתוב בפרט שלא ברור מה ההבדל בין מלעיג לליצן?}}

	==שורש יניקתה==		==שורש יניקתה==
	===בעולמות===		===בעולמות===
	שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.		שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
	הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד ~~(-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה)~~ של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים ~~סתמו~~ את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}		הליצנות היא ה"לעומת זה" והמנגד של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים, ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים הם אלו שסתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו של אברהם היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, לאחרי שנפרדה ההשפעה מאברהם ינקו מהשפעה אלוקית זו הפלשתים והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===

שמואליק ב־02:06, 5 ביוני 2017

2017-06-05T02:06:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:06, 5 ביוני 2017
שורה 5:		שורה 5:
	הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר שאינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ומתפרצת בפיזור הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}		הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר שאינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ומתפרצת בפיזור הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}

	הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה\|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".		הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאווה\|תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה\|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".

	=== ליצנות מדברי תורה ===		=== ליצנות מדברי תורה ===

שלום בוט2: החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

2016-10-31T07:47:07Z

החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:47, 31 באוקטובר 2016
שורה 18:		שורה 18:

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===
	גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך אהבה ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).		גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).

	העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:		העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:
	# היות ומידת היראה בניגוד ~~לאהבה~~ היא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה\|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה\|לקוטי תורה - דברים ה, א.}}		# היות ומידת היראה בניגוד ל[[אהבה]] היא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה\|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה\|לקוטי תורה - דברים ה, א.}}
	# היות ומידת ~~האהבה~~ והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם העובד מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]]. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה\|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה.		# היות ומידת ה[[אהבה]] והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם העובד מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]]. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה\|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה.

	==ראו גם==		==ראו גם==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "עושר" ב־"עושר"

2016-10-30T06:50:05Z

החלפת טקסט – "עושר" ב־"עושר"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 30 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''ליצנות''' היא השחוק הריקני הנובע מקלות דעת ופתיחות הנפש. יסודה ב[[יסוד הרוח]] שב[[נפש הבהמית]]. ושרשה, ב[[קליפות\|קליפת]] [[פלשתים]] שיונקת מ[[מידת החסד]] דקדושה. בעבודת האדם פעמים שיונקת מעבודת ה[[אהבה]] והעצה לזה לעורר מידת ה[[יראה]] העומד כנגדה.		ה'''ליצנות''' היא השחוק הריקני הנובע מקלות דעת ופתיחות הנפש. יסודה ב[[יסוד הרוח]] שב[[נפש הבהמית]]. ושרשה, ב[[קליפות\|קליפת]] [[פלשתים]] שיונקת מ[[מידת החסד]] דקדושה. בעבודת האדם פעמים שיונקת מעבודת ה[[אהבה]] והעצה לזה לעורר מידת ה[[יראה]] העומד כנגדה.
	==מהותה==		==מהותה==
	הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב ההון ~~העושר~~ והכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם שבדברי הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}		הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב ההון ה[[עושר]] והכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם שבדברי הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}

	הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר שאינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ומתפרצת בפיזור הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}		הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה\|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר שאינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ומתפרצת בפיזור הנפש).{{הערה\|שם=תו"ח תולדות\|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}

קרייזי אבאוט משיח: קטגוריה

2016-09-20T07:31:49Z

קטגוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:31, 20 בספטמבר 2016
שורה 28:		שורה 28:
	* [[גאוה]]		* [[גאוה]]
	* [[קבלת עול]]		* [[קבלת עול]]

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}
			[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "מידת הגבורה " ב־"מידת הגבורה "

2016-09-09T04:46:15Z

החלפת טקסט – "מידת הגבורה " ב־"מידת הגבורה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:46, 9 בספטמבר 2016
שורה 15:		שורה 15:
	===בעולמות===		===בעולמות===
	שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.		שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
	הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה) של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על מידת הגבורה - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ~~במידת~~ הגבורה של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}		הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה) של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===

שלום בוט2: החלפת טקסט – "מידת החסד " ב־"מידת החסד "

2016-09-09T04:45:55Z

החלפת טקסט – "מידת החסד " ב־"מידת החסד "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:45, 9 בספטמבר 2016
שורה 15:		שורה 15:
	===בעולמות===		===בעולמות===
	שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.		שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה\|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
	הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה) של מידת החסד של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ~~למידת~~ החסד האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק ~~ממידת~~ החסד ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על מידת הגבורה - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה במידת הגבורה של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}		הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה) של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה\|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה\|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה\|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה\|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על מידת הגבורה - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה במידת הגבורה של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה\|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}

	===בעבודת ה'===		===בעבודת ה'===
	גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא ~~ממידת~~ החסד של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך אהבה ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).		גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך אהבה ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה\|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה\|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).

	העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:		העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה\|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}: