מידות (באדם) - היסטוריית גרסאות

שולם ס.: שולם ס. העביר את הדף מידות טובות לשם מידות (באדם)

2026-01-29T19:47:26Z

שולם ס. העביר את הדף מידות טובות לשם מידות (באדם)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־22:47, 29 בינואר 2026
(אין הבדלים)

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף מידות (באדם) לשם מידות טובות תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה: שחזור

2025-11-27T09:09:38Z

מ. רובין העביר את הדף מידות (באדם) לשם מידות טובות תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה: שחזור

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־12:09, 27 בנובמבר 2025
(אין הבדלים)

שולם ס.: קישורים

2025-11-27T05:10:34Z

קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:10, 27 בנובמבר 2025
שורה 34:		שורה 34:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195		*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א\|הערות וביאורים 770]] - [[תומכי תמימים המרכזית 770]], [[י"א בניסן\|י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], עמוד 195

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

שולם ס.: שולם ס. העביר את הדף מידות טובות לשם מידות (באדם)

2025-11-27T05:07:54Z

שולם ס. העביר את הדף מידות טובות לשם מידות (באדם)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־08:07, 27 בנובמבר 2025
(אין הבדלים)

ר.ז. ב־03:21, 21 ביולי 2025

2025-07-21T03:21:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:21, 21 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציונו הק' של ~~התנא~~ רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה\|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]		[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[ציון\|ציונו]] הק' של ה[[תנא]] רבי [[יהודה בן תימא]], בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה\|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]
	'''~~המדות~~''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.		ה'''מידות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.

	בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית\|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה\|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות\|רחמנים]], [[גמילות חסדים\|גומלי חסדים]].{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}})		בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית\|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה\|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות\|רחמנים]], [[גמילות חסדים\|גומלי חסדים]].{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}})

	== מכל מלמדי השכלתי ==		== מכל מלמדי השכלתי ==
	על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה ~~מהנמלה~~ ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה\|משלי ו, ו.}}.		על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם הגשמי\|עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מה[[נמלה]] ודרכיה - לך אל נמלה [[עצלות\|עצל]], ראה דרכיה וחכם{{הערה\|משלי ו, ו.}}.

	הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז ~~כנמר~~, קל ~~כנשר~~, רץ ~~כצבי~~ וגבור ~~כארי~~.		הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כ[[נמר]], קל כ[[נשר]], רץ כ[[צבי]] וגבור כ[[אריה\|ארי]].

	כל ~~ה[[מדות]]~~, אף גם ~~המדות~~ הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי\|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:		כל המידות, אף גם המידות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי\|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:

	* הצנע לכת.		* הצנע לכת.
שורה 23:		שורה 23:
	*בוטח ומקווה - [[בטחון]].		*בוטח ומקווה - [[בטחון]].

	*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה\|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}		*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש{{הערה\|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}.

	==מידות טובות ותורה==		==מידות טובות ותורה==

73.213.219.61: /* מכל מלמדי השכלתי */סעיף במקום עיף

2025-03-26T21:49:18Z

מכל מלמדי השכלתי: סעיף במקום עיף

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:49, 27 במרץ 2025
שורה 7:		שורה 7:
	על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה\|משלי ו, ו.}}.		על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה\|משלי ו, ו.}}.

	~~העיף~~ הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.		הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.

	כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי\|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:		כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי\|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
שורה 24:		שורה 24:

	*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה\|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}		*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה\|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}

	==מידות טובות ותורה==		==מידות טובות ותורה==
	ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון\|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה\|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}.		ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון\|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה\|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}.

להתראות: /* ראו גם */

2025-02-05T09:24:32Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:24, 5 בפברואר 2025
שורה 28:		שורה 28:

	==ראו גם==		==ראו גם==
			*[[תיקון המידות]]
	*[[מידת העזות]]		*[[מידת העזות]]
	*[[רחמנות]]		*[[רחמנות]]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T22:58:22Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:58, 30 בדצמבר 2024
שורה 2:		שורה 2:
	'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.		'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.

	בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית\|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה\|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות\|רחמנים]], [[גמילות חסדים\|גומלי חסדים]].{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}})		בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית\|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה\|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות\|רחמנים]], [[גמילות חסדים\|גומלי חסדים]].{{הערה\|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}})

	== מכל מלמדי השכלתי ==		== מכל מלמדי השכלתי ==

להתראות ב־15:13, 26 ביוני 2023

2023-06-26T15:13:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:13, 26 ביוני 2023
שורה 5:		שורה 5:

	== מכל מלמדי השכלתי ==		== מכל מלמדי השכלתי ==
	על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.		על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם{{הערה\|משלי ו, ו.}}.

	העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.		העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
שורה 19:		שורה 19:
	* עמל בטרחא גדולה.		* עמל בטרחא גדולה.

	* זריזות.		* [[זריזות]].

	*בוטח ומקווה - [[בטחון]].		*בוטח ומקווה - [[בטחון]].

להתראות: /* ראו גם */

2023-04-22T19:18:31Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:18, 22 באפריל 2023
שורה 30:		שורה 30:
	*[[מידת העזות]]		*[[מידת העזות]]
	*[[רחמנות]]		*[[רחמנות]]

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מידות האדם על פי חסידות]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]