מידת ההשתוות - היסטוריית גרסאות

קרייזי אבאוט משיח: הרחבה

2025-08-10T22:22:55Z

הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:22, 11 באוגוסט 2025
שורה 15:		שורה 15:
	==ביאורי רבותינו נשיאינו==		==ביאורי רבותינו נשיאינו==
	בספר ה[[תניא]] מקשר זאת עם דברי חז"ל{{הערה\|שבת פח, ב.}} אודות השמחים ביסורים, כיון שהאדם שמח בקרבת ה', הוא מקבל גם דברים רעים שקורים לו בשמחה, כי הן ולאו שווים אצלו בהשתוות גמורה ולא תופסים אצלו מקום מצד דביקותו באלוקות{{הערה\|תניא פרק כו. אגרת הקודש סימן יא.}}.		בספר ה[[תניא]] מקשר זאת עם דברי חז"ל{{הערה\|שבת פח, ב.}} אודות השמחים ביסורים, כיון שהאדם שמח בקרבת ה', הוא מקבל גם דברים רעים שקורים לו בשמחה, כי הן ולאו שווים אצלו בהשתוות גמורה ולא תופסים אצלו מקום מצד דביקותו באלוקות{{הערה\|תניא פרק כו. אגרת הקודש סימן יא.}}.

			עבודת ה' במידת ההשתוות באה מכוחה של ה[[יחידה שבנפש]], שעל ידה אפשרית עבודה ללא מלחמה כלל עם [[הנפש הבהמית]], ורק בעבודה כזו ניתן להגיע להשתוות מוחלטת<ref>ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ט ([https://chabadlibrary.org/books/2500660224 נד, ב] ואילך).</ref>.

	הרבי מוסיף ומבאר, שהכח והדרך להגיע להנהגה בדרגה גבוהה שכזו, הוא על ידי האמונה וההתקשרות בעצמותו יתברך שלמעלה מגדרי הבריאה והחיבור למטרת ותכלית הבריאה לעשות לו דירה בתחתונים{{הערה\|מאמר ד"ה באתי לגני תשטו.}}, והחידוש בהוראת הבעל שם טוב ביחס לציווי 'שיוויתי', שזה צריך להיות גם בנוגע לכוחות הפנימיים ולא רק במעשה בפועל{{הערה\|1=[https://drive.google.com/file/d/1lFBY0wYrHx9P70_t9xNp1IoTsiMBGNFW/view שיחת חג השבועות תש"כ, סעיף י' ואילך]. וראה גם שיחת שבת פרשת חיי שרה תש"כ.}}, והוא ענין של עבודה שלמעלה מטעם ודעת, בלי שום מבוקש, ואזי העבודה נעשית באופן של מסירות נפש{{הערה\|מאמר שבת פרשת כי תשא פורים קטן תשי"ז. וראה רשימתו של הרב לאופר 'מאמר של אש' [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4077&CategoryID=996 התקשרות גליון 677], אודות מאמר זה והקשר שלו עם [[קונטרס פורים קטן תשנ"ב]] והמאורעות הקשורים במאמרים אלו.}}.		הרבי מוסיף ומבאר, שהכח והדרך להגיע להנהגה בדרגה גבוהה שכזו, הוא על ידי האמונה וההתקשרות בעצמותו יתברך שלמעלה מגדרי הבריאה והחיבור למטרת ותכלית הבריאה לעשות לו דירה בתחתונים{{הערה\|מאמר ד"ה באתי לגני תשטו.}}, והחידוש בהוראת הבעל שם טוב ביחס לציווי 'שיוויתי', שזה צריך להיות גם בנוגע לכוחות הפנימיים ולא רק במעשה בפועל{{הערה\|1=[https://drive.google.com/file/d/1lFBY0wYrHx9P70_t9xNp1IoTsiMBGNFW/view שיחת חג השבועות תש"כ, סעיף י' ואילך]. וראה גם שיחת שבת פרשת חיי שרה תש"כ.}}, והוא ענין של עבודה שלמעלה מטעם ודעת, בלי שום מבוקש, ואזי העבודה נעשית באופן של מסירות נפש{{הערה\|מאמר שבת פרשת כי תשא פורים קטן תשי"ז. וראה רשימתו של הרב לאופר 'מאמר של אש' [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4077&CategoryID=996 התקשרות גליון 677], אודות מאמר זה והקשר שלו עם [[קונטרס פורים קטן תשנ"ב]] והמאורעות הקשורים במאמרים אלו.}}.

ב. שורה: /* מקור הביטוי */

2024-05-07T17:35:41Z

מקור הביטוי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:35, 7 במאי 2024
שורה 4:		שורה 4:

	==מקור הביטוי==		==מקור הביטוי==
	ככל הנראה המקור למידת ההשתוות מופיע לראשונה בספר ~~“חובות הלבבות”~~ שמגדיר אותה כמדרגה העליונה במדרגות החסידים{{הערה\|“וכבר אמרו על אחד החסידים, שאמר לחברו, הנשתוית? אמר לו: באיזה ענין? אמר לו: נשתווה בעיניך השבח והגנות? אמר לו: לא! אמר לו: אם כן עדין לא הגעת. השתדל, אולי תגיע אל המדרגה הזאת, כי היא העליונה שבמדרגות החסידים” (חובות הלבבות, פרק ה’).}}.		ככל הנראה המקור למידת ההשתוות מופיע לראשונה בספר "[[חובת הלבבות]]" שמגדיר אותה כמדרגה העליונה במדרגות החסידים{{הערה\|“וכבר אמרו על אחד החסידים, שאמר לחברו, הנשתוית? אמר לו: באיזה ענין? אמר לו: נשתווה בעיניך השבח והגנות? אמר לו: לא! אמר לו: אם כן עדין לא הגעת. השתדל, אולי תגיע אל המדרגה הזאת, כי היא העליונה שבמדרגות החסידים” (חובות הלבבות, פרק ה’).}}.

	==חידושו של הבעל שם טוב==		==חידושו של הבעל שם טוב==

ב. שורה: קישורים פנימיים

2024-05-07T17:33:24Z

קישורים פנימיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 7 במאי 2024
שורה 1:		שורה 1:
	'''מידת ההשתוות''' הוא אופן הנהגה והתייחסות לכל מה שמתרחש עם האדם, שיתייחס אליו באופן שווה.		'''מידת ההשתוות''' הוא אופן הנהגה והתייחסות לכל מה שמתרחש עם האדם, שיתייחס אליו באופן שווה.

	[[הבעל שם טוב]] קישר אופן הנהגה זה עם הציווי 'שיויתי השם לנגדי תמיד' (שנקבע כיסוד ופתיחה ל[[שולחן ערוך]]), ~~והרבי~~ מבאר את הקשר של הנהגה זו ל[[אמונה]] בהשם.		[[הבעל שם טוב]] קישר אופן הנהגה זה עם הציווי 'שיויתי השם לנגדי תמיד' (שנקבע כיסוד ופתיחה ל[[שולחן ערוך]]), ו[[הרבי]] מבאר את הקשר של הנהגה זו ל[[אמונה]] בהשם.

	==מקור הביטוי==		==מקור הביטוי==

להתראות: הוספת ערך

2024-05-07T17:07:40Z

הוספת ערך

דף חדש

'''מידת ההשתוות''' הוא אופן הנהגה והתייחסות לכל מה שמתרחש עם האדם, שיתייחס אליו באופן שווה.

[[הבעל שם טוב]] קישר אופן הנהגה זה עם הציווי 'שיויתי השם לנגדי תמיד' (שנקבע כיסוד ופתיחה ל[[שולחן ערוך]]), והרבי מבאר את הקשר של הנהגה זו ל[[אמונה]] בהשם.

==מקור הביטוי==
ככל הנראה המקור למידת ההשתוות מופיע לראשונה בספר “חובות הלבבות” שמגדיר אותה כמדרגה העליונה במדרגות החסידים{{הערה|“וכבר אמרו על אחד החסידים, שאמר לחברו, הנשתוית? אמר לו: באיזה ענין? אמר לו: נשתווה בעיניך השבח והגנות? אמר לו: לא! אמר לו: אם כן עדין לא הגעת. השתדל, אולי תגיע אל המדרגה הזאת, כי היא העליונה שבמדרגות החסידים” (חובות הלבבות, פרק ה’).}}.

==חידושו של הבעל שם טוב==
[[הבעל שם טוב]] הוסיף וביאר את המשמעות של מידה זו, שאצל האדם יהיה שווה גם אם משבחים אותו גם מבזים ומגנים אותו, שהדבר נובע מכך שמרוב שהאדם שקוע וטרוד בעבודת השם, אין לו פנאי לחשוב מה שאומרים עליו, וכך גם בנוגע לכל דבר שקורה עמו, גם אם הוא טוב וגם אם לא - יהיה שווה אצלו, כיון שהוא מגיע מהקב"ה, וכל מה שאוכל שווה בעיניו - כביכול הוסר ממנו היצר הרע לחלוטין{{הערה|צוואת הריב"ש אות ב'.}}, וכותב על אופנה הנהגה זו: "וזה מדרגה גדולה מאד".

הבעל שם טוב מחדש דבר גדול יותר, שאפילו אם האדם לא יכול לעבוד את השם כראוי, בגלל שנמצא בדרכים או בגלל טרדות אחרות, לא צריך הדבר להפריע לו כיון שצריך להיות ברור לו שזה האופן שה' רוצה שיעבוד אותו כרגע.

הנהגה זו נקראת מידת ההשתוות הן בגלל שהכל '''שווה''' אצל האדם, והן בגלל שהיסוד והכח להנהגה זו, היא כשהאדם נוהג באופן של '''שיוויתי''' השם לנגדי תמיד, שהוא שם לנגד עיניו את הקב"ה, ואזי הוא זוכר שהכל מאיתנו והכל בהשגחתו והכל ברצונו, וממילא אין אצלו הבדל.

==ביאורי רבותינו נשיאינו==
בספר ה[[תניא]] מקשר זאת עם דברי חז"ל{{הערה|שבת פח, ב.}} אודות השמחים ביסורים, כיון שהאדם שמח בקרבת ה', הוא מקבל גם דברים רעים שקורים לו בשמחה, כי הן ולאו שווים אצלו בהשתוות גמורה ולא תופסים אצלו מקום מצד דביקותו באלוקות{{הערה|תניא פרק כו. אגרת הקודש סימן יא.}}.

הרבי מוסיף ומבאר, שהכח והדרך להגיע להנהגה בדרגה גבוהה שכזו, הוא על ידי האמונה וההתקשרות בעצמותו יתברך שלמעלה מגדרי הבריאה והחיבור למטרת ותכלית הבריאה לעשות לו דירה בתחתונים{{הערה|מאמר ד"ה באתי לגני תשטו.}}, והחידוש בהוראת הבעל שם טוב ביחס לציווי 'שיוויתי', שזה צריך להיות גם בנוגע לכוחות הפנימיים ולא רק במעשה בפועל{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1lFBY0wYrHx9P70_t9xNp1IoTsiMBGNFW/view שיחת חג השבועות תש"כ, סעיף י' ואילך]. וראה גם שיחת שבת פרשת חיי שרה תש"כ.}}, והוא ענין של עבודה שלמעלה מטעם ודעת, בלי שום מבוקש, ואזי העבודה נעשית באופן של מסירות נפש{{הערה|מאמר שבת פרשת כי תשא פורים קטן תשי"ז. וראה רשימתו של הרב לאופר 'מאמר של אש' [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4077&CategoryID=996 התקשרות גליון 677], אודות מאמר זה והקשר שלו עם [[קונטרס פורים קטן תשנ"ב]] והמאורעות הקשורים במאמרים אלו.}}.

אדמו"ר הריי"צ מונה שבעה חלקי עבודה כאשר פוקדים את האדם ייסורים, זה למעלה מזה, כאשר החלק הרביעי הוא שהאדם פועל בעצמו את מידת ההשתוות, ובחלק השישי, מידת ההשתוות מבטלת את התענוג בעניני העולם{{הערה|ספר המאמרים ת"ש עמוד מב.}}.

הרבי מבאר שבתורה זו של הבעל שם טוב בא לידי ביטוי החילוק בין דרך הבעל שם טוב שהיא החסידות הכללית, לדרך חב"ד, שאכן ההתחלה והגישה הכללית לעבודת השם היא באופן של 'כלל', שהכל בהשתוות ללא כל הבדל, אך לאחר מכן זה צריך לבוא באופן של התקשרות שחודר באדם על ידי חכמה בינה ודעת, ואזי כן יש להדגיש את חילוקי הפרטים{{הערה|שיחת ח"י אלול תשמ"ב סעיף כה ואילך.}}.

==בצד השלילה==
אדמו"ר הריי"צ מצביע על כך שהדעה השלילית של 'מידת ההשתוות' שכולם צריכים להיות שווים, היא שורש רע שמכלה ומבלה את הכל, וכל אחד צריך לדעת את תפקידו וייעודו{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=492 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תכו].}}.

==לקריאה נוספת==
*תהלות מנחם, פרק טז פסוק ח
*ביאורים בצוואת הריב"ש, אות ב'

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורות הבעל שם טוב]]