מלאכת קוצר - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:15:32Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 3 במרץ 2021
שורה 14:		שורה 14:
	==בחסידות==		==בחסידות==
	מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.		מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	{{לט מלאכות\|}}		{{לט מלאכות\|}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-17T04:52:50Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:52, 17 בדצמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ייתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.		[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ייתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.

	ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע ~~היתה~~ מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.		ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע הייתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.

	ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה\|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה\|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}.		ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה\|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה\|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:14:58Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:14, 8 בספטמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיוצא בזה) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.		נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיוצא בזה) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.

	[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ~~יתכן~~ לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.		[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא ייתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.

	ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע היתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.		ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע היתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.
שורה 11:		שורה 11:
	ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה\|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה\|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}.		ומכל מקום אם הכוורת מחוברת בקרקע ממש (כלומר שהדבורים אספו דבש על גבי ירק המחובר לקרקע) אזי יש ברדיית הדבש משום תולש (דרבנן){{הערה\|בית יוסף סימן קכא}} משום שנראה כעוקר דבר מגידולו{{הערה\|רשב"א מובא בדברי הצ"צ}}.

	ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי ~~יתכן~~ שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].		ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי ייתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
	==בחסידות==		==בחסידות==
	מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.		מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

2020-09-06T07:43:38Z

החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:43, 6 בספטמבר 2020
שורה 3:		שורה 3:

	==רדיית דבש==		==רדיית דבש==
	נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה ~~וכיו"ב~~) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.		נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיוצא בזה) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.

	[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא יתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.		[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא יתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:55:54Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:55, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיו"ב) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.		נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנה האם אדם הרודה דבש מכוורת חייב חטאת. הסברא הפשוטה היא שאינו חייב חטאת שכן הכוורת אינה דבר המחובר לקרקע אבל רבי אליעזר סובר בכמה מקומות בש"ס (גם לענין שמיטה וכיו"ב) שכוורת נחשבת כקרקע לכל דבר ולכן סובר שהרודה דבש מכוורת חייב חטאת.

	[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא יתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא {{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.		[[רבינו שמשון]] בפירושו על המשניות{{הערה\|סוף מסכת עוקצין}} מחדש בשם ה[[ברייתא]] שאם הכוורת מחוברת בטיט לקרקע חייב חטאת. אך הפוסקים לא הזכירו דין זה בהלכות שבת. הצמח צדק{{הערה\|על מסכת שבת פרק י}} מסביר שלא יתכן לומר כן, כי ממה נפשך אם הכוורת חשיבה מקום גדולה של הכוורת, אם כן אף אם אינה מחוברת לקרקע היה חיב חטאת לדעת חכמים, וכמו שמצינו בגמרא{{הערה\|שבת קח א}} שהתולש פטריות מדלי שהוא גדל עליהם חייב חטאת למרות שהדלי אינו מחובר לקרקע, וכלשון הגמרא "אמר [[אביי]] האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. והגמרא מקשה שם "מתיב רב אושעיא התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור"? ומתרצת "התם לאו היינו רביתיה הכא היינו רביתיה" כלומר שזה דרך גידולו של [[צומח]] זה וממילא התולשו חשיב תולש דבר מגידולו.

	ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע היתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.		ומכיון שכן, נמצא שאם הכוורת שאינה מחוברת לקרקע היתה מקור גידולו של הדבש אין חילוק אם היא מחוברת לקרקע בטיט או לא, והסיבה שמותר לרדות ממנה דבש היא מפני שהדבש אינו גדל על ידי הכוורת אלא על ידי הדבורים.

שלום בוט2: החלפת טקסט – " " ב־" "

2016-10-13T02:45:34Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:45, 13 באוקטובר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].		ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
	==בחסידות==		==בחסידות==
	מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.		מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	{{לט מלאכות\|}}		{{לט מלאכות\|}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום: החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

2016-10-05T03:47:05Z

החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:47, 5 באוקטובר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].		ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
	==בחסידות==		==בחסידות==
	מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי בהמה ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.		מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי [[בהמה]] ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	{{לט מלאכות\|}}		{{לט מלאכות\|}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום ב־15:01, 27 בספטמבר 2016

2016-09-27T15:01:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:01, 27 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''מלאכת ~~תולש~~''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת ומהותה קצירת דבר ממקום גידולו וחיותו.		[[קובץ:עציץ.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הזזת עציץ נקוב ממקומו כרוכה באיסור קוצר]]
			'''מלאכת קוצר''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת ומהותה קצירת דבר ממקום גידולו וחיותו.

	==רדיית דבש==		==רדיית דבש==

שלום: החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"

2016-09-22T06:50:09Z

החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:50, 22 בספטמבר 2016
שורה 12:		שורה 12:
	ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].		ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
	==בחסידות==		==בחסידות==
	מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי בהמה ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי ~~אדה~~"ז תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.		מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי בהמה ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	{{לט מלאכות\|}}		{{לט מלאכות\|}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]

שלום ב־19:02, 21 בספטמבר 2016

2016-09-21T19:02:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:02, 21 בספטמבר 2016
שורה 11:		שורה 11:

	ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].		ומכל מקום הצמח צדק מאריך שם לדון כי יתכן שיש ברדיית החלות משום [[איסור מוקצה]] משום שהחלות נצרכות ריסוק שכרוכה באיסור [[מלאכת טוחן]].
			==בחסידות==
			מלאכת קוצר בחסידות מורה על הבירורים שמתבררים מדי יום ביומו על ידי המלאכים ד[[בריאה]] שחומרם מ[[נוגה]] דבריאה וצורתם מ[[י' ספירות]] ד[[קדושה]] ועל די רוב תשוקתם להתכלל באצילות הם מתבררים ומתכללים בשם [[ב"ן]] לגודל השלהבת כניצוצות הבטלים ומתכללים בשלהבת, וזה בחינת חציר העולה לפי בהמה ועל ידי זה מתחזקת הקרקע להוציא ולהצמיח מחדש - בקצירה הגשמית דהיינו שמתבררים בירורים חדשים מז' מלכים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/28/614&search=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8 מאמרי אדה"ז תקס"ו ח"ב, זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הויה ע' תרטז]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	{{לט מלאכות\|}}		{{לט מלאכות\|}}
	[[קטגוריה:מלאכות שבת]]		[[קטגוריה:מלאכות שבת]]