מנהגי ישראל - היסטוריית גרסאות

יוסף בן מלמד ב־19:09, 12 בנובמבר 2023

2023-11-12T19:09:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:09, 12 בנובמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{איחוד\|מנהגי ישראל\|מנהג}}~~
	'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל.		'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל.

חלוקת קונטרסים ב־22:25, 3 במאי 2020

2020-05-03T22:25:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:25, 4 במאי 2020
שורה 1:		שורה 1:
			{{איחוד\|מנהגי ישראל\|מנהג}}
	'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל.		'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

2016-09-15T08:28:31Z

החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:28, 15 בספטמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	== חומרת קיום המנהגים ==		== חומרת קיום המנהגים ==

	[[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי הרשב"א כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		[[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי [[הרשב"א]] כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

	הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.		הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

שיע.ק: החלפת טקסט – " " ב־" "

2014-03-12T20:00:51Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:00, 12 במרץ 2014
שורה 3:		שורה 3:
	== חומרת קיום המנהגים ==		== חומרת קיום המנהגים ==

	[[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי הרשב"א כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		[[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי הרשב"א כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

	הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.		הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

Ll ב־07:16, 8 ביוני 2010

2010-06-08T07:16:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:16, 8 ביוני 2010
שורה 1:		שורה 1:
	'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.		'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ישנם מנהגים שהתקבלו רק בעדות מסוימות וישנם שהתקבלו בכל עם ישראל.

	== חומרת קיום המנהגים ==		== חומרת קיום המנהגים ==

	הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים ~~הינו חמור~~ מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		[[הרבי]] הוכיח כי אי ההקפדה על קיום המנהגים הינה חמורה מאוד, שהרי הרשב"א כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

	הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.		הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת [[בית דין]] מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

	למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'.		למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'.

Ll: /* חומרת קיום המנהגים */

2010-06-08T06:49:55Z

חומרת קיום המנהגים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 8 ביוני 2010
שורה 3:		שורה 3:
	== חומרת קיום המנהגים ==		== חומרת קיום המנהגים ==

	הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים הינו חמור מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - ~~האםילו~~ יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים הינו חמור מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - אפילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם יש לכך סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

	הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין ~~מכיןו~~ שקיום התורה מבוסס על ~~ציום~~ מוחלט להוראת בית דין, כך גם ~~מנהגי~~ ישראל ~~עליהם~~ מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.		הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיוון שקיום התורה מבוסס על ציות מוחלט להוראת בית דין, כך גם במנהגי ישראל על קיומם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

	למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל ~~הכלל שצריך~~ אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא ~~חבוא~~ חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]].		למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל בכלל ש'צריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא יבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]]'.

	כאשר אדם משנה מנהג לגריעותא, הדבר פועל עליו לרעה והוא גורם לתחילת נפילה רוחנית ב[[עבודת השם]], וכאשר מתחילים ליפול אין לאדם שליטה על עצמו עד היכן יפול, ולכן יש להזהר מאוד מכך.		כאשר אדם משנה מנהג לגריעותא, הדבר פועל עליו לרעה והוא גורם לתחילת נפילה רוחנית ב[[עבודת השם]], וכאשר מתחילים ליפול אין לאדם שליטה על עצמו עד היכן יפול, ולכן יש להזהר מאוד מכך.

	מלבד זאת שמנהג הוא פתח לעבור על עבירות אחרות, ישנו גם חומרא מיוחדת במנהג עצמו. אותו חומר שישנו במצוות - שמקורן מרצון העליון, כך גם במנהגי ~~ישראלף~~ שהרי ~~סוכ"ס~~ גם מקורו של המנהג הוא מ"בעל הרצון".		מלבד זאת שמנהג הוא פתח לעבור על עבירות אחרות, ישנו גם חומרא מיוחדת במנהג עצמו. אותו חומר שישנו במצוות - שמקורן מרצון העליון, כך גם במנהגי ישראל שהרי סוף כל סוף גם מקורו של המנהג הוא מ"[[בעל הרצון]]".


	== מקורות ==		== מקורות ==

שלום ב־06:35, 8 ביוני 2010

2010-06-08T06:35:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:35, 8 ביוני 2010
שורה 1:		שורה 1:
	'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.		'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.

			== חומרת קיום המנהגים ==

	הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים הינו חמור מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים הינו חמור מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

שלום ב־06:34, 8 ביוני 2010

2010-06-08T06:34:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:34, 8 ביוני 2010
שורה 1:		שורה 1:
	'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.		'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.

	ההקפדה על ~~קיןם~~ המנהגים הינו חמור מאוד, ~~והרשב~~"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ~~הרבי מוכיח מכאן~~ שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...		הרבי הוכיח כי ההקפדה על קיום המנהגים הינו חמור מאוד, שהרי הרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. ומכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

	הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיןו שקיום התורה מבוסס על ציום מוחלט להוראת בית דין, כך גם מנהגי ישראל עליהם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.		הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיןו שקיום התורה מבוסס על ציום מוחלט להוראת בית דין, כך גם מנהגי ישראל עליהם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

שלום: דף חדש: '''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ההקפדה על קיןם המנהגים הינו חמ…

2010-06-08T06:34:15Z

דף חדש: '''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים. ההקפדה על קיןם המנהגים הינו חמ…

דף חדש

'''מנהגי ישראל''' הינם מנהג שנהגו בו יהודים, בדורות הקודמים או העכשוויים.

ההקפדה על קיןם המנהגים הינו חמור מאוד, והרשב"א כותב אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות. הרבי מוכיח מכאן שחומרתן של מנהגי ישראל שווה להוראת בית דין עליהם ישנו ציווי של "ועשית ככל אשר יורוך - האםילו יאמרו על שמאל שהוא ימין", ואסור לסור מהוראתם גם אם סברות רבות. הרבי הדגיש כי דבר זה נאמר על ידי הרשב"א, ולא על ידי אחד מאדמו"רי ה[[חסידות]], ולכן פלא על אלו שלא מקיימים את האמור בו...

הרבי הסביר כי הסיבה לשניהם שווה. כשם שאי אפשר לבטל הוראת בית דין מכיןו שקיום התורה מבוסס על ציום מוחלט להוראת בית דין, כך גם מנהגי ישראל עליהם מבוססת קיום התורה, וכאשר מתחילים לנטות ממנהגי ישראל, זו תחילת הנטיה מהדרך הישרה, שסופה מי ישורנו.

למרות שמצד הדין אין למנהגי ישראל התוקף של "איסור" כמו לפסק בית דין, הדבר נכלל הכלל שצריך אדם להמלט ממאה שערים של [[היתר]] כדי שלא חבוא חלילה להכשל בשער אחד של [[איסור]].

כאשר אדם משנה מנהג לגריעותא, הדבר פועל עליו לרעה והוא גורם לתחילת נפילה רוחנית ב[[עבודת השם]], וכאשר מתחילים ליפול אין לאדם שליטה על עצמו עד היכן יפול, ולכן יש להזהר מאוד מכך.

מלבד זאת שמנהג הוא פתח לעבור על עבירות אחרות, ישנו גם חומרא מיוחדת במנהג עצמו. אותו חומר שישנו במצוות - שמקורן מרצון העליון, כך גם במנהגי ישראלף שהרי סוכ"ס גם מקורו של המנהג הוא מ"בעל הרצון".

== מקורות ==

הרבי, '''[[תורת מנחם]] [[תשי"ג]] חלק ב'''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=d071339a-a630-4b2d-9a8b-604eacd6aa29&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=163 עמ' 138].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]