https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29 2026-04-20T06:41:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=832302&oldid=prev 2026-03-10T18:22:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot;״&quot; ב־&quot;&quot;&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:22, 10 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.hebrewbooks.org/43078'. '''מקדש מלך'''] - פירוש על [[ספר הזוהר|הזוהר]], נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תק״ו </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תק״י</del>. במשך השנים שלאחר מכן הוסיף הרב הארות, חידושים ותיקונים שלא זכה להדפיס בחייו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.hebrewbooks.org/43078'. '''מקדש מלך'''] - פירוש על [[ספר הזוהר|הזוהר]], נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תק"ו </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תק"י</ins>. במשך השנים שלאחר מכן הוסיף הרב הארות, חידושים ותיקונים שלא זכה להדפיס בחייו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספרי קבלה]]</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=817136&oldid=prev 2026-01-05T19:54:05Z

<p>צ&#039;קטי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:54, 5 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהר (ספר)|</del>ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם 'הרש"ב') מתוך ספרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] </del>המרוקאים שקדמו לו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם 'הרש"ב') מתוך ספרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובלים </ins>המרוקאים שקדמו לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו עניינים רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו עניינים רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב [[תלמידי הבעל שם טוב|גדולי החסידות]] ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב [[תלמידי הבעל שם טוב|גדולי החסידות]] ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ספר התניא</del>{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקוטי תורה (ספר)|</del>לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}} וב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=775230&oldid=prev 2025-06-12T20:55:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:55, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם 'הרש"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>') מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד המקובלים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם 'הרש"ב') מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו עניינים רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו עניינים רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=775228&oldid=prev 2025-06-12T20:55:12Z

<p>מחיקת קישורים מיותרים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:55, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר קבלה של רבי שלום בוזגלו|אחר=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|ראו=מקדש מלך (לאופר)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מקובלים|מקובל]]&lt;nowiki/&gt;ים </del>והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שלום בוזגל</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;nowiki/&gt;ו </del>(המכונה גם '<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שלום בוזגלו|רש</del>"ב]]') מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''מקדש מלך''' הוא אחד מספרי היסוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובלים </ins>והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו]] (המכונה גם '<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרש</ins>"ב]]') מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ענינים </del>רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניינים </ins>רבים ב[[תורת החסידות]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי [[משה זכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|משה זכות,</del>]] וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי [[משה זכות]] וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב [[תלמידי הבעל שם טוב|גדולי החסידות]] ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב [[תלמידי הבעל שם טוב|גדולי החסידות]] ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}}]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">][./מקדש_מלך_(ספר)#cite_note-3 &lt;span class="mw-reflink-text"&gt;&lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;</del>] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}}]] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774906&oldid=prev 2025-06-12T10:59:54Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס ב[[אירופה]], זכה לתפוצה רחבה גם בקרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תלמידי הבעל שם טוב|</ins>גדולי החסידות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב&quot;ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג&#039;.}}]][./מקדש_מלך_(ספר)#cite_note-3 &lt;span class=&quot;mw-reflink-text&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב&quot;ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג&#039;.}}]][./מקדש_מלך_(ספר)#cite_note-3 &lt;span class=&quot;mw-reflink-text&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774904&oldid=prev 2025-06-12T10:59:05Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]&#039; שערך כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באירופה</del>, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אירופה]]</ins>, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב&quot;ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג&#039;.}}]][./מקדש_מלך_(ספר)#cite_note-3 &lt;span class=&quot;mw-reflink-text&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת חסידות חב&quot;ד מצוטט הספר כבר ב[[ספר התניא|ספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג&#039;.}}]][./מקדש_מלך_(ספר)#cite_note-3 &lt;span class=&quot;mw-reflink-text&quot;&gt;&lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;&lt;/span&gt;] וב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]]{{הערה|בעשרות מקומות, כגון בפרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774902&oldid=prev 2025-06-12T10:58:19Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:58, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר &#039;לקט שושנים&#039; מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר &#039;מקדש השם&#039; של רבי [[משה זכות|משה זכות,]] וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז&quot;ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר &#039;לקט שושנים&#039; מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר &#039;מקדש השם&#039; של רבי [[משה זכות|משה זכות,]] וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז&quot;ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם 'מלך': 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר 'מקדש מלך' שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם 'מלך': 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר '<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מקדש מלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ספר)|מקדש מלך]]</ins>' שערך כפירוש על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[זוהר (ספר)|</ins>ספר הזוהר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס באירופה, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט&quot;ו]], ובזכות העובדה שנדפס באירופה, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774900&oldid=prev 2025-06-12T10:56:17Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:56, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו ב[[תורת הקבלה]], היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משה זכות|</ins>משה זכות,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;מקדש מלך&#039; שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;מקדש מלך&#039; שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774899&oldid=prev 2025-06-12T10:55:11Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת </del>הקבלה, היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין גדולי רבני [[יהדות מרוקו]] שעסקו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורת </ins>הקבלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;מקדש מלך&#039; שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה&#039;ת&quot;ס]] ונפטר ב[[י&quot;ב באב]] [[ה&#039;תק&quot;ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק&quot;ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, אשר בכולם משותף השם &#039;מלך&#039;: &#039;כסא מלך&#039;, &#039;הדרת פני מלך&#039;, וכו&#039;, כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר &#039;מקדש מלך&#039; שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות.</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=774898&oldid=prev 2025-06-12T10:54:48Z

<p><span class="autocomment">היסטוריה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 12 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &#039;&#039;&#039;מקדש מלך&#039;&#039;&#039; הוא אחד מספרי היסוד ה[[מקובלים|מקובל]]&lt;nowiki/&gt;ים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו|שלום בוזגל]]&lt;nowiki/&gt;ו (המכונה גם &#039;ה[[שלום בוזגלו|רש&quot;ב]]&#039;) מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &#039;&#039;&#039;מקדש מלך&#039;&#039;&#039; הוא אחד מספרי היסוד ה[[מקובלים|מקובל]]&lt;nowiki/&gt;ים והנפוצים ביותר מ[[תורת הקבלה]] של [[יהדות מרוקו#קשר עם רבנים|חכמי מרוקו]], שהתחבר כפירוש על [[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]] מאת רבי [[שלום בוזגלו|שלום בוזגל]]&lt;nowiki/&gt;ו (המכונה גם &#039;ה[[שלום בוזגלו|רש&quot;ב]]&#039;) מתוך ספרי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] המרוקאים שקדמו לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו ענינים רבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת </del>החסידות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מצוטט רבות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]] המתייחסים אליו כבר סמכא ומבססים על הנאמר בו ענינים רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורת </ins>החסידות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==היסטוריה==</div></td></tr> </table>

ב.כ"ץ