מראי מקומות - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־13:35, 16 במרץ 2026

2026-03-16T13:35:54Z

ברכת הגאולה: /* חסידות אינה צריכה מקורות */

2025-06-25T22:22:28Z

חסידות אינה צריכה מקורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:22, 26 ביוני 2025
שורה 33:		שורה 33:
	כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].		כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].

	למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117{{הבהרה\|אין כזה עמוד באגרות קודש}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}		למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117{{הבהרה\|אין כזה עמוד באגרות קודש}}}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

ברכת הגאולה: /* חסידות אינה צריכה מקורות */

2025-06-25T22:21:56Z

חסידות אינה צריכה מקורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:21, 26 ביוני 2025
שורה 33:		שורה 33:
	כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].		כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].

	למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}		למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117{{הבהרה\|אין כזה עמוד באגרות קודש}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

ברוקלין: /* הערות הרבי */

2024-09-01T18:42:17Z

הערות הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 1 בספטמבר 2024
שורה 13:		שורה 13:

	לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה\|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה\|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם\|חשיבותם ומטרתם]]).		לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה\|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה\|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם\|חשיבותם ומטרתם]]).

			הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה\|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.

	==חשיבותם ומטרתם==		==חשיבותם ומטרתם==

שמואל חיים: /* חסידות אינה צריכה מקורות */ הרחבה

2023-11-05T20:26:15Z

חסידות אינה צריכה מקורות: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:26, 5 בנובמבר 2023
שורה 25:		שורה 25:

	==חסידות אינה צריכה מקורות==		==חסידות אינה צריכה מקורות==
	למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}.		למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה\|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}.

	כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.		כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.

שמואל חיים: לא עושים דיום איחוד עם ערך בפרטי

2022-03-21T13:05:26Z

לא עושים דיום איחוד עם ערך בפרטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:05, 21 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{איחוד\|משתמש:קודש לנשיא הדור!/מראי מקומות\|מראי מקומות}}~~
	[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער\|250px\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]		[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער\|250px\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
	'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.		'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.

תלמוד בבלי ב־10:51, 21 במרץ 2022

2022-03-21T10:51:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:51, 21 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
			{{איחוד\|משתמש:קודש לנשיא הדור!/מראי מקומות\|מראי מקומות}}
	[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער\|250px\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]		[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער\|250px\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
	'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.		'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.

קודש לנשיא הדור: /* חסידות אינה צריכה מקורות */ תקלדה

2021-06-06T13:24:14Z

חסידות אינה צריכה מקורות: תקלדה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 6 ביוני 2021
שורה 26:		שורה 26:
	==חסידות אינה צריכה מקורות==		==חסידות אינה צריכה מקורות==
	למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}.		למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}.


	כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.		כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.

קודש לנשיא הדור ב־13:24, 6 ביוני 2021

2021-06-06T13:24:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 6 ביוני 2021
שורה 15:		שורה 15:

	==חשיבותם ומטרתם==		==חשיבותם ומטרתם==
	כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, ~~היו מהחסידים שטענו לרבי שהמאמר עצמו הוא המקור ואין להביא אליו מקור חיצוני. על טענות דומות ענה הרבי במכתב מ~~[[~~ט' טבת]] [[תשי~~"א]]{{~~הערה~~\|~~נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך~~ למצוא ~~מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא~~ ב~~[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני~~ '~~''לא כן~~ הוא ~~עמדי~~'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}		כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור\|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}.

	מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.		מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.
שורה 26:		שורה 26:
	==חסידות אינה צריכה מקורות==		==חסידות אינה צריכה מקורות==
	למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}.		למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}.


	כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.		כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.

	כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].		כך גם כותב הרבי{{הערה\|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].

			למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

קודש לנשיא הדור: הגזמה שלא לצורך. יראה נא לי יותר מג' מקומות

2021-06-06T13:20:00Z

הגזמה שלא לצורך. יראה נא לי יותר מג' מקומות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:20, 6 ביוני 2021
שורה 17:		שורה 17:
	כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, היו מהחסידים שטענו לרבי שהמאמר עצמו הוא המקור ואין להביא אליו מקור חיצוני. על טענות דומות ענה הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}		כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, היו מהחסידים שטענו לרבי שהמאמר עצמו הוא המקור ואין להביא אליו מקור חיצוני. על טענות דומות ענה הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה\|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט\|מרכאות=לא\|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

	פעמים ~~רבות~~ התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.		מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.

	לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.		לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:35, 16 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער~~\|250px~~\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]		[[קובץ:מראי מקומות ב.png\|ממוזער\|[[מוגה\|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה\|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
	'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.		'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.

	==אצל רבותינו נשיאינו==		==אצל רבותינו נשיאינו==
	ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר~~\|מאמריו~~]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].		ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר]]יו. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].

	חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה\|קביעה שרירותית?}}.		חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה\|קביעה שרירותית?}}.
שורה 12:		שורה 12:
	את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה\|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.		את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה\|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.

	לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה~~\|מוגהים~~]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ~~ה[[מוגה\|מוגהות]]~~) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם\|חשיבותם ומטרתם]]).		לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי\|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה]]ים על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות המוגהות) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם\|חשיבותם ומטרתם]]).

	הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה\|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.		הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה\|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.

	==חשיבותם ומטרתם==		==חשיבותם ומטרתם==
	כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור\|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}.		כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור\|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}.

	מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.		מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.
שורה 27:		שורה 27:

	==חסידות אינה צריכה מקורות==		==חסידות אינה צריכה מקורות==
	למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה\|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}.		למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה\|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה\|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}.

	כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.		כך הרבי התבטא פעם{{הערה\|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון\|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני\|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.