משחק קלפים - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:16:25Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:16, 30 בדצמבר 2024
שורה 20:		שורה 20:
	רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".		רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".

	בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה שכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.		בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה שכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.

	ה[[חפץ חיים]] כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".		ה[[חפץ חיים]] כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".

	בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה\|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה\|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.		בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה\|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה\|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.

להתראות: /* ההתייחסות החסידית */

2024-07-08T13:35:13Z

ההתייחסות החסידית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:35, 8 ביולי 2024
שורה 35:		שורה 35:
	בזכרונותיו של ר' [[מיכאל ליפסקר]] מתאר את התקופה של הקמת תלמוד תורה חב"ד במרוקו, שכאשר היה עובר ברחוב ורואה תלמידים שמשחקים בקלפים אלו במדריגות הבתים ובחצרות, היה ניגש אליהם, לוקח מידיהם את הקלפים וקורע אותם, וזאת אף שהיה מדובר לאחר שעת הלימודים, ואצל ילדים שכלל לא נמנו על עדת חסידי חב"ד אלא מאנשי הקהילה המקומית, ויתירה מכך, רבים מהם כלל לא למדו בתלמוד תורה אלא בבית הספר 'אליאנס' המקומי{{הערה\|1=[http://teshura.com/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027%2C%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון עמוד סא].}}.		בזכרונותיו של ר' [[מיכאל ליפסקר]] מתאר את התקופה של הקמת תלמוד תורה חב"ד במרוקו, שכאשר היה עובר ברחוב ורואה תלמידים שמשחקים בקלפים אלו במדריגות הבתים ובחצרות, היה ניגש אליהם, לוקח מידיהם את הקלפים וקורע אותם, וזאת אף שהיה מדובר לאחר שעת הלימודים, ואצל ילדים שכלל לא נמנו על עדת חסידי חב"ד אלא מאנשי הקהילה המקומית, ויתירה מכך, רבים מהם כלל לא למדו בתלמוד תורה אלא בבית הספר 'אליאנס' המקומי{{הערה\|1=[http://teshura.com/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027%2C%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון עמוד סא].}}.

			המשחק בקלפים היה סימן ההיכר לתיאור אדם שירד לשפל המדריגה{{הערה\|ראו לדוגמא ב[[ספר הזכרונות]] פרק פ', "בעל הבית לא היה כלל אדם הגון. הוא היה ידוע כמשחק קלפים...".}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

להתראות ב־16:44, 24 ביוני 2024

2024-06-24T16:44:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:44, 24 ביוני 2024
שורה 6:		שורה 6:
	בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר').		בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר').

	גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.		גדולי ישראל מכל החוגים והעדות{{הערה\|כך לדוגמא הבן איש חי ורבי חיים פלאג'י, החפץ חיים, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ובעל ה'בני יששכר', ועוד רבים כפי שמפורט לקמן.}} הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.

	בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].		בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].
שורה 28:		שורה 28:
	בשל החומרה של איסור המשחק בקלפים, היה נפוץ במזרח-אירופה משחק ה'קוויטלעך'{{הערה\|שהיה נקרא לעיתים גם 'קוויטלוק' או 'קוויטלי'.}}, שכלל 24 קלפים עם 12 זוגות מספרים זהים, כשבחפיסות המשחק היו קלפי מספרים בלבד במטרה להימנע מכל קלפים שיכילו צורות שירמזו לעבודה זרה וכדומה.		בשל החומרה של איסור המשחק בקלפים, היה נפוץ במזרח-אירופה משחק ה'קוויטלעך'{{הערה\|שהיה נקרא לעיתים גם 'קוויטלוק' או 'קוויטלי'.}}, שכלל 24 קלפים עם 12 זוגות מספרים זהים, כשבחפיסות המשחק היו קלפי מספרים בלבד במטרה להימנע מכל קלפים שיכילו צורות שירמזו לעבודה זרה וכדומה.

	~~בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר,~~ אף על ~~פי שתיקונו אותו פעמים רבות~~, ~~וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר~~ למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.		==ההתייחסות החסידית==
			אף שהדבר מוסכם על כל גדולי ישראל שיש להתרחק ממשחק זה, בחוגי החסידים התייחסו למשחק בקלפים בחומרה מיוחדת.

			בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|1=סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fa/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%92_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0.PDF 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך]'''.}}.

			בזכרונותיו של ר' [[מיכאל ליפסקר]] מתאר את התקופה של הקמת תלמוד תורה חב"ד במרוקו, שכאשר היה עובר ברחוב ורואה תלמידים שמשחקים בקלפים אלו במדריגות הבתים ובחצרות, היה ניגש אליהם, לוקח מידיהם את הקלפים וקורע אותם, וזאת אף שהיה מדובר לאחר שעת הלימודים, ואצל ילדים שכלל לא נמנו על עדת חסידי חב"ד אלא מאנשי הקהילה המקומית, ויתירה מכך, רבים מהם כלל לא למדו בתלמוד תורה אלא בבית הספר 'אליאנס' המקומי{{הערה\|1=[http://teshura.com/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027%2C%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון עמוד סא].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

להתראות ב־15:18, 24 ביוני 2024

2024-06-24T15:18:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:18, 24 ביוני 2024
שורה 7:		שורה 7:

	גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.		גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.

			בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].

	==משחק הקארטין==		==משחק הקארטין==
שורה 28:		שורה 30:
	בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.		בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.

	בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

אליהו ב. ב־13:48, 24 ביוני 2024

2024-06-24T13:48:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:48, 24 ביוני 2024
שורה 28:		שורה 28:
	בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.		בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.

	בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].		בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש לילדים, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

אליהו ב. ב־13:48, 24 ביוני 2024

2024-06-24T13:48:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:48, 24 ביוני 2024
שורה 28:		שורה 28:
	בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.		בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.

	בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות, ~~שמירת הלשון וכדומה~~.		בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות ושמירת הלשון, וכן בנושאים חב"דיים על נשיאי חב"ד ודרכי החסידות בהוצאת [[צבאות ה']].

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

אליהו ב. ב־13:42, 24 ביוני 2024

2024-06-24T13:42:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 24 ביוני 2024
שורה 14:		שורה 14:
	{{ציטוט\|תוכן=שמעתי מפי נכדי כי בעוברו מצור לצידון, ראה כפר אחד על ראש ההר בנוי עליו כמו שלשים בתים, ואמרו לו כי אנשי הכפר הללו עובדים לצורות של . . קארטי"ן וכו' . . בקארטי"ן קליפות אחוזות מהסטרא אחרא, וכל מספר מורה על קליפה ידועה . . כי יש לאלו הקארט'ין בצורתם ובמניינם וצבעונם מינים ממינים שונים המורים על עבודות זרות הרבה, ושומר נפשו ירחק ממנו . . דהוא '''אבי אבות הטומאה''' . . על כן זה השחוק שמשחקין בזה . . לא תגע בו יד לשחק בו אפילו בחנם בלא מעות\|מקור=הבן איש חי, שו"ת רב פעלים חלק ל' אות ט"ו}}		{{ציטוט\|תוכן=שמעתי מפי נכדי כי בעוברו מצור לצידון, ראה כפר אחד על ראש ההר בנוי עליו כמו שלשים בתים, ואמרו לו כי אנשי הכפר הללו עובדים לצורות של . . קארטי"ן וכו' . . בקארטי"ן קליפות אחוזות מהסטרא אחרא, וכל מספר מורה על קליפה ידועה . . כי יש לאלו הקארט'ין בצורתם ובמניינם וצבעונם מינים ממינים שונים המורים על עבודות זרות הרבה, ושומר נפשו ירחק ממנו . . דהוא '''אבי אבות הטומאה''' . . על כן זה השחוק שמשחקין בזה . . לא תגע בו יד לשחק בו אפילו בחנם בלא מעות\|מקור=הבן איש חי, שו"ת רב פעלים חלק ל' אות ט"ו}}

	בספר אור ישראל{{הערה\|דף קע"ו טור ד, לרבי ישראל ב"ר אהרן יפה אב"ד שקלאוו.}} כינה בלשון דומה: "שחוק וקלות ראש של ד' אבות נזקין שהם אבי אבות הטומאה", והוא מפרט שבכל אחד מארבע קבוצות הקלפים יש תשעה מספרים{{הערה\|יש גם ארבע צורות, אך המספרים הם תשעה בלבד: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10. ובספר 'הזקן הפשוט' (עמוד תשנ) כתב שאין בקלפים אלו את הספרה 1 כי אינם מאמינים בייחודו של עולם.}}, והמספר הוא בדווקא כפי שמופיע בילקוט חדש ערך כשפים שבימיהם שהיו עושים רפואה לניזוק מן השד ~~בתעשה~~ עצים, לפי שהשדים מתחברים יחד תשעה תשעה.		בספר אור ישראל{{הערה\|דף קע"ו טור ד, לרבי ישראל ב"ר אהרן יפה אב"ד שקלאוו.}} כינה בלשון דומה: "שחוק וקלות ראש של ד' אבות נזקין שהם אבי אבות הטומאה", והוא מפרט שבכל אחד מארבע קבוצות הקלפים יש תשעה מספרים{{הערה\|יש גם ארבע צורות, אך המספרים הם תשעה בלבד: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10. ובספר 'הזקן הפשוט' (עמוד תשנ) כתב שאין בקלפים אלו את הספרה 1 כי אינם מאמינים בייחודו של עולם.}}, והמספר הוא בדווקא כפי שמופיע בילקוט חדש ערך כשפים שבימיהם שהיו עושים רפואה לניזוק מן השד בתשעה עצים, לפי שהשדים מתחברים יחד תשעה תשעה.

	רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".		רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".

	בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה ~~סכלית~~ בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.		בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה שכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.

	~~החפץ~~ חיים כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".		ה[[חפץ חיים]] כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".

	בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה\|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה\|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.		בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה\|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה\|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.
שורה 27:		שורה 27:

	בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.		בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה\|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.

			בעשורים האחרונים יוצרו מאות סוגים של קלפי משחק חינוכיים על טהרת הקודש, כמו רביעיות בנושא שבת, חגים, ברכות, שמירת הלשון וכדומה.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:משחק]]		[[קטגוריה:משחק]]
	[[קטגוריה:עבודה זרה]]		[[קטגוריה:עבודה זרה]]

להתראות ב־11:56, 24 ביוני 2024

2024-06-24T11:56:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:56, 24 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:

	'''משחק בקלפים''' הוא תיאור כולל ~~לעשות~~ סוגי משחק שונים, אותם נוהגים בדרך כלל לשחק כמשחק קבוצתי לצרכי פנאי ושעשוע, לפי כללי משחק קבועים מראש.		'''משחק בקלפים''' הוא תיאור כולל לעשרות סוגי משחק שונים, אותם נוהגים בדרך כלל לשחק כמשחק קבוצתי לצרכי פנאי ושעשוע, לפי כללי משחק קבועים מראש.

	במקרים רבים, משחק ~~הכספים~~ עלול להיות כרוך באיסורי תורה שונים, כגון הימור כספי במשחק 'פוקר', ומשחקים אחרים שהכרוך אחריהם חוטא בעוון ביטול תורה. לפי חלק מהפוסקים, מי שמשחק בקביעות בהימור במשחקי קלפים נכלל בגדר של 'המשחקים בקוביא' הפסולים לעדות{{הערה\|אם בשל הזילות שלהם בממון של אחרים, היות ~~וההקניה של המשחקים~~ אינה ~~הקניה שלימה~~ היות וכל הסיבה שהם מתרצים לשחק ולהמר היא על דעת זה שינצחו, אם בשל התרבות של משחקי הקלפים שכרוכה ברמיה ובשקר, ואם בשל עצם העובדה שמי שעוסק במשחקים אלו הוא בגדר של 'מבלי עולים' היות ואינו עוסק בדבר המביא תועלת ליישובו של עולם, ומבזבז את זמנו בהבל ושחוק.}}.		במקרים רבים, משחק הקלפים עלול להיות כרוך באיסורי תורה שונים, כגון הימור כספי במשחק 'פוקר', ומשחקים אחרים שהכרוך אחריהם חוטא בעוון ביטול תורה. לפי חלק מהפוסקים, מי שמשחק בקביעות בהימור במשחקי קלפים נכלל בגדר של 'המשחקים בקוביא' הפסולים לעדות{{הערה\|אם בשל הזילות שלהם בממון של אחרים, היות והמשתתפים במשחק אינה מקנים את הכסף בשלימות היות וכל הסיבה שהם מתרצים לשחק ולהמר היא על דעת זה שינצחו, אם בשל התרבות של משחקי הקלפים שכרוכה ברמיה ובשקר, ואם בשל עצם העובדה שמי שעוסק במשחקים אלו הוא בגדר של 'מבלי עולים' היות ואינו עוסק בדבר המביא תועלת ליישובו של עולם, ומבזבז את זמנו בהבל ושחוק.}}.

	בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות ~~תדמויות~~ בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר).		בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר').

	גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.		גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.

להתראות ב־10:47, 24 ביוני 2024

2024-06-24T10:47:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:47, 24 ביוני 2024
שורה 18:		שורה 18:
	רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".		רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה\|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה\|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה\|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".

	בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם{{הערה\|אולם זכורני כי רבי שמעון לביא (בעל הפיוט הידוע בר יוחאי) בספר כתם פז כותב, שלאמיתו של דבר, יש פה משהו יותר מכך. הדבר אינו פשוט, כי עובדי ע"ז אלו לא היו טיפשים. גם הדעת נותנת כך, וכי בגלל שהיתה כזאת ע"ז לפני כמה אלפי שנים, לכן אסור לעשות זאת גם היום? אלא מסביר בספר כתם פז, שהדברים הללו לא נעשו על ידם לחנם, הם ידעו היטב את כוחות הטומאה, ידעו כיצד הדבר משפיע, ~~וזה מה שהם פעלו. מי~~ שמסתכל ~~בעיני השכל~~ בלבד, ~~אינו מבין זאת. אבל מי שיודע~~ כיצד פעולות כוחות הטומאה, ~~מבין שנעשה בכך דבר טומאה ממש~~, ~~ויש לכך גם תוצאות. הם לא עבדו ע"ז סתם~~, ~~אלא הם ראו שהדבר היה מועיל להם. לכן בעוה"ר גם בני ישראל נמשכו אחרי דברים אלו~~, ~~כי הם ראו כביכול תועלת מסויימת מהדברים הללו~~, ~~שיש בכוחות הטומאה להשפיע~~.		בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם, ואף שמי שמסתכל בצורה סכלית בלבד לא יודע ומבין בכך כלל, היודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, רואה כיצד אפילו עצם הראיה של צורות אלו ובוודאי המשחק בהם - פועל ומשפיע על האדם, וזו סיבת המשיכה החזקה שיש לקלפים אלו דווקא, היות והם משפיעים ופועלים על האדם, ולכן צריך להיזהר במיוחד מהמשחק בקלפים, דווקא משום התועלת וההשפעה שלהם שגורמת להימשך אחריהם{{מקור}}.

	החפץ חיים כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".		החפץ חיים כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה\|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה\|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".

להתראות: הוספת ערך

2024-06-24T10:43:58Z

הוספת ערך

דף חדש

'''משחק בקלפים''' הוא תיאור כולל לעשות סוגי משחק שונים, אותם נוהגים בדרך כלל לשחק כמשחק קבוצתי לצרכי פנאי ושעשוע, לפי כללי משחק קבועים מראש.

במקרים רבים, משחק הכספים עלול להיות כרוך באיסורי תורה שונים, כגון הימור כספי במשחק 'פוקר', ומשחקים אחרים שהכרוך אחריהם חוטא בעוון ביטול תורה. לפי חלק מהפוסקים, מי שמשחק בקביעות בהימור במשחקי קלפים נכלל בגדר של 'המשחקים בקוביא' הפסולים לעדות{{הערה|אם בשל הזילות שלהם בממון של אחרים, היות וההקניה של המשחקים אינה הקניה שלימה היות וכל הסיבה שהם מתרצים לשחק ולהמר היא על דעת זה שינצחו, אם בשל התרבות של משחקי הקלפים שכרוכה ברמיה ובשקר, ואם בשל עצם העובדה שמי שעוסק במשחקים אלו הוא בגדר של 'מבלי עולים' היות ואינו עוסק בדבר המביא תועלת ליישובו של עולם, ומבזבז את זמנו בהבל ושחוק.}}.

בתוך משחקי הקלפים עצמם, ישנה אזהרה מיוחדת על קלפי ה'קוראטין' (קלפים עם מספרים צורות תדמויות בצבעים אדום ושחור, ועליהם מצויירות דמויות שונות של עלי תלתן, מעויינים, יהלומים ולבבות, ודמויות של 'נסיך' 'מלכה' 'מלך' ו'ג'וקר).

גדולי ישראל הזהירו באזהרה חמורה שלא לשחק בקלפים אלו, וכתבו על כך שהמשחק בקלפים הללו הוא עוון חמור.

==משחק הקארטין==
על הפסוקים באזהרות שהזהירו את בני ישראל לפני כניסתם לארץ ישראל: "והקללה . . ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא ידעתם", דייקו המפרשים ונתנו דוגמא לאיסור עבודה זרה שהאדם לא יודע ממנה, בדוגמת קלפי הקארטין, שמקורם בצורות עבודה זרה שהיו נוהגים לעבוד צורות אלו במנזר מסויים בהר מבודד{{הערה|כך לדוגמא לפי הטענה, צורת עלה התלתן אותו מציירים בקלפים עם 3 עלים ולא עם 4 כפי שהוא בטבע, מרמז לאמונת השילוש שהינה כפירה מוחלטת באחדות השם (הסמל הוטבע על ידי מבשר הנצרות באירלנד).}}, ואותם עובדי עבודה זרה רצו לגרום לעבודה זרה זו להתפשט, וציירו אותם על משחק קלפים כדי שכולם ימשמשו בצורות אלו ויעסקו בהם ויתחבבו עליהם. ואף שרוב המשחקים בקלפים אלו לא יודעים את מקורם של צורות עבודה זרה זו, עם זאת, הפסוק מזהיר מללכת גם אחרי 'אלוקים אחרים '''אשר לא ידעתם'''"{{הערה|תורה מציון חלק ג' עמוד רנה.}}.

וזהו לשונו של שו"ת רב פעלים שציטט מספרים שונות אודות המשחק בקלפים:
{{ציטוט|תוכן=שמעתי מפי נכדי כי בעוברו מצור לצידון, ראה כפר אחד על ראש ההר בנוי עליו כמו שלשים בתים, ואמרו לו כי אנשי הכפר הללו עובדים לצורות של . . קארטי"ן וכו' . . בקארטי"ן קליפות אחוזות מהסטרא אחרא, וכל מספר מורה על קליפה ידועה . . כי יש לאלו הקארט'ין בצורתם ובמניינם וצבעונם מינים ממינים שונים המורים על עבודות זרות הרבה, ושומר נפשו ירחק ממנו . . דהוא '''אבי אבות הטומאה''' . . על כן זה השחוק שמשחקין בזה . . לא תגע בו יד לשחק בו אפילו בחנם בלא מעות|מקור=הבן איש חי, שו"ת רב פעלים חלק ל' אות ט"ו}}

בספר אור ישראל{{הערה|דף קע"ו טור ד, לרבי ישראל ב"ר אהרן יפה אב"ד שקלאוו.}} כינה בלשון דומה: "שחוק וקלות ראש של ד' אבות נזקין שהם אבי אבות הטומאה", והוא מפרט שבכל אחד מארבע קבוצות הקלפים יש תשעה מספרים{{הערה|יש גם ארבע צורות, אך המספרים הם תשעה בלבד: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10. ובספר 'הזקן הפשוט' (עמוד תשנ) כתב שאין בקלפים אלו את הספרה 1 כי אינם מאמינים בייחודו של עולם.}}, והמספר הוא בדווקא כפי שמופיע בילקוט חדש ערך כשפים שבימיהם שהיו עושים רפואה לניזוק מן השד בתעשה עצים, לפי שהשדים מתחברים יחד תשעה תשעה.

רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כותב בספר 'קדושת לוי'{{הערה|דרושים לחנוכה דף ע'.}}, שבכל קלף ישנה טומאה גדולה, שהיא עד כדי כך גדולה עד שלא ראוי אפילו להזכיר אותה{{הערה|לחם הפנים (למחבר 'מסגרת השולחן') סימן קלט. שבח המועדים הלכות חנוכה עמוד 110 (135).}}, ומסיים את דבריו שם: "דעו אחי ורעי, כמה מכשולות יש בשחוק הזה. אחת, שבודאי בעת הזאת נשכח ממנו יראת ה'. השנית, שבודאי נראה בעיני שהוא גזל{{הערה|כאשר משחקים בהימור על כסף.}}. השלישי, שמטמאים את עצמם בקליפות אשר אין ראוי להביא תוך הפה".

בספר 'כתם פז' הוסיף וכתב, שעובדי העבודה זרה שיצרו את הקלפים הללו, היו חכמים גדולים בכוחות הטומאה והצורות שיצרו נעשו באופן כזה שישפיע על המשתמשים בהם{{הערה|אולם זכורני כי רבי שמעון לביא (בעל הפיוט הידוע בר יוחאי) בספר כתם פז כותב, שלאמיתו של דבר, יש פה משהו יותר מכך. הדבר אינו פשוט, כי עובדי ע"ז אלו לא היו טיפשים. גם הדעת נותנת כך, וכי בגלל שהיתה כזאת ע"ז לפני כמה אלפי שנים, לכן אסור לעשות זאת גם היום? אלא מסביר בספר כתם פז, שהדברים הללו לא נעשו על ידם לחנם, הם ידעו היטב את כוחות הטומאה, ידעו כיצד הדבר משפיע, וזה מה שהם פעלו. מי שמסתכל בעיני השכל בלבד, אינו מבין זאת. אבל מי שיודע כיצד פעולות כוחות הטומאה, מבין שנעשה בכך דבר טומאה ממש, ויש לכך גם תוצאות. הם לא עבדו ע"ז סתם, אלא הם ראו שהדבר היה מועיל להם. לכן בעוה"ר גם בני ישראל נמשכו אחרי דברים אלו, כי הם ראו כביכול תועלת מסויימת מהדברים הללו, שיש בכוחות הטומאה להשפיע.

החפץ חיים כתב בספרו 'באור הלכה'{{הערה|הלכות חנוכה סימן עתר סעיף ב'.}} על כך שבספרים הקדושים חכמי ישראל 'הרעישו על זה'{{הערה|1=להלן לקט מקורות שנלקטו בקונטרס 'עטרת יעקב' שנדפס בירושלים בעילום שם: בספר עמודי הוראה על מורה באצבע (סימן ט אות מ) הביא מה שכתב בספר אורחות יושר (פרק יט) מהסכמת העיר סלונקי: "הסיכימו הרבנים בחרמות ונידויים שלא יוכלו שום איש או אשה לשחק בקלפים בשום זמן כלל". ובספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת צ אות ב). ע"ש. הגאון מהר"ח פלאג'י בספר נפש כל חי (מערכת מ אות ס). מעיל צדקה חלק ב (אות יח). ראשית חכמה (שער הקדושה פרק יג). תשובות והנהגות חלק א (סימן תקנז). שער ראובן (סימן יב אות יד). מהרש"ל בים של שלמה (פ"ד דגיטין סי' לז). הגאון יעב"ץ בסידורו (שער השישי חלון שביעי): "הנני משביעכם אל חוקות הגויים, אל תלמדו שחוק הקלפים . . רק הרחק כמטחוי קשת, אפילו בחנם השמרו לנפשותיכם מן השחוק, רבים הושחתו בו כעובר חוק...". ובספר טל שמים (עמוד טו): "בין מנהגי עכו"ם המשחקים השונים, והם מושב לצים, והקראטע"ן [קלפים] אפילו בחנם, אש הוא אבדון תאכל". והובאו בספר ובחוקותיהם לא תלכו (עמוד פו). ובספר חוקת עולם (סימן רמב). ע"ש. יעב"ץ במר וקציעה (ריש סימן עתר). מנהג ישראל תורה יו"ד (עמוד קה) הביא מה שכתב רבי יששכר בער בלאך בספר בינת יששכר (בדרך בינה) וז"ל: "אותם העוסקים בשחוק קרטן ואומרים שכוונתם לחדד שכלם, אוי להם ולנפשם איך יעלה על דעת אנושי לחדד מוח הטהור אשר בו הקדושה שורה, משכן הנשמה, בגשמי הטומאה אשר עליו הקליפה שורה, וכבר אמרו קרטן בגימטריא שטן, ויש בהם ארבע מראות נגעים ועולים עד י"א כנגד י"א יום שבין נדה לנדה, ראוי להרבות בגנותם של אותן אנשים המרגילין עצמן בשחוק". [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19591&st=&pgnum=136 החיד"א לב דוד פרק כח]. נפש כל חי (לרבי חיים פלא'גי) מערכת מ'. וכן בספר אנ"ך יפה (לבנו, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י) קדושים, ע"ה: "שיש בהן צורות עבודה זרה שהיו מימין קדמונים".}}, ולכן פסק ש"השומר נפשו ירחק מזה".

בספר 'יסוד ושורש העבודה'{{הערה|רבי אלכסנדר זיסקינד מהורדנא, שער י"ב פרק א'.}} כתב: "וכל איש הירא וחרד לדבר ה' ירחיק בניו מנעוריהם שלא יכירו כלל צורתם של הקליפות האלו, הקארטין (משחק הקלפים)". ובבני יששכר{{הערה|מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' סי' י"ב.}} כתב שקלפי ה'קרטן' הם בגימטריא 'שטן', ואשר יש להתבונן בגודל האיסור והפגם הנעשה בנפש בקליפה זו שהומצאה בימי שליטת היוונים.

בשל החומרה של איסור המשחק בקלפים, היה נפוץ במזרח-אירופה משחק ה'קוויטלעך'{{הערה|שהיה נקרא לעיתים גם 'קוויטלוק' או 'קוויטלי'.}}, שכלל 24 קלפים עם 12 זוגות מספרים זהים, כשבחפיסות המשחק היו קלפי מספרים בלבד במטרה להימנע מכל קלפים שיכילו צורות שירמזו לעבודה זרה וכדומה.

בספר [[שבחי הבעש"ט]] מסופר שפעם הגיעו אליו יהודים עם ספר תורה, שבכל פעם שהיו קוראים בו היו נמצאים טעויות בספר, אף על פי שתיקונו אותו פעמים רבות, וברגע שהביט בספר ציווה לגנזו, מפני שספר זה נכתב מכסף שבעל פונדק קיבל עבור שהשכיר חדר למשחק קלפים, על כן לא יימצא לספר תורה זה תקנה עולמית{{הערה|סיפורים נוספים על גודל החומרה במשחק הקלפים האלו, נדפסו בספר 'אמוני עם סגולה' חלק ג' עמוד קיא ואילך.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משחק]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]