נשמה יתירה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

2025-02-24T16:28:02Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 24 בפברואר 2025
שורה 22:		שורה 22:
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}

			{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{שבת}}~~
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

אליהו ב. ב־11:19, 10 בינואר 2021

2021-01-10T11:19:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:19, 10 בינואר 2021
שורה 16:		שורה 16:
	===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===		===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
	למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}		למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=527 נשמה יתירה בשבת]''' שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)\|שולחן שבת]]
			*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=243&article=2212 מהי נשמה יתירה?]''' {{חבד בישראל}}
			*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

נרקיס ב־23:40, 2 בספטמבר 2020

2020-09-02T23:40:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:40, 3 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת ~~הימנה~~.{{הערה\|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה\|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].		ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנו.{{הערה\|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה\|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].

	תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].		תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

2020-08-23T22:36:37Z

החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:36, 24 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף".		ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף".

	הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן ~~בתפלת~~ ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.		הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.

	הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.		הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

שלום ב־05:16, 27 בספטמבר 2016

2016-09-27T05:16:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:16, 27 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==		== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==
	===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===		===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===
	שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.		שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת [[ארבע מאות עלמין דכיסופין\|ת' עלמין דכסופין]] המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
	===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===		===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
	למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}		למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – "עוה"ב" ב־"עולם הבא"

2016-09-22T17:56:05Z

החלפת טקסט – "עוה"ב" ב־"עולם הבא"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:56, 22 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==		== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==
	===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===		===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===
	שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] ~~בעוה"ב~~.		שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
	===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===		===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
	למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי ~~העוה"ב~~.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}		למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{שבת}}		{{שבת}}
	[[קטגוריה:שבת]]		[[קטגוריה:שבת]]

שלום: החלפת טקסט – "זהב " ב־"זהב "

2016-09-16T06:39:49Z

החלפת טקסט – "זהב " ב־"זהב "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:39, 16 בספטמבר 2016
שורה 5:		שורה 5:
	== שתי בחינות תענוג ==		== שתי בחינות תענוג ==

	ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".		ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף".

	הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.		הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "

2016-08-26T19:25:44Z

החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:25, 26 באוגוסט 2016
שורה 13:		שורה 13:
	== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==		== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==
	===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===		===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===
	שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ~~במחשבה~~ במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב.		שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון\|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב.
	===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===		===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
	למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העוה"ב.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}		למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העוה"ב.{{הערה\|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}

שלום בוט: החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה "

2016-07-22T03:11:08Z

החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:11, 22 ביולי 2016
שורה 7:		שורה 7:
	ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".		ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

	הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ~~השכינה~~ בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.		הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.

	הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.		הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

שלום בוט: החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "

2016-07-21T04:46:48Z

החלפת טקסט – "נשמות " ב־"נשמות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:46, 21 ביולי 2016
שורה 7:		שורה 7:
	ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".		ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

	הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג ~~שהנשמות~~ נהנין מזיו השכינה בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.		הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה\|נשמות]] נהנין מזיו השכינה בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון\|אז תתענג על ה'}}.

	הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.		הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.