סדר טהרות - היסטוריית גרסאות

חב"דפדי פעיל ב־18:07, 18 בנובמבר 2021

2021-11-18T18:07:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:07, 18 בנובמבר 2021
שורה 16:		שורה 16:

	אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.		אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.

			{{שס}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{שס}}~~
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס\|*]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין"

2020-10-16T21:43:24Z

החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:43, 17 באוקטובר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.		בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

	בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף ~~רוז'ין~~]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה\|[[יומא]] סז.}}.		בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה\|[[יומא]] סז.}}.
	===טומאת עבודה זרה===		===טומאת עבודה זרה===
	{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}		{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין"

2020-10-16T02:07:16Z

החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:07, 16 באוקטובר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.		בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

	בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף ~~רוזין~~]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה\|[[יומא]] סז.}}.		בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוז'ין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה\|[[יומא]] סז.}}.
	===טומאת עבודה זרה===		===טומאת עבודה זרה===
	{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}		{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:15:56Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 8 בספטמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.		אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.

	מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון\|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא ~~יתכן~~ שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שב[[מחשבה]] שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה\|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}.		מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון\|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא ייתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שב[[מחשבה]] שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה\|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}.

	==כיום==		==כיום==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:41:38Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:41, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.		בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

	בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{~~הערת שוליים~~\|[[יומא]] סז.}}.		בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערה\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערה\|[[יומא]] סז.}}.
	===טומאת עבודה זרה===		===טומאת עבודה זרה===
	{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}		{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – " אפי' " ב־" אפילו "

2016-09-28T05:26:09Z

החלפת טקסט – " אפי' " ב־" אפילו "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 28 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:

	==כיום==		==כיום==
	כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים ~~אפי'~~ לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו [[מים]] טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.		כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפילו לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו [[מים]] טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.

	אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.		אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.

שלום בוט2: החלפת טקסט – " מים " ב־" מים "

2016-09-20T00:20:04Z

החלפת טקסט – " מים " ב־" מים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:20, 20 בספטמבר 2016
שורה 13:		שורה 13:

	==כיום==		==כיום==
	כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפי' לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.		כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפי' לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו [[מים]] טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.

	אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.		אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא [[מים]] בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{שס}}		{{שס}}
	[[קטגוריה:ש"ס]]		[[קטגוריה:ש"ס]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות "

2016-09-05T20:22:35Z

החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:22, 5 בספטמבר 2016
שורה 5:		שורה 5:
	בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.		בשיחות הרבי, ישנן התייחסויות רבות להלכות טומאה וטהרה.

	בפירוש ~~המשניות~~ של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערת שוליים\|[[יומא]] סז.}}.		בפירוש ה[[משניות]] של [[הרמב"ם]] לסדר טהרות, הוא כותב כלל, כי אין שום בעל חי המטמא או שנטמא בעודו חי. אודות כך שלח [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=263f5042-80fe-42ef-b233-7c6771da35ba&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=293 חוברת לו].}} מכתב לרבי [[יוסף רוזין]], שהרי יש שעיר המשתלח, שהוא בעל חי ומטמא את שולחו בעודו בחיים{{הערת שוליים\|[[יומא]] סז.}}.
	===טומאת עבודה זרה===		===טומאת עבודה זרה===
	{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}		{{ערך מורחב\|טומאת עבודה זרה}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "

2016-08-26T19:28:29Z

החלפת טקסט – "מחשבה " ב־"מחשבה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:28, 26 באוגוסט 2016
שורה 10:		שורה 10:
	אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.		אודות טומאת עבודה זרה, שטומאתה מדרבנן, חוקר הרבי האם מדובר בטומאה שמחמת החפצא, והיא כנספח לאיסור העבודה זרה שבצירוף לזה הוסיפה התורה ואסרה גם את גוף העבודה זרה והחילה עליה דין טומאה כנדה, או שמא מדובר בטומאה מצד הגברא עמה, וכהמשך לדיני ההרחקה שעל האדם להתרחק מהעבודה זרות ואביזרייהו.

	מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון\|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא יתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות ~~שבמחשבה~~ שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה\|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}.		מכך שהרמב"ם מביא את הפסוק {{ציטוטון\|הסירו את אלוקי הנכר בתוככם}} כאסמכתא לאיסור, מובן שהגדר שנתנו חז"ל לטומאה זו, אינו החלת טומאה על העבודה זרה, אלא כהוספה לדיני הריחוק מהעבודה זרה. הרבי מוסיף ומבאר, כי לא יתכן שחז"ל יחילו טומאה וממשות על גוף העבודה זרה, כשכל החטא של העבודה זרה הוא הטעות שב[[מחשבה]] שיש לעבודה זרה ממשות כל שהוא, בעוד שעניינה הוא אפס ואין ואין לה שום כוח. ממילא גם גדר האיסור לא יכול להיות בהענקת כוח כל שהוא, לעבודה זרה{{הערה\|1= [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].}}.

	==כיום==		==כיום==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "הר הבית " ב־"הר הבית "

2016-07-28T02:49:49Z

החלפת טקסט – "הר הבית " ב־"הר הבית "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:49, 28 ביולי 2016
שורה 13:		שורה 13:

	==כיום==		==כיום==
	כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ~~להר~~ הבית ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפי' לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.		כיום כמעט ואין נוגעים למעשה הלכות אלו, שהרי בהוראת רבותינו אין אנו נכנסים ל[[הר הבית]] ולמקומות המקודשים כלל, אפילו במקום שטמא מת מותר להכנס. ישנם מקרים מסויימים בהם הלכות אלו נוגעות למעשה. אחת מהם היא, הנידון האם מותר ליטול [[נטילת ידיים]] ממים טמאים. ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מובא מותר ליטול מהנדה אם היא בתו, או משרתת שלו, אף על פי שהנדה וכן הנכרי מטמאים במשא, ואם כן נטמאו המים שבכלי אף על פי שלא נגעו בהם, שלפי זה הרי לא שייך שיטהרו המים את הידים אפי' לחולין, כיון שתקנת נטילת ידיים משום סרך תרומה{{הערה\|הסיבה שתיקנו את תקנת נטילת ידיים הייתה כדי שיורגלו בני ישראל לאכול בטהרה, וכך גם יורגלו הכוהנים לאכול את התרומה בטהרה.}} ולתרומה הן פסולות מפני שנטמאו מהמים הטמאים, מכל מקום כיון שאנו כולנו טמאי מתים ואי אפשר להיות לנו מים טהורים אין לחוש גם לטומאת הנכרי והנדה.

	אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.		אם כי, [[אדמו"ר הזקן]] מביא גם דיעה נוספת המחמירה בנדה ונכרי כיון שאפשר ליזהר מטומאתן ואין דנין אפשר משאי אפשר, ופוסק ש"טוב לחוש לדבריהם שלא לקבל נטילה מנדה ונכרי אבל אם הנכרי הביא מים בכלי והוא נוטל בעצמו אין לחוש, (שזהו גם כן דבר שאי אפשר) ומי שיוכל להזהר גם בזה אשריו"{{הערה\|1=שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א, הלכות נטילת ידים, סימן קנט [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D סעיף כ'].}}.