סיום מסכת - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־20:29, 28 ביוני 2025

2025-06-28T20:29:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:29, 28 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה מתמשכת}}~~		[[קובץ:ברוין סיום.jpg\|ממוזער\|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום ב-[[770]]]]
	[[קובץ:ברוין סיום.jpg~~\|200px~~\|ממוזער~~\|שמאל~~\|הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עורך סיום ב[[770]]]]
	'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל\|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה\|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה\|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.		'''סיום מסכת''' (נקרא בקיצור '''סיום''') הוא אירוע חגיגי ש[[מנהגי ישראל\|מנהג ישראל]] לקיימו בעת סיום [[לימוד התורה\|לימודה]] של מסכת ב[[גמרא]]. נהוג לערוך [[סעודת מצווה\|סעודה]] גדולה לכבוד המאורע.

	==מנהג הסיום==		==מנהג הסיום==
	[[קובץ:סיום רחובות.jpg~~\|200px~~\|ממוזער~~\|שמאל~~\|סעודת סיום בשיעור ש"ס, קהילת חב"ד [[רחובות]]]]		[[קובץ:סיום רחובות.jpg\|ממוזער\|סעודת סיום בשיעור ש"ס, קהילת חב"ד [[רחובות]]]]
	נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]].		נוהגים בעת סיום מסכת ב[[גמרא]] להשאיר מעט מסיום המסכת, ולסיים אותה ברבים. נהוג לקיים חגיגה לכבוד הסיום, כשם שבעת סיום ה[[תורה שבכתב]] והתחלתה מידי שנה שמחים ביום [[שמחת תורה]].

שורה 23:		שורה 22:

	בעת הסיום {{ציטוטון\|{{מונחון\|מתכיפין\|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה\|שם=מרשות\|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3258.htm אגרות קודש כרך י', ג'רנח].}}.		בעת הסיום {{ציטוטון\|{{מונחון\|מתכיפין\|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה\|שם=מרשות\|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3258.htm אגרות קודש כרך י', ג'רנח].}}.
	~~{{להשלים\|פיסקא=כן}}~~

	==נוסח ההדרן==		==נוסח ההדרן==
שורה 64:		שורה 62:

	סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.		סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.
	~~{{להשלים\|פיסקא=כן}}~~

	==סיום המסכתות בדבר טוב==		==סיום המסכתות בדבר טוב==
	{{להשלים~~\|פיסקא=כן~~}}		{{להשלים}}

	==עריכת סיום בזמנים שונים ==		==עריכת סיום בזמנים שונים ==
	[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]		[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]

	===בי"ט כסלו===		===בי"ט כסלו===
	[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי\|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.		[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי\|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.

	===בערב פסח===		===בערב פסח===
	[[בכור\|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה\|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.		[[בכור\|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה\|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.
שורה 86:		שורה 84:

	===ביום היארצייט===		===ביום היארצייט===

	הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא\|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון\|אין ערוך\|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן כדי לקשר עליה זו אל עליה באין ערוך ב[[לימוד התורה\|ידיעת התורה]] - עורכים אז סיום מסכת{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.		הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא\|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון\|אין ערוך\|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן כדי לקשר עליה זו אל עליה באין ערוך ב[[לימוד התורה\|ידיעת התורה]] - עורכים אז סיום מסכת{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.

	== סיום מסכת [[משניות]] ==		== סיום מסכת [[משניות]] ==

	ה[[אחרונים]]{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4175&st=&pgnum=43&hilite= יסודי ישורון חלק ו' עמוד מג], והמקומות שצויינו שם.}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]].		ה[[אחרונים]]{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4175&st=&pgnum=43&hilite= יסודי ישורון חלק ו' עמוד מג], והמקומות שצויינו שם.}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]].

שורה 98:		שורה 94:

	== סיום על מסכת בירושלמי ==		== סיום על מסכת בירושלמי ==

	בעקבות ייסוד תקנת [[הדף היומי בירושלמי]] אמר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] לרבי שישנו ספק האם ניתן לערוך סיום על מסכת ב[[תלמוד ירושלמי]], מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון [[מסכת נידה]]). הרבי השיב שאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד. וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה\|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות עם הרה"צ [[פנחס מנחם אלתר]], התוועדויות [[תשד"מ]] עמוד 1049.}}.		בעקבות ייסוד תקנת [[הדף היומי בירושלמי]] אמר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] לרבי שישנו ספק האם ניתן לערוך סיום על מסכת ב[[תלמוד ירושלמי]], מכיון שחסרות בה מסכתות, ופעמים שאין גמרא על כל המסכת (כגון [[מסכת נידה]]). הרבי השיב שאין להמנע מכך כלל, שהרי אפילו על מסכתות [[משניות]] לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו לערוך סיום אפילו על פרק אחד. וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי{{הערה\|1=דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ביחידות עם הרה"צ [[פנחס מנחם אלתר]], התוועדויות [[תשד"מ]] עמוד 1049.}}.

שורה 109:		שורה 104:
	*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'		*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'
	*'''מתכיפין סיום להתחלה''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת וישב תשפ"א עמוד 6		*'''מתכיפין סיום להתחלה''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת וישב תשפ"א עמוד 6

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]		*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]

אליהו ב. ב־06:21, 24 באפריל 2022

2022-04-24T06:21:43Z

להתראות ב־10:38, 28 באפריל 2021

2021-04-28T10:38:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 28 באפריל 2021
שורה 107:		שורה 107:
	*'''עשר עובדות על סיומי מסכת ('הדרנים')''', שבועון בית משיח 1223 עמוד 53		*'''עשר עובדות על סיומי מסכת ('הדרנים')''', שבועון בית משיח 1223 עמוד 53
	*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'		*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'
			*'''מתכיפין סיום להתחלה''', מוסף במחנה צבאות השם לשבועון בית משיח פרשת וישב תשפ"א עמוד 6
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]		*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]

להתראות ב־12:48, 16 בפברואר 2021

2021-02-16T12:48:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:48, 16 בפברואר 2021
שורה 105:		שורה 105:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
			*'''עשר עובדות על סיומי מסכת ('הדרנים')''', שבועון בית משיח 1223 עמוד 53
			*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'

			==קישורים חיצוניים==
	*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]		*סיום בתשעת הימים: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים [[מנחם אב]] עמ' רנ (עמ' 45)]
	*ספר '''הדרן - מתיבתא''' בעניני סיום מסכת, בהוצאת 'עוז והדר'
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
	*'''עשר עובדות על סיומי מסכת''' בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1223
	~~{{הערות שוליים}}~~

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:58:27Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:58, 20 בדצמבר 2020
שורה 92:		שורה 92:
	ה[[אחרונים]]{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4175&st=&pgnum=43&hilite= יסודי ישורון חלק ו' עמוד מג], והמקומות שצויינו שם.}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]].		ה[[אחרונים]]{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4175&st=&pgnum=43&hilite= יסודי ישורון חלק ו' עמוד מג], והמקומות שצויינו שם.}} דנים בשאלה האם סיום מסכת ב[[משניות]] לבד נחשב לסיום מסכת כמו סיום מסכת בגמרא, שמותר לומר אחריו [[קדיש]] ולערוך סעודה עם [[בשר]] גם ב[[תשעת הימים]] כמו סעודת מצווה, ופוטר מ[[תענית בכורות]] ב[[ערב פסח]].

	ישנם המביאים ראיה מדבריו של אביי (הובאו לעיל) שערך סיום מסכת, וכיון שבימיו לא ~~היתה~~ עדיין הגמרא כנראה ערך סיום על מסכת משנה. אך [[הרבי]] דוחה ראיה זו, מכיון שבימי אביי לימוד המשנה לא היה באופן שטחי כבימינו, אלא הלימוד היה מתוך [[פלפול]] בדברי המשנה באופן אותו אנו רואים בגמרא, וכנראה שבישיבתו ערך סיום על לימוד המסכת דווקא בצורה זו.		ישנם המביאים ראיה מדבריו של אביי (הובאו לעיל) שערך סיום מסכת, וכיון שבימיו לא הייתה עדיין הגמרא כנראה ערך סיום על מסכת משנה. אך [[הרבי]] דוחה ראיה זו, מכיון שבימי אביי לימוד המשנה לא היה באופן שטחי כבימינו, אלא הלימוד היה מתוך [[פלפול]] בדברי המשנה באופן אותו אנו רואים בגמרא, וכנראה שבישיבתו ערך סיום על לימוד המסכת דווקא בצורה זו.

	הרבי מכריע, כי גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, נהגו ישראל לערוך סיום על לימוד של כל שישה סדרי משנה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=276&hilite= שיחת י"ט כסלו תשל"ח].}}.		הרבי מכריע, כי גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, נהגו ישראל לערוך סיום על לימוד של כל שישה סדרי משנה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=276&hilite= שיחת י"ט כסלו תשל"ח].}}.

קודש לנשיא הדור: ביטול גרסה 439232 של קודש לנשיא הדור! (שיחה)

2020-12-17T12:25:38Z

ביטול גרסה 439232 של קודש לנשיא הדור! (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:25, 17 בדצמבר 2020
שורה 63:		שורה 63:

	סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.		סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.
			{{להשלים\|פיסקא=כן}}

			==סיום המסכתות בדבר טוב==
	{{להשלים\|פיסקא=כן}}		{{להשלים\|פיסקא=כן}}

קודש לנשיא הדור: /* סיום המסכתות בדבר טוב */

2020-12-17T12:23:30Z

סיום המסכתות בדבר טוב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:23, 17 בדצמבר 2020
שורה 63:		שורה 63:

	סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.		סגנונם של ההדרנים לעיתים נראה כ"חידוד" בלבד, אך [[הרבי]] מבאר שזהו עניין אמיתי, שאכן יש נקודה משותפת בין תחילת כל ספר לסיומו, כפי הכלל{{הערה\|מופיע ב[[ספר יצירה]].}}: "[[נעוץ תחילתן בסופן\|נעוץ סופן בתחילתן]]". ובספר תורני או מסכת בגמרא הדבר אף מתבטא בנקודה עיקרית, כי הנקודה העיקרית של כל עניין מרומזת בתחילתו - כמו ה[[ראש]] הכולל את האיברים, ובסיומו - כפי הכלל "הכל הולך אחר החיתום"{{הערה\|[[מסכת ברכות]] יב, א.}}{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמוד 249. חלק טז עמוד 311-12.}}.
	~~{{להשלים\|פיסקא=כן}}~~

	~~==סיום המסכתות בדבר טוב==~~
	{{להשלים\|פיסקא=כן}}		{{להשלים\|פיסקא=כן}}

קודש לנשיא הדור: /* ביום היארצייט */

2020-12-17T12:22:57Z

ביום היארצייט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:22, 17 בדצמבר 2020
שורה 86:		שורה 86:
	===ביום היארצייט===		===ביום היארצייט===

	הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא\|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון\|אין ערוך\|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן ~~מקשרים~~ עליה זו ~~לעליה שבאין~~ ערוך ב[[לימוד התורה\|ידיעת התורה]]~~, כמו בסיום~~ מסכת{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.		הרבי נוהג לערוך סיום ב[[יום הילולא\|ימי הילולא]]. באחת ההזדמנויות הסביר הרבי, שביום [[יארצייט]] נפעלת עליה מיוחדת ב[[נשמה]] באופן של {{מונחון\|אין ערוך\|ללא השוואה}} למצב הקודם, ולכן כדי לקשר עליה זו אל עליה באין ערוך ב[[לימוד התורה\|ידיעת התורה]] - עורכים אז סיום מסכת{{הערה\|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=b8f4bb91-20bb-41a1-bf13-19ba093b26d7&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 שיחת כ' מנחם אב תשמ"ב].}}.

	== סיום מסכת [[משניות]] ==		== סיום מסכת [[משניות]] ==

קודש לנשיא הדור: /* עריכת סיום בזמנים שונים */

2020-12-17T12:21:44Z

עריכת סיום בזמנים שונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:21, 17 בדצמבר 2020
שורה 70:		שורה 70:
	==עריכת סיום בזמנים שונים ==		==עריכת סיום בזמנים שונים ==
	[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]		[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]
	===בי"ט כסלו===		===בי"ט כסלו===
	[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי\|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.		[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי\|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.
	===בערב פסח===		===בערב פסח===

קודש לנשיא הדור: /* עריכת סיום בזמנים שונים */

2020-12-17T12:21:30Z

עריכת סיום בזמנים שונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:21, 17 בדצמבר 2020
שורה 70:		שורה 70:
	==עריכת סיום בזמנים שונים ==		==עריכת סיום בזמנים שונים ==
	[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]		[[קובץ:סיום מהמ.jpeg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|סיום בחצר [[מרכז משיח ירושלים]] בתשעת הימים [[תש"פ]]]]
			===בי"ט כסלו===
			[[אדמו"ר הזקן]] הנהיג שבכל שנה תתקיים בקהילות החסידים [[חלוקת הש"ס]]. נהוג לקיים את החלוקה ביום חג האולה [[י"ט כסלו]], ולערוך במהלך [[התוועדות]] החג את סיום הש"ס כולו. [[הרבי]] נוהג לומר ב[[התוועדות עם הרבי\|התוועדות]] שיחה ובה [[הדרן]] על כל הש"ס לרגל המאורע.
	===בערב פסח===		===בערב פסח===
	[[בכור\|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה\|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.		[[בכור\|הבכורים]] נוהגים לערוך סיום מסכת ב[[ערב פסח]] כדי להפטר מ[[תענית בכורות]] המוטלת על כל בכור. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לסיים מסכת בערב פסח ובנוסף לכך לשמוע סיום מאדם נוסף, ובכל זאת היה מתענה{{הערה\|שיחת י"ט כסלו תשט"ז. [[לקוטי סיפורים]] עמ' רסב. וראה אגרות-קודש אדמו"ר הרש"ב כרך ד עמוד רטו.}}. הרבי מעיר שכיון שענין הסיום הוא על מנת להפטר מן התענית, מתאים לערוך סיום על מסכת תענית דווקא{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=170&hilite= שיחת י"א ניסן תשד"מ]}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:21, 24 באפריל 2022
שורה 30:		שורה 30:
	נוסח ההדרן המקובל כיום הוא (בתור דוגמא נכתב מסכת ברכות):		נוסח ההדרן המקובל כיום הוא (בתור דוגמא נכתב מסכת ברכות):

	*{{~~ציטוטון~~\|הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי}}. קטע זה נאמר שלוש פעמים.		{{ציטוט\|הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי}}
			קטע זה נאמר שלוש פעמים.

	תרגום מילולי: חזרנו עלייך [[מסכת ברכות]] וחזרת עלינו. דעתנו עלייך [[מסכת ברכות]] ודעתך עלינו. לא נשכח ממך [[מסכת ברכות]] ולא תשכחי מאיתנו, לא ב[[עולם הזה]] ולא ב[[עולם הבא]].		תרגום מילולי: חזרנו עלייך [[מסכת ברכות]] וחזרת עלינו. דעתנו עלייך [[מסכת ברכות]] ודעתך עלינו. לא נשכח ממך [[מסכת ברכות]] ולא תשכחי מאיתנו, לא ב[[עולם הזה]] ולא ב[[עולם הבא]].
שורה 40:		שורה 41:
	*קטע נוסף נאמר בהדרן ובתוכו נמנים שמות בני [[רב פפא]]{{הערה\|כנראה קטע זה הינו החלק הקדום ביותר מתוך טקסט ה"הדרן".}}. מוזכר לראשונה בדבריו של רב האי גאון בשינויים קלים מהנוסח הנהוג כיום, כאשר השינוי העיקרי הוא שבזמנו של [[רב האי גאון]], החלק הראשון לא היה נאמר על ידי המסיים עצמו, אלא היה נאמר למסיים על ידי הקהל.		*קטע נוסף נאמר בהדרן ובתוכו נמנים שמות בני [[רב פפא]]{{הערה\|כנראה קטע זה הינו החלק הקדום ביותר מתוך טקסט ה"הדרן".}}. מוזכר לראשונה בדבריו של רב האי גאון בשינויים קלים מהנוסח הנהוג כיום, כאשר השינוי העיקרי הוא שבזמנו של [[רב האי גאון]], החלק הראשון לא היה נאמר על ידי המסיים עצמו, אלא היה נאמר למסיים על ידי הקהל.

	*{{~~ציטוטון~~\|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' ~~אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי~~ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחַאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אָדָא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא}}.		{{ציטוט\|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחַאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא אָדָא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא}}

	מקור אמירת עשרה שמות אלו אינו ברור, ואף זהותם של נושאי השמות אינה ברורה. רב האי גאון נשאל לגביהם, וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לזכרון{{הערה\|מצוטט בספר האשכול לרבי ראב"ד השני, הלכות ספר תורה, סימן יד.}}. ה[[רמ"א]] פירש ש[[רב פפא]], שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, וזכה ועשרת בניו היו [[תלמידי חכמים]], ואף קישר בדרך הדרוש בין שמות עשרת הבנים ובין עשרת הדיברות ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם{{הערה\|ים של שלמה על מסכת [[בבא קמא]], סוף פרק ז'}}.		מקור אמירת עשרה שמות אלו אינו ברור, ואף זהותם של נושאי השמות אינה ברורה. רב האי גאון נשאל לגביהם, וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לזכרון{{הערה\|מצוטט בספר האשכול לרבי ראב"ד השני, הלכות ספר תורה, סימן יד.}}. ה[[רמ"א]] פירש ש[[רב פפא]], שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, וזכה ועשרת בניו היו [[תלמידי חכמים]], ואף קישר בדרך הדרוש בין שמות עשרת הבנים ובין עשרת הדיברות ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם{{הערה\|ים של שלמה על מסכת [[בבא קמא]], סוף פרק ז'}}.

	*{{~~ציטוטון~~\|הַעֲרֵב נָא ה' ~~אֱלֹקינוּ~~, אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ כּוּלָנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כּוּלָנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתְךָ. "מֵאֹיְבַי, תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי". "יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ". "לְעוֹלָם לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי". "בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמֽדֵנִי חֻקֶּיךָ". אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד}}.		{{ציטוט\|הַעֲרֵב נָא ה' אֱלֹקֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ כּוּלָנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כּוּלָנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתְךָ. "מֵאֹיְבַי, תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ, כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי". "יְהִי-לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ, לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ". "לְעוֹלָם לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ, כִּי בָם חִיִּיתָנִי". "בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמֽדֵנִי חֻקֶּיךָ". אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד}}

	נוסח חלק זה נלקח מ[[ברכות התורה]], בצירוף פסוקים ממזמור קי"ט ב[[תהלים]] העוסקים ב[[לימוד התורה]].		נוסח חלק זה נלקח מ[[ברכות התורה]], בצירוף פסוקים ממזמור קי"ט ב[[תהלים]] העוסקים ב[[לימוד התורה]].

	*{{~~ציטוטון~~\|מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' ~~אלוקינו ואלוקי~~ אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: וְאַתָּה ~~אֱלֹקים~~, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי אֶבְטַח-בָּךְ{{הערה\|תהלים נה, כד}}}}.		{{ציטוט\|מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְּפָנֶיךָ ה' אֶלוֹקֵינוּ וֵאלוֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים. אָנו עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֱאמַר: וְאַתָּה אֱלֹקִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא-יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם; וַאֲנִי אֶבְטַח-בָּךְ{{הערה\|תהלים נה, כד}}}}

	חלק זה זהה לתפילת [[בית המדרש]] המובא ב[[גמרא]]{{הערה\|מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'}}, אלא שתפילת [[בית המדרש]] נאמרת בלשון יחיד, וכאן שונתה ללשון רבים, עם פסוק נוסף מתהלים כפי מנהג האריז"ל.		חלק זה זהה לתפילת [[בית המדרש]] המובא ב[[גמרא]]{{הערה\|מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'}}, אלא שתפילת [[בית המדרש]] נאמרת בלשון יחיד, וכאן שונתה ללשון רבים, עם פסוק נוסף מתהלים כפי מנהג האריז"ל.
שורה 54:		שורה 55:
	הנוסח חותם בבקשה לעתיד, המבטאת את הרעיון שסיום המסכת אינה בעצם סיום, אלא התחלה של החלק הבא שבלימוד:		הנוסח חותם בבקשה לעתיד, המבטאת את הרעיון שסיום המסכת אינה בעצם סיום, אלא התחלה של החלק הבא שבלימוד:

	*{{~~ציטוטון~~\|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' ~~אלקי~~, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם בִּי: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{הערה\|משלי ו, כב. שם ט, יא. שם ג, טז. תהלים כט, יא}}}}.		{{ציטוט\|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֶלֹקַי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם בִּי: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{הערה\|משלי ו, כב. שם ט, יא. שם ג, טז. תהלים כט, יא}}}}

	כש[[הרבי]] עשה סיום מסכת לא אמר את כל הנוסח ההדרן שמודפס בגמרות, אך הרבה פעמים אמר כעין נוסח מקוצר "כשם שסיימתי מסכת זאת אזכה לסיים מסכתות אחרות"{{מקור}}.		כש[[הרבי]] עשה סיום מסכת לא אמר את כל הנוסח ההדרן שמודפס בגמרות, אך הרבה פעמים אמר כעין נוסח מקוצר "כשם שסיימתי מסכת זאת אזכה לסיים מסכתות אחרות"{{מקור}}.