עובדיה יוסף - היסטוריית גרסאות

ברכת הגאולה: לא נכון ביטול גרסה 839532 של איש מחובד (שיחה)

2026-04-05T20:38:10Z

לא נכון ביטול גרסה 839532 של איש מחובד (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:38, 5 באפריל 2026
שורה 27:		שורה 27:
	עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].		עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

	בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני ~~יחד עם זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]]~~. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.		בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

	===סוף ימיו===		===סוף ימיו===

איש מחובד ב־14:12, 5 באפריל 2026

2026-04-05T14:12:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 5 באפריל 2026
שורה 27:		שורה 27:
	עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].		עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

	בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.		בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל\|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני יחד עם זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]]. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

	===סוף ימיו===		===סוף ימיו===

מ. רובין: קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

2026-03-25T15:50:47Z

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

הצגת שינויים

213.151.37.176: /* משפחתו */

2026-03-17T21:47:08Z

משפחתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:47, 18 במרץ 2026
שורה 155:		שורה 155:
	==משפחתו==		==משפחתו==
	*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ומנכדיו לומדים במוסדות חב"ד.		*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ומנכדיו לומדים במוסדות חב"ד.
			*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא\|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
	*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, כיהן [[הרבנות הראשית לישראל\|כרב הראשי לישראל]]. חבר מועצת חכמי התורה.		*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, כיהן [[הרבנות הראשית לישראל\|כרב הראשי לישראל]]. חבר מועצת חכמי התורה.
	*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא\|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.
	*בנו הרב [[דוד יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעבר רבה של שכונת הר נוף בירושלים'{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון הרב דוד יוסף] כי קרוב}}.		*בנו הרב [[דוד יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעבר רבה של שכונת הר נוף בירושלים'{{הערה\|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון הרב דוד יוסף] כי קרוב}}.
	*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.		*בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד"צ בית יוסף.

מאיר אברהם הכהן: /* הקשר לחסידות ולחב"ד */

2026-03-15T00:55:18Z

הקשר לחסידות ולחב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:55, 15 במרץ 2026
שורה 42:		שורה 42:
	בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך [[שולחן ערוך הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"{{הערה\|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב"ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין\|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה\|ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.}}{{הערה\|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}.		בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך [[שולחן ערוך הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"{{הערה\|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב"ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין\|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה\|ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.}}{{הערה\|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}.

	מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]] ~~והרב~~ [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה\|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.		מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]], הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יוסף יעקב נקי]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה\|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

	היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה\|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.		היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה\|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:32:53Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:32, 10 במרץ 2026
שורה 131:		שורה 131:
	ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה\|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה\|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה\|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.		ה. ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה\|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו'''{{הערה\|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה\|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

	ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה\|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ~~ה׳תשפ״ג~~. 31.01.2023.}}		ו. בשבט תשפ"ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ"ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]", ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי "ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש". {{הערה\|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ"ג. 31.01.2023.}}

	==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==		==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==

מאיר אברהם הכהן ב־17:26, 8 במרץ 2026

2026-03-08T17:26:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:26, 8 במרץ 2026
שורה 209:		שורה 209:

	{{סדרה\|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]\|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]\|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל\|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]\|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}		{{סדרה\|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]\|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]\|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל\|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]\|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}
	{{סדרה\|הקודם=-\|רשימה=מנהיג ~~תנועת ש"ס~~\|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]\|הבא=[[שלום כהן]]}}		{{סדרה\|הקודם=-\|רשימה=מנהיג הציבור הספרדי\|שנה=[[י"ט תמוז]] [[תשנ"ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]\|הבא=הרב [[שלום כהן]]}}
	{{אחרונים}}		{{אחרונים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

מאיר אברהם הכהן ב־23:12, 7 במרץ 2026

2026-03-07T23:12:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:12, 8 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=הראשון לציון ~~וממנהיגי~~ הציבור הספרדי בדור האחרון\|אחר=נכדו, רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]\|ראו=[[עובדיה יוסף (בית שמש)]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=הראשון לציון ומנהיג הציבור הספרדי בדור האחרון\|אחר=נכדו, רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]\|ראו=[[עובדיה יוסף (בית שמש)]]}}
	{{דמות		{{דמות
	\|שם=הרב עובדיה יוסף		\|שם=הרב עובדיה יוסף
שורה 16:		שורה 16:
	\|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד\|רבני ספרד]]		\|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד\|רבני ספרד]]
	}}		}}
	הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], ~~ממנהיגה ופוסקיה הבולטים~~ של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן"{{הערה\|תואר מקובל ל[[בית יוסף]]}}. היה בקשר מכתבים עם הרבי. היה בקשר קרוב עם כמה מחשובי רבני חב"ד ותמך בעשייה של מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי.		הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' בחשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], מנהיגה ופוסקה הבולט של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר "מרן"{{הערה\|תואר מקובל ל[[בית יוסף]]}}. היה בקשר מכתבים עם הרבי. היה בקשר קרוב עם כמה מחשובי רבני חב"ד ותמך בעשייה של מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי.

	==תולדות חיים==		==תולדות חיים==

מ. רובין ב־12:13, 17 באוגוסט 2025

2025-08-17T12:13:14Z

מנחם גר צדק ב־18:54, 19 ביולי 2025

2025-07-19T18:54:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:54, 19 ביולי 2025
שורה 115:		שורה 115:
	בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה\|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון\|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה\|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.		בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה\|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון\|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה\|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.

	אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו.		אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו<ref name="בדיקה">[יומן א' התמימים עמ' 2: https://drive.google.com/file/d/16HeHmoBlQ13b7MjoYE5l4WhtTo6U-lPI/view]</ref>.

	כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה\|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:		כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה\|התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:55, 15 במרץ 2026
שורה 42:		שורה 42:
	בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך [[שולחן ערוך הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"{{הערה\|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב"ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין\|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה\|ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.}}{{הערה\|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}.		בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו"ר הזקן מתוך [[שולחן ערוך הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש"{{הערה\|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו"ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז. גם בשו"ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד"ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו"ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב"ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין\|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה\|ע"פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:40:30.}}{{הערה\|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}.

	מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]] ~~והרב~~ [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה\|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.		מספר חסידי חב"ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]], הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יוסף יעקב נקי]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה\|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

	היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה\|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.		היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב"ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה\|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב"ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר"ע יוסף בסוגיית מקווה חב"ד {{חב"ד און ליין}}]}}.