https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9 2026-04-17T00:38:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=704838&oldid=prev 2024-07-28T12:45:24Z

<p>השמ&quot;ש הוא רבינו הרש&quot;ש שמכונה גם שמ&quot;ש (שלום מזרחי (דידיע) שרעבי) לא כתב במפורש דבר על זה, אלא שתלמידו החסדי דוד - רבינו דוד מאג&#039;אר כתב את הדרוש הזה כמשלים לדברי רבינו הרש&quot;ש בסדר העולמות. מה שכן, היה למרן הרש&quot;ש כתב יד של דרוש עולם המלבוש בביתו כרוך יחד עם הספרים שלו ושל קטעים מכתבי האריז&quot;ל, והכתב הוא כתב ידו של הסופר האישי של רבינו הרש&quot;ש הרב יוסף אדרעי, וחתום עליו חתימת ידו. בכל זאת כתוב בחוץ על הכתב יד מבחוץ הערה של מתלמידי בית אל - הרב היר&quot;א שהרש&quot;ש לא למד בזה. ע&#039; ייראוך עם שמש ענף ט כ80 דף בזה.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:45, 28 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמ"ש </del>והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> </table>

85.130.160.179 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=704829&oldid=prev 2024-07-28T12:35:12Z

<p>השמ&quot;ש והרש&quot;ש זה אותו מקובל גדול שקראו לו שלום מזרחי דידיע שרעבי שיסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. אין לכתוב אצל השמ&quot;ש והרש&quot;ש, כי זה האישיות זהה.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:35, 28 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמ"ש והרש</del>"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרש</ins>"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו &quot;מלבוש&quot; שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי בדומה למלבוש שנחשב דבר חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): &quot;עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה&quot;. ולכן דרגתו לפני הצמצום היא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו &quot;מלבוש&quot; שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי בדומה למלבוש שנחשב דבר חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): &quot;עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה&quot;. ולכן דרגתו לפני הצמצום היא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td></tr> </table>

85.130.160.179 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=672083&oldid=prev 2024-04-02T19:28:28Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D" title="קטגוריה:דיונים ופולמוסים">קטגוריה:דיונים ופולמוסים</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:28, 2 באפריל 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</ins></div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=669281&oldid=prev 2024-03-20T22:29:23Z

<p><span class="autocomment">פולמוס העיסוק בעולם זה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:29, 21 במרץ 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן כמובא </del>בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש המיוסד על קבלה זו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </del>כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם הקוז</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניצער </del>מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], בספר [[דגל מחנה אפרים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מובא דרוש המיוסד על קבלה זו</ins>{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}}, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות כך </ins>כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמגיד מקוז</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניץ{{הערה|</ins>מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=669280&oldid=prev 2024-03-20T22:26:57Z

<p><span class="autocomment">עניינו: </span> הוספה של אנונימי ללא מקור, לא מצאתי במקןר שציין, ולא אנציקלט</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:26, 21 במרץ 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל&quot;א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&amp;st=&amp;pgnum=351 ספר המאמרים תרנ&quot;ד עמ&#039; שמ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל&quot;א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&amp;st=&amp;pgnum=351 ספר המאמרים תרנ&quot;ד עמ&#039; שמ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה מ"ש אדה"ז על דרוש המלבוש שבעמה"מ בענינים ע' תפט שעמוק עמוק הוא וצריך ביאור רחב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסודות העולם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יסודות העולם==</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=669279&oldid=prev 2024-03-20T22:22:55Z

<p><span class="autocomment">עניינו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:22, 21 במרץ 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שכביכול הקב&quot;ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש&quot;מלבוש&quot; ב[[גימטריה]] &quot;[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]&quot;{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ&#039; בראשית ע&#039; ז.}}), ועל זה נאמר &quot;כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה&quot; (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שכביכול הקב&quot;ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש&quot;מלבוש&quot; ב[[גימטריה]] &quot;[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]&quot;{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ&#039; בראשית ע&#039; ז.}}), ועל זה נאמר &quot;כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה&quot; (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </ins>רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל&quot;א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&amp;st=&amp;pgnum=351 ספר המאמרים תרנ&quot;ד עמ&#039; שמ.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל&quot;א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&amp;st=&amp;pgnum=351 ספר המאמרים תרנ&quot;ד עמ&#039; שמ.}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=669277&oldid=prev 2024-03-20T22:21:06Z

<p><span class="autocomment">עניינו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:21, 21 במרץ 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עולם המלבוש&#039;&#039;&#039; הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר&quot;י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש&quot;ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש&quot;ס בהפי&#039; על ס&quot;י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח&quot;ו (הר&#039; אפרים פאנצירי) בס&#039; גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס&#039; דרוש המלבוש של הרי&quot;ס (שהי&#039; בכי&quot;ק אצל השמ&quot;ש והרש&quot;ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד ע&quot;ז, וראה גם בביאורי ר&#039; [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ&quot;ה מפורש בשערי ג&quot;ע (נז&#039; בתרמ&quot;ט ובלקוטי לוי&quot;צ פ&#039; תרומה) המשך תער&quot;ב חלק א עמוד תט&quot;ז, ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד צט ועוד.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עולם המלבוש&#039;&#039;&#039; הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר&quot;י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש&quot;ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש&quot;ס בהפי&#039; על ס&quot;י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח&quot;ו (הר&#039; אפרים פאנצירי) בס&#039; גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס&#039; דרוש המלבוש של הרי&quot;ס (שהי&#039; בכי&quot;ק אצל השמ&quot;ש והרש&quot;ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד ע&quot;ז, וראה גם בביאורי ר&#039; [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ&quot;ה מפורש בשערי ג&quot;ע (נז&#039; בתרמ&quot;ט ובלקוטי לוי&quot;צ פ&#039; תרומה) המשך תער&quot;ב חלק א עמוד תט&quot;ז, ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד צט ועוד.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוכן המלבוש שהוא </del>חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדומה למלבוש שנחשב דבר </ins>חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </ins>האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שכביכול הקב&quot;ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש&quot;מלבוש&quot; ב[[גימטריה]] &quot;[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]&quot;{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ&#039; בראשית ע&#039; ז.}}), ועל זה נאמר &quot;כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה&quot; (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שכביכול הקב&quot;ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש&quot;מלבוש&quot; ב[[גימטריה]] &quot;[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]&quot;{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ&#039; בראשית ע&#039; ז.}}), ועל זה נאמר &quot;כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה&quot; (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=645472&oldid=prev 2023-11-25T20:27:27Z

<p><span class="autocomment">פולמוס העיסוק בעולם זה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:27, 25 בנובמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אודות קבלנ זה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקבלתו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td></tr> </table>

עקודים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=577482&oldid=prev 2023-01-08T08:34:01Z

<p><span class="autocomment">פולמוס העיסוק בעולם זה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:34, 8 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פולמוס העיסוק בעולם זה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[מהר&quot;י סרוג]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים אודות קבלנ זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יעקב </ins>קאפיל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליפשיץ]]</ins>, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים אודות קבלנ זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים &quot;עולמות אין סוף&quot;{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תרס&quot;ט (ספר השיחות תורת שלום ע&#039; 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר&#039; אברמ&#039;קה ששמע מר&#039; זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בדביקות, &quot;זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע&quot;ח, וואס רעדט ע&quot;ח, השתל&#039;, און איך ב&quot;ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו&quot;ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות&quot;. (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת &quot;נגילה ונשמחה בך&quot;, ב[[עצמות ומהות]]).</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9&diff=533895&oldid=prev 2022-04-11T11:30:17Z

<p>מיותר אולי בלקריאה נוספת</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 11 באפריל 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאמר הרה"ת יוסף יצחק יעקבסון בקובץ פלפולים מאת ישיבת [[תומכי תמימים נייאק]], ובעיקר </del>אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל השמ"ש והרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיקר </ins>אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל השמ"ש והרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&amp;st=&amp;pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עניינו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו &quot;מלבוש&quot; שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי כתוכן המלבוש שהוא חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): &quot;עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה&quot;. ולכן דרגתו לפני הצמצום הוא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו נרמז בשמו &quot;מלבוש&quot; שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי כתוכן המלבוש שהוא חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): &quot;עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה&quot;. ולכן דרגתו לפני הצמצום הוא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.</div></td></tr> </table>

שמואל חיים