עלייה לתורה - היסטוריית גרסאות

37.60.47.251: /* לקריאה נוספת */לקט מדברי רבותינו נשיאינו

2023-03-05T11:09:20Z

לקריאה נוספת: לקט מדברי רבותינו נשיאינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:09, 5 במרץ 2023
שורה 37:		שורה 37:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*'''סדר עליה לתורה - אוצר ביאורים במנהגי הרבי''' ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146406&$201406130834593 זה הקישור באוצר החכמה לארבעים העמודים הראשונים בשביל להכניס את התוכן שלהם לערך]), קובץ בהוצאת ישיבת חב"ד מיניסוטה.		*'''סדר עליה לתורה - אוצר ביאורים במנהגי הרבי''' ([http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146406&$201406130834593 זה הקישור באוצר החכמה לארבעים העמודים הראשונים בשביל להכניס את התוכן שלהם לערך]), קובץ בהוצאת ישיבת חב"ד מיניסוטה.
			* לקט מפתגמי רבותינו נשיאינו על עלייה לתורה - https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.chabad.fm/144/7101.html&ved=2ahUKEwiv7If00sT9AhX3hf0HHQ3QD4AQFnoECAsQAQ&usg=AOvVaw1M9vvI9rhjuxH3VGLwNAMf

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]
	[[קטגוריה:קריאת התורה]]		[[קטגוריה:קריאת התורה]]

אליהו ב. ב־20:45, 5 ביולי 2022

2022-07-05T20:45:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:45, 5 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:הרבי עולה לתורה תשמט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] עולה לתורה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]], [[תשמ"ט]]]]		[[קובץ:הרבי עולה לתורה תשמט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] עולה לתורה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]], [[פורים]] [[תשמ"ט]]]]
	'''עלייה לתורה''' הינה חלק ממעמד [[קריאת התורה]] בו העולה נקרא לברך על ה[[ספר תורה]] ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שה[[בעל קורא]] קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.		'''עלייה לתורה''' הינה חלק ממעמד [[קריאת התורה]] בו העולה נקרא לברך על ה[[ספר תורה]] ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שה[[בעל קורא]] קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.

חב"דפדי פעיל: /* מנהגי חב"ד בעליה לתורה */

2022-02-15T12:52:57Z

מנהגי חב"ד בעליה לתורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:52, 15 בפברואר 2022
שורה 7:		שורה 7:
	==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==		==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==
	;זמני העלייה		;זמני העלייה
	*חתן [[בר מצווה]] צריך לעלות בפעם הראשונה ב[[תפילת מנחה]] של שבת היות וזהו זמן רצון מיוחד.		*חתן [[בר מצווה]] צריך לעלות בפעם הראשונה ב[[תפילת מנחה]] של שבת{{הערה\|היות וזהו זמן רצון מיוחד}}, או בימי שני וחמישי.
	*ב[[שיחה\|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני [[יום הולדת]], וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.		*ב[[שיחה\|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני [[יום הולדת]], וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.
	*המנהג הוא כי [[אופרופעניש\|חתן לפני חתונתו עולה לתורה]].		*המנהג הוא כי [[אופרופעניש\|חתן לפני חתונתו עולה לתורה]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"

2020-09-06T04:41:09Z

החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה"

חלוקת קונטרסים: חלוקת קונטרסים העביר את הדף עליה לתורה לשם עלייה לתורה

2020-01-05T08:17:46Z

חלוקת קונטרסים העביר את הדף עליה לתורה לשם עלייה לתורה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־11:17, 5 בינואר 2020
(אין הבדלים)

חב"ד איז אקטיב ב־18:17, 25 ביוני 2018

2018-06-25T18:17:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 25 ביוני 2018
שורה 40:		שורה 40:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]
			[[קטגוריה:קריאת התורה]]

חב"ד איז אקטיב ב־18:38, 18 ביוני 2018

2018-06-18T18:38:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 18 ביוני 2018
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:הרבי עולה לתורה תשמט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] עולה לתורה ~~בבית המדרש~~ ב-[[770]] ([[תשמ"ט]]]]		[[קובץ:הרבי עולה לתורה תשמט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] עולה לתורה ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]], [[תשמ"ט]]]]
	'''עלייה לתורה''' הינה חלק ממעמד [[קריאת התורה]] בו העולה נקרא לברך על ה[[ספר תורה]] ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שה[[בעל קורא]] קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.		'''עלייה לתורה''' הינה חלק ממעמד [[קריאת התורה]] בו העולה נקרא לברך על ה[[ספר תורה]] ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שה[[בעל קורא]] קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה "

2016-09-09T04:55:38Z

החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 9 בספטמבר 2016
שורה 30:		שורה 30:
	על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].		על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].

	גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד\|חסד]] גבורה תפארת נצח והוד).		גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד\|חסד]] [[ספירת הגבורה\|גבורה]] תפארת נצח והוד).

	==ראו גם==		==ראו גם==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד "

2016-09-09T04:49:51Z

החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 9 בספטמבר 2016
שורה 30:		שורה 30:
	על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].		על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].

	גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש (חסד גבורה תפארת נצח והוד).		גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד\|חסד]] גבורה תפארת נצח והוד).

	==ראו גם==		==ראו גם==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

2016-07-26T06:26:29Z

החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:26, 26 ביולי 2016
שורה 4:		שורה 4:
	המשמעות של מילים אלו היא כי מכיון שהתורה מרוממת את נפשו של האדם ומדבקת אותו ליוצרו, על כן העולה לתורה נקרא בשם זה שכן הוא עולה במדרגה רוחנית נוספת ומתקרב לבורא עולם. יש גם למילים אלו משמעות פשוטה, מכיון שקריאת התורה נערכת על בימה מוגבהת, והעולה לתורה מתבקש לעלות עליה.		המשמעות של מילים אלו היא כי מכיון שהתורה מרוממת את נפשו של האדם ומדבקת אותו ליוצרו, על כן העולה לתורה נקרא בשם זה שכן הוא עולה במדרגה רוחנית נוספת ומתקרב לבורא עולם. יש גם למילים אלו משמעות פשוטה, מכיון שקריאת התורה נערכת על בימה מוגבהת, והעולה לתורה מתבקש לעלות עליה.

	~~בשבת~~ רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור\|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.		ב[[שבת]] רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור\|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.
	==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==		==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==
	;זמני העליה		;זמני העליה
שורה 30:		שורה 30:
	על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].		על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].

	גם ~~בשבת~~ שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש (חסד גבורה תפארת נצח והוד).		גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש (חסד גבורה תפארת נצח והוד).

	==ראו גם==		==ראו גם==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:41, 6 בספטמבר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	ב[[שבת]] רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור\|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.		ב[[שבת]] רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור\|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.
	==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==		==מנהגי חב"ד בעליה לתורה==
	;זמני ~~העליה~~		;זמני העלייה
	*חתן [[בר מצווה]] צריך לעלות בפעם הראשונה ב[[תפילת מנחה]] של שבת היות וזהו זמן רצון מיוחד.		*חתן [[בר מצווה]] צריך לעלות בפעם הראשונה ב[[תפילת מנחה]] של שבת היות וזהו זמן רצון מיוחד.
	*ב[[שיחה\|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני [[יום הולדת]], וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.		*ב[[שיחה\|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני [[יום הולדת]], וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.
	*המנהג הוא כי [[אופרופעניש\|חתן לפני חתונתו עולה לתורה]].		*המנהג הוא כי [[אופרופעניש\|חתן לפני חתונתו עולה לתורה]].
	*בשונה מקהילות אחרות, הרבי שולל את המנהג שחתן ה[[בר מצווה]] קורא בעצמו את ~~העליה~~ בה הוא מתכבד וזאת בכדי שלא להשקיע בדברים חסרי משמעות ובכך לעמעם את ההכנות הרוחניות הנדרשות ממנו.		*בשונה מקהילות אחרות, הרבי שולל את המנהג שחתן ה[[בר מצווה]] קורא בעצמו את העלייה בה הוא מתכבד וזאת בכדי שלא להשקיע בדברים חסרי משמעות ובכך לעמעם את ההכנות הרוחניות הנדרשות ממנו.

	;~~העליה~~ לתורה עצמה		;העלייה לתורה עצמה
	*כאשר אדם שומע שקראו בשמו לעלות לתורה, מזדרז להגיע לבימת הקריאה, והולך בדרך הקצרה ביותר ומזדרז בהליכתו.		*כאשר אדם שומע שקראו בשמו לעלות לתורה, מזדרז להגיע לבימת הקריאה, והולך בדרך הקצרה ביותר ומזדרז בהליכתו.
	*לפני הברכה, מנשקים את מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את המילים בתחילת הקריאה, בסופה, ושוב בתחילתה.		*לפני הברכה, מנשקים את מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את המילים בתחילת הקריאה, בסופה, ושוב בתחילתה.
	*הרבי מברך על הספר כשהוא סגור, ראשו מוטה מעט הצידה, מגביה את עצי החיים קודם הברכה (באופן שעץ החיים הימני מעל השמאלי מעט), ואומר "ברכו את ה' המבורך".		*הרבי מברך על הספר כשהוא סגור, ראשו מוטה מעט הצידה, מגביה את עצי החיים קודם הברכה (באופן שעץ החיים הימני מעל השמאלי מעט), ואומר "ברכו את ה' המבורך".
	*בזמן הקריאה העולה לתורה קורא בלחש יחד עם הבעל קורא, ואוחז את העץ החיים הימני בידו הימנית.		*בזמן הקריאה העולה לתורה קורא בלחש יחד עם הבעל קורא, ואוחז את העץ החיים הימני בידו הימנית.
	*בסיום ~~העליה~~, מנשקים את מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את המילים בסיום הקריאה, בתחילתה, ושוב בסיומה.		*בסיום העלייה, מנשקים את מקום הקריאה (באמצעות האבנט של הספר תורה או הטלית) את המילים בסיום הקריאה, בתחילתה, ושוב בסיומה.
	*לאחר ~~העליה~~ נותרים לעמוד עד סיום הקריאה הבאה, ויורדים מהבימה בדרך הארוכה בין גברא לגברא.		*לאחר העלייה נותרים לעמוד עד סיום הקריאה הבאה, ויורדים מהבימה בדרך הארוכה בין גברא לגברא.

	;סיום הקריאה		;סיום הקריאה
שורה 28:		שורה 28:
	בסדר הקדימה בכיבוד העליות לתורה, ישנם דינים ומנהגים רבים{{הערה\|סדר מקוצר ותמציתי הודפס בסידורי 'שי למורא'.}}.		בסדר הקדימה בכיבוד העליות לתורה, ישנם דינים ומנהגים רבים{{הערה\|סדר מקוצר ותמציתי הודפס בסידורי 'שי למורא'.}}.

	על פי ההלכה, ~~העליה~~ החשובה ביותר היא ~~העליה~~ הראשונה של ישראל, שהרי בעוד ~~שהעליה~~ הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי ~~העליה~~ השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם ~~העליה~~ היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות ~~העליה~~ לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].		על פי ההלכה, העלייה החשובה ביותר היא העלייה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעלייה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העלייה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העלייה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העלייה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל [[יארצייט]].

	גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, ~~העליה~~ החשובה ביותר על פי ההלכה היא ~~העליה~~ השלישית, מכיון שהיא כאמור ~~העליה~~ הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, ~~העליה~~ החשובה ביותר היא ~~העליה~~ השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי ~~העליה~~ השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד\|חסד]] [[ספירת הגבורה\|גבורה]] תפארת נצח והוד).		גם ב[[שבת]] שבה יש שבעה עליות, העלייה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העלייה השלישית, מכיון שהיא כאמור העלייה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת [[הקבלה]] והחסידות, העלייה החשובה ביותר היא העלייה השישית, מכיון שעל פי [[הקבלה]] כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העלייה השישית מכוונת כנגד [[ספירת היסוד]], אשר [[צדיק]] הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש ([[ספירת החסד\|חסד]] [[ספירת הגבורה\|גבורה]] תפארת נצח והוד).

	==ראו גם==		==ראו גם==