עצם הנשמה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־12:39, 13 ביולי 2025

2025-07-13T12:39:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:39, 13 ביולי 2025
שורה 21:		שורה 21:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:נפש אלוקית]]		[[קטגוריה:נפש אלוקית]]
			[[en:Etzem HaNeshama (The Essence of the Soul)]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:15:21Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 3 במרץ 2021
שורה 19:		שורה 19:
	בשיחות ה[[דבר מלכות]]{{הערה\|ש"פ תולדות הנ"ל. וראה גם שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב, שיחת כ"ב שבט תשנ"ב. ועוד.}} מבואר ש[[ניצוץ משיח]] הנמצא בכל יהודי הוא דרגת "עצם הנשמה" (ולא רק יחידה, כמבואר במקומות קודמים). ולכן הקשר של יהודי ל[[משיח]] הוא תמידי, בעצם מציאותו - כמרומז בלשון חז"ל{{הערה\|ברכות יב, סע"ב - במשנה.}} "כל ימי חייך להביא לימות המשיח": {{ציטוטון\|שהחיות שלו (בכל רגע ורגע) הוא בהבאת ימות המשיח, כלומר, לא רק בשעה שחושב ומדבר ועושה פעולות להבאת המשיח, אלא עצם חיותו ("חייך") הוא להביא לימות המשיח}}.		בשיחות ה[[דבר מלכות]]{{הערה\|ש"פ תולדות הנ"ל. וראה גם שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב, שיחת כ"ב שבט תשנ"ב. ועוד.}} מבואר ש[[ניצוץ משיח]] הנמצא בכל יהודי הוא דרגת "עצם הנשמה" (ולא רק יחידה, כמבואר במקומות קודמים). ולכן הקשר של יהודי ל[[משיח]] הוא תמידי, בעצם מציאותו - כמרומז בלשון חז"ל{{הערה\|ברכות יב, סע"ב - במשנה.}} "כל ימי חייך להביא לימות המשיח": {{ציטוטון\|שהחיות שלו (בכל רגע ורגע) הוא בהבאת ימות המשיח, כלומר, לא רק בשעה שחושב ומדבר ועושה פעולות להבאת המשיח, אלא עצם חיותו ("חייך") הוא להביא לימות המשיח}}.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:נפש אלוקית]]		[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

כתית למאור: החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

2020-07-22T03:24:59Z

החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 22 ביולי 2020
שורה 13:		שורה 13:
	בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.		בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.

	בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות ~~התפלה~~ להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.		בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות התפילה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.

	במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.		במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.

שלום: החלפת טקסט – "קטגוריה:נפש" ב־"קטגוריה:נפש אלוקית"

2016-09-11T18:51:01Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:נפש" ב־"קטגוריה:נפש אלוקית"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:51, 11 בספטמבר 2016
שורה 20:		שורה 20:

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:נפש]]		[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

2016-08-25T00:16:34Z

החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:16, 25 באוגוסט 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים ~~בתורת~~ החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של [[תורת החסידות]] סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

שלום בוט: החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא "

2016-07-22T03:30:14Z

החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:30, 22 ביולי 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

	==התבטאותו==		==התבטאותו==

שלום: /* דרגתו */

2016-07-18T02:45:35Z

דרגתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:45, 18 ביולי 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

שלום בוט: החלפת טקסט – " תרצ"ו " ב־" תרצ"ו "

2016-07-12T06:57:14Z

החלפת טקסט – " תרצ"ו " ב־" תרצ"ו "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 12 ביולי 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים תרצ"ו ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

שלום בוט: החלפת טקסט – " אדמו"ר הזקן " ב־" אדמו"ר הזקן "

2016-07-11T04:50:42Z

החלפת טקסט – " אדמו"ר הזקן " ב־" אדמו"ר הזקן "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 11 ביולי 2016
שורה 13:		שורה 13:
	בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.		בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.

	בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם אדמו"ר הזקן (הובא בשרש מצות התפלה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.		בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות התפלה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.

	במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.		במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.

קרייזי אבאוט משיח ב־07:21, 7 ביולי 2016

2016-07-07T07:21:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:21, 7 ביולי 2016
שורה 2:		שורה 2:

	==דרגתו==		==דרגתו==
	ב[[ספר התניא]]{{הערה\|{{קח\|~~תניא~~ - \|פרק ג}}. ועוד.}} מתייחס [[אדמו"ר הזקן]] אל עשרת כוחות הנפש - שלשת ה[[מוחין]] ושבעת ה[[מידות]] - כאל "מהות ועצמות הנפש".		ב[[ספר התניא]]{{הערה\|{{קח\|ליקוטי אמרים - \|פרק ג'}}. ועוד.}} מתייחס [[אדמו"ר הזקן]] אל עשרת כוחות הנפש - שלשת ה[[מוחין]] ושבעת ה[[מידות]] - כאל "מהות ועצמות הנפש".

	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 22 ביולי 2020
שורה 13:		שורה 13:
	בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.		בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.

	בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות ~~התפלה~~ להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.		בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות התפילה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.

	במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.		במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:16, 25 באוגוסט 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים ~~בתורת~~ החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של [[תורת החסידות]] סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם [[הקדוש ברוך הוא]] (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:45, 18 ביולי 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 12 ביולי 2016
שורה 6:		שורה 6:
	אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.		אמנם, ב[[לקוטי תורה]]{{הערה\|ויקרא ד, ב.}} מפרט יותר ומבאר שעשר הכוחות, ואפילו ראשיתם שהיא [[ספירת החכמה]], אינם אלא כלי לעצם הנפש; אבל עצם הנפש עצמה היא{{ציטוטון\|חלק אלוה שאינו בגדר עשר בחינות שיש להן גדר מיוחד אלא אור פשוט כו'}}.

	במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים תרצ"ו ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.		במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה\|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה\|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם.}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה\|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם\|שמות]]" לעצם הנשמה.

	עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.		עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה\|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה\|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 11 ביולי 2016
שורה 13:		שורה 13:
	בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.		בעבודת האדם מתבטא עצם הנשמה בענין ה[[מסירות נפש]], המבטא שהקשר שלו לקדוש ברוך הוא טבוע בעצם מציאותו{{הערה\|מאמר ד"ה ואתה תצוה תשמ"א סעיף ד ואילך.}}.

	בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם אדמו"ר הזקן (הובא בשרש מצות התפלה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.		בעומק יותר, מתבטא עצם הנשמה דוקא כאשר יהודי משתוקק להדבק באלוקות גם במצב רגיל, ללא הניסיון של מסירות נפש. ולכן, רצונו הוא לא להסתפק בגילויים של [[גן עדן]] או [[עולם הבא]] אלא הוא חפץ בגילוי ה[[עצמות]]{{הערה\|כפתגם [[אדמו"ר הזקן]] (הובא בשרש מצות התפלה להצ"צ פ"מ - קלח, סע"א) "אינני חפץ במאומה, אינני רוצה את הגן עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך, אני רוצה רק אותך בעצמך". ופתגם זה מהווה הוראה לכל יהודי, כמבואר במאמר הנ"ל סעיף ט.}}. ולכן, גם כאשר ישנה הרחבה בגשמיות וברוחניות, הוא שבור ומזועזע מכך שנמצאים עדיין ב[[גלות]] והוא [[עד מתי\|דורש]] את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה\|שם סעיף ט-י.}}.

	במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.		במהלך היום מתבטא עצם הנשמה בעיקר ברגע קומו של היהודי משנתו, שאז מתגלית עצם מציאותו, ובמציאותו זו הוא כבר קשור לקדוש ברוך הוא אפילו לפני שהוא עושה פעולה מסויימת לבטא זאת, כמו אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה\|דבר מלכות ש"פ תולדות הנ"ל.}}.