פרעות תקצ"ד - היסטוריית גרסאות

א.י.ל. ב־17:37, 2 בפברואר 2026

2026-02-02T17:37:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:37, 2 בפברואר 2026
שורה 55:		שורה 55:

	בעקבות שני מאורעות אלו, התפרקה כליל ההתיישבות היהודית בצפת, וקהילת חב"ד שהייתה במקום עברה להתגורר בקהילת חב"ד בירושלים שהייתה אז בשלבי ההתייסדות הראשונים שלה.		בעקבות שני מאורעות אלו, התפרקה כליל ההתיישבות היהודית בצפת, וקהילת חב"ד שהייתה במקום עברה להתגורר בקהילת חב"ד בירושלים שהייתה אז בשלבי ההתייסדות הראשונים שלה.

			{{פיגועי טרור}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

שולם ס.: ניסוח וקישורים

2025-12-16T05:18:42Z

ניסוח וקישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 16 בדצמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	במהלך '''פרעות תקצ"ד''' תקפו תושביה ~~המוסלמים~~ של ארץ ישראל (ה'פלאחים') את הקהילות היהודיות ברחבי הארץ, תוך שהם רוצחים, בוזזים, מענים וחומסים את כל הנקרה בדרכם.		במהלך '''פרעות תקצ"ד''' תקפו תושביה ה[[אסלאם\|מוסלמים]] של [[ארץ ישראל]] (ה'פלאחים') את הקהילות היהודיות ברחבי הארץ, תוך שהם רוצחים, בוזזים, מענים וחומסים את כל הנקרה בדרכם.

	הנזק העצום בנפש וברכוש שנגרמו ~~ב'''פרעות תקצ"ד'''~~ בעיר [[צפת]], ורעידת האדמה שהתרחשה מספר שבועות לאחר מכן, היוו את הגורם המכריע ~~לעריקת כל~~ קהילת חסידי חב"ד ~~מהעיר~~, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה ב[[ירושלים]].		הנזק העצום בנפש וברכוש שנגרמו בפרעות בעיר [[צפת]], ורעידת האדמה שהתרחשה מספר שבועות לאחר מכן, היוו את הגורם המכריע לעזיבת קהילת [[חסידות חב"ד\|חסידי חב"ד]] את העיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה ב[[ירושלים]].

	==הרקע==		==הרקע==
	בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל ~~וסוריה~~, ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.		בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל ו[[סוריה]], ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.

	בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את הגברים ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.		בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את הגברים ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.

שולם ס.: הוספת קטגוריות

2025-12-15T05:14:47Z

הוספת קטגוריות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 15 בדצמבר 2025
שורה 60:		שורה 60:
	*'''פאת השולחן''' - לר' ישראל משקלוב.		*'''פאת השולחן''' - לר' ישראל משקלוב.
	*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].		*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].
			[[קטגוריה:ארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]		[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
	[[קטגוריה:~~ארץ ישראל~~]]		[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
			[[קטגוריה:פיגועי טרור]]

אליהו ב.: הגהה

2022-06-07T14:45:10Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:45, 7 ביוני 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל וסוריה, ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.		בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל וסוריה, ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.

	בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את ~~הדברים~~ ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.		בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את הגברים ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.

	המרד הראשון בוצע ב[[ירושלים]] על ידי אנשי [[שכם]], ובעקבותיהם - פרצו קבוצות מאורגנות של מרד בכל רחבי ארץ ישראל, ובעיקר - במקומות בהם היו קהילות יהודיות, ב[[חברון]] וב[[צפת]]. המקום היחיד בו לא פגעו הפרעות, היו בקהילה היהודית ב[[טבריה]] שם עזרו דמי הכופר, ולא בוצעו ביהודי מעשי שוד וביזה.		המרד הראשון בוצע ב[[ירושלים]] על ידי אנשי [[שכם]], ובעקבותיהם - פרצו קבוצות מאורגנות של מרד בכל רחבי ארץ ישראל, ובעיקר - במקומות בהם היו קהילות יהודיות, ב[[חברון]] וב[[צפת]]. המקום היחיד בו לא פגעו הפרעות, היו בקהילה היהודית ב[[טבריה]] שם עזרו דמי הכופר, ולא בוצעו ביהודי העיר מעשי שוד וביזה.

	הפרעות הקשות והנוראות ביותר, התרחשו בעיר [[צפת]], והביאו להריסת היסודות להאיחזות היהודית במקום, ובריחתם של היהודים לאזורים בעלי ישוב יהודי גדול יותר, עם אפשרות הגנה עצמית רחבה וחזקה יותר.		הפרעות הקשות והנוראות ביותר, התרחשו בעיר [[צפת]], והביאו להריסת היסודות להאיחזות היהודית במקום, ובריחתם של היהודים לאזורים בעלי ישוב יהודי גדול יותר, עם אפשרות הגנה עצמית רחבה וחזקה יותר.
שורה 35:		שורה 35:
	תושבים מעטים מצאו מחסה בבתי התושבים הנוצריים בעיר, וחלקם סיכנו את חייהם, והתחפשו למוסלמים כשהם מנסים לחלץ משפחות שהסתתרו בתוך העיר, ואנשים עריריים שלא הצליחו לברוח בכוחות עצמם.		תושבים מעטים מצאו מחסה בבתי התושבים הנוצריים בעיר, וחלקם סיכנו את חייהם, והתחפשו למוסלמים כשהם מנסים לחלץ משפחות שהסתתרו בתוך העיר, ואנשים עריריים שלא הצליחו לברוח בכוחות עצמם.

	ראש 'כולל החסידים' בעיר צפת הצליח להגיע אל הקאדי של העיר, ומסר לו את כל הכסף שהצטבר בקופת הכולל תוך בקשה להגן על היהודים שיתאספו בחצרו, אך הוא בגד בהבטחתו, ולאחר ארבעה ימים שהסתתרו אצלו מאות משפחות יהודיות - הוא גירש אותם חזרה אל ~~החוברות~~ והמערות מחוץ לעיר.		ראש 'כולל החסידים' בעיר צפת הצליח להגיע אל הקאדי של העיר, ומסר לו את כל הכסף שהצטבר בקופת הכולל תוך בקשה להגן על היהודים שיתאספו בחצרו, אך הוא בגד בהבטחתו, ולאחר ארבעה ימים שהסתתרו אצלו מאות משפחות יהודיות - הוא גירש אותם חזרה אל החורבות והמערות מחוץ לעיר.

	כל זמן הפרעות, הפורעים הערביים שברו וניתצו את כל הנקרה בדרכם, בזזו את כל חפצי הערך והכסף שהצליחו למצוא, חיללו את בתי הכנסת, קרעו את ספרי התורה ויצרו מהם חגורות שקים ומנעלים, וחיללו אף את הטליתות ורצועות התפילין.		כל זמן הפרעות, הפורעים הערביים שברו וניתצו את כל הנקרה בדרכם, בזזו את כל חפצי הערך והכסף שהצליחו למצוא, חיללו את בתי הכנסת, קרעו את ספרי התורה ויצרו מהם חגורות שקים ומנעלים, וחיללו אף את הטליתות ורצועות התפילין.
שורה 50:		שורה 50:
	היישוב היהודי בצפת ספג את המכה האנושה ביותר מבין כל היישובים היהודים שהיו בארץ באותה תקופה, ולא הצליח להתאושש ולהחזיר את התנהלות החיים בעיר לתקנה.		היישוב היהודי בצפת ספג את המכה האנושה ביותר מבין כל היישובים היהודים שהיו בארץ באותה תקופה, ולא הצליח להתאושש ולהחזיר את התנהלות החיים בעיר לתקנה.

	מלבד האבדות הקשות בנפש, במהלך המרד החריבו הפורעים את בית הדפוס של ישראל ב"ק עד היסוד, ובזה פגעו קשות במקור פרנסתם של יהודים רבים שהתפרנסו מבית דפוס חשוב זה, ומוטטו את אחת מאבני היסוד החשובות של ההתיישבות היהודית.		מלבד האבדות הקשות בנפש, במהלך המרד החריבו הפורעים את בית הדפוס של [[ישראל ב"ק]] עד היסוד, ובזה פגעו קשות במקור פרנסתם של יהודים רבים שהתפרנסו מבית דפוס חשוב זה, ומוטטו את אחת מאבני היסוד החשובות של ההתיישבות היהודית.

	למרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, ב[[כ"ד טבת]] [[תקצ"ז]], התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו.		למרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, ב[[כ"ד טבת]] [[תקצ"ז]], התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:57:47Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:57, 20 בדצמבר 2020
שורה 22:		שורה 22:

	===הפרעות בחברון===		===הפרעות בחברון===
	ב[[ט' אייר]], כאשר הגיעה השמועה על הפרעות שביצעו אנשי שכם בקהילה היהודים בירושלים, החליטו אנשי [[חברון]] לפתוח גם הם במרד, והחלו להרוג את אנשי השלטון שמונו על ידי המושל המצרי. הקהילה היהודית בעיר ~~היתה~~ מאויימת הן מצד אנשי [[חברון]] והן מצד אנשי השליט המצרי, והוכרחו לתת סכומי כסף גדולים כדמי כופר, על מנת שיורו לאנשיהם שלא לפגוע ביהודים לרעה.		ב[[ט' אייר]], כאשר הגיעה השמועה על הפרעות שביצעו אנשי שכם בקהילה היהודים בירושלים, החליטו אנשי [[חברון]] לפתוח גם הם במרד, והחלו להרוג את אנשי השלטון שמונו על ידי המושל המצרי. הקהילה היהודית בעיר הייתה מאויימת הן מצד אנשי [[חברון]] והן מצד אנשי השליט המצרי, והוכרחו לתת סכומי כסף גדולים כדמי כופר, על מנת שיורו לאנשיהם שלא לפגוע ביהודים לרעה.

	שלוש חודשים לאחר מכן, ב[[כ"ח תמוז]] הגיע מושל מצרים עם צבאו לכבוש חזרה את העיר מידי המורדים אנשי חברון, אך במקום להשיב את הסדר והשלום על כנו, החלו אנשיו לבזוז בעצמם את התושבים היהודים, לענות אותם, ולרצוח אנשים נשים וטף, ובנוסף, לחלל את ספרי התורה ובתי הכנסת שבעיר.		שלוש חודשים לאחר מכן, ב[[כ"ח תמוז]] הגיע מושל מצרים עם צבאו לכבוש חזרה את העיר מידי המורדים אנשי חברון, אך במקום להשיב את הסדר והשלום על כנו, החלו אנשיו לבזוז בעצמם את התושבים היהודים, לענות אותם, ולרצוח אנשים נשים וטף, ובנוסף, לחלל את ספרי התורה ובתי הכנסת שבעיר.
שורה 54:		שורה 54:
	למרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, ב[[כ"ד טבת]] [[תקצ"ז]], התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו.		למרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, ב[[כ"ד טבת]] [[תקצ"ז]], התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו.

	בעקבות שני מאורעות אלו, התפרקה כליל ההתיישבות היהודית בצפת, וקהילת חב"ד ~~שהיתה~~ במקום עברה להתגורר בקהילת חב"ד בירושלים ~~שהיתה~~ אז בשלבי ההתייסדות הראשונים שלה.		בעקבות שני מאורעות אלו, התפרקה כליל ההתיישבות היהודית בצפת, וקהילת חב"ד שהייתה במקום עברה להתגורר בקהילת חב"ד בירושלים שהייתה אז בשלבי ההתייסדות הראשונים שלה.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

חלוקת קונטרסים: removed Category:אירועים בחסידות; added Category:אירועים והיסטוריה יהודיים using HotCat

2020-10-27T09:15:39Z

removed Category:אירועים בחסידות; added Category:אירועים והיסטוריה יהודיים using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:15, 27 באוקטובר 2020
שורה 61:		שורה 61:
	*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].		*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].

	[[קטגוריה:אירועים ~~בחסידות~~]]		[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-09-15T04:30:50Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:30, 15 בספטמבר 2020
שורה 60:		שורה 60:
	*'''פאת השולחן''' - לר' ישראל משקלוב.		*'''פאת השולחן''' - לר' ישראל משקלוב.
	*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].		*'''[http://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/11/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק י"א]''' - הרב [[שלום בער לוין]].


	[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]		[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"

2020-09-06T04:22:16Z

החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:22, 6 בספטמבר 2020
שורה 47:		שורה 47:
	בסיומה של חקירה קצרה שערך הצבא המצרי, נאסרו שלושה עשר אנשים מראשי הפורעים, והם נשלחו ל[[עכו]], שם נשפטו למוות והוצאו להורג.		בסיומה של חקירה קצרה שערך הצבא המצרי, נאסרו שלושה עשר אנשים מראשי הפורעים, והם נשלחו ל[[עכו]], שם נשפטו למוות והוצאו להורג.

	===סופו של ~~הישוב~~ היהודי בצפת===		===סופו של היישוב היהודי בצפת===
	היישוב היהודי בצפת ספג את המכה האנושה ביותר מבין כל היישובים היהודים שהיו בארץ באותה תקופה, ולא הצליח להתאושש ולהחזיר את התנהלות החיים בעיר לתקנה.		היישוב היהודי בצפת ספג את המכה האנושה ביותר מבין כל היישובים היהודים שהיו בארץ באותה תקופה, ולא הצליח להתאושש ולהחזיר את התנהלות החיים בעיר לתקנה.

חלוקת דולרים: added Category:ארץ ישראל using HotCat

2017-02-12T05:53:45Z

added Category:ארץ ישראל using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:53, 12 בפברואר 2017
שורה 63:		שורה 63:

	[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]		[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
			[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

שלום: החלפת טקסט – " לחם " ב־" לחם "

2016-09-20T19:49:05Z

החלפת טקסט – " לחם " ב־" לחם "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:49, 20 בספטמבר 2016
שורה 41:		שורה 41:
	מלבד עשרות האנשים שרצחו בימי הפרעות, טמאו הפורעים רבות מנשות העיר שהצליחו לתפוס, ועשו זאת דוקא בבתי הכנסת, על גווילים של ספרי תורה.		מלבד עשרות האנשים שרצחו בימי הפרעות, טמאו הפורעים רבות מנשות העיר שהצליחו לתפוס, ועשו זאת דוקא בבתי הכנסת, על גווילים של ספרי תורה.

	כאשר החליטו הפורעים 'לרחם' על היהודים הנמלטים ולהניח להם לברוח על נפשם, הם הפשיטו אותם מבגדיהם, ונתנו להם לנוס ללא אף בגד לכסות את עורם, ומבלי אף פרוסם לחם להשקיט את רעבונם.		כאשר החליטו הפורעים 'לרחם' על היהודים הנמלטים ולהניח להם לברוח על נפשם, הם הפשיטו אותם מבגדיהם, ונתנו להם לנוס ללא אף בגד לכסות את עורם, ומבלי אף פרוסם [[לחם]] להשקיט את רעבונם.

	לאחר שלושים ושלושה ימים רצופים של רציחות וחבלות והתפרעות משולחת רסן, ב[[י' תמוז]] הגיע צבאו של השליט המצרי להשתלט חזרה על העיר צפת, וציווה על כל הפורעים להחזיר את כספם הגזול של היהודים. על אף הציווי המפורש, הדבר לא נאכף, ורובו המוחלט של הרכוש הגזול נשאר בידי הפורעים.		לאחר שלושים ושלושה ימים רצופים של רציחות וחבלות והתפרעות משולחת רסן, ב[[י' תמוז]] הגיע צבאו של השליט המצרי להשתלט חזרה על העיר צפת, וציווה על כל הפורעים להחזיר את כספם הגזול של היהודים. על אף הציווי המפורש, הדבר לא נאכף, ורובו המוחלט של הרכוש הגזול נשאר בידי הפורעים.