צום גדליה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: ביטול גרסה 808864 של הגומר (שיחה)

2026-03-02T14:54:45Z

ביטול גרסה 808864 של הגומר (שיחה)

Can't load revision 829130

חשבון ספאם מרכזי ב־18:31, 6 בנובמבר 2025

2025-11-06T18:31:11Z

Can't load revision 808864

מרום גולן ב־21:41, 2 באוקטובר 2025

2025-10-02T21:41:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:41, 3 באוקטובר 2025
שורה 3:		שורה 3:
	'''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]].		'''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]].

	ב[[~~ביאת~~ המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא\|ליום שמחה ומועד]].		ב[[תקופה השניה בימות המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא\|ליום שמחה ומועד]].

	==אירועי היום==		==אירועי היום==

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:22:00Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:22, 30 בדצמבר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

ניו: /* אירועי היום */

2024-10-06T21:40:14Z

אירועי היום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:40, 7 באוקטובר 2024
שורה 8:		שורה 8:
	האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.		האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.

	מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר ~~בתנ"ך~~:		מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בספר מלכים:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן		{{ציטוט\|מרכאות=כן
שורה 16:		שורה 16:
	אמרו [[חז"ל]]{{הערה\|{{קח\|מסכת \|ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".		אמרו [[חז"ל]]{{הערה\|{{קח\|מסכת \|ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".

	הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ~~ביהודה~~.		הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה בארץ הקודש.

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==

קאגאן: /* מנהגי צום גדליה */

2024-10-06T06:56:00Z

מנהגי צום גדליה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 6 באוקטובר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

קאגאן ב־06:53, 6 באוקטובר 2024

2024-10-06T06:53:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:53, 6 באוקטובר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

קאגאן: /* מנהגי צום גדליה */

2024-10-06T06:49:30Z

מנהגי צום גדליה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 6 באוקטובר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

קאגאן: /* מנהגי צום גדליה */

2024-10-06T06:46:50Z

מנהגי צום גדליה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:46, 6 באוקטובר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

קאגאן: /* מנהגי צום גדליה */

2024-10-06T06:45:16Z

מנהגי צום גדליה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:45, 6 באוקטובר 2024
שורה 19:		שורה 19:

	==מנהגי צום גדליה==		==מנהגי צום גדליה==
	הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת אדמו"ר הזקן נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני נץ החמה. הרב חיים נאה בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב יעקב סינגאווי הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני ~~הנץ~~, הרבי קיבל את הנספח ושלחו ~~לרשד"ב~~ לוין, אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב. כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, לוח כולל חב"ד: 4.27, לוח הלכה למעשה של מכון הלכה: 4.29, התקשרות גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.		הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה\|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר. ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

	אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.		אומרים סליחות{{הערה\|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה\|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.