https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F 2026-04-13T08:50:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=578575&oldid=prev 2023-01-17T15:22:51Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:22, 17 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היוחנן</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוחנן</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> </table>

147.235.215.34 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=578574&oldid=prev 2023-01-17T15:22:26Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:22, 17 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוחנן</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היוחנן</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> </table>

147.235.215.34 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=478419&oldid=prev 2021-05-27T21:41:34Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:41, 28 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היעב</del>"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. וזהו מקור למנהג חסידים (הכתוב ב[[קונטרס עץ החיים]]), ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעב</ins>"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. וזהו מקור למנהג חסידים (הכתוב ב[[קונטרס עץ החיים]]), ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] המשך תער&quot; חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א&#039;שפה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] המשך תער&quot; חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א&#039;שפה.}}.</div></td></tr> </table>

פדיונר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=468712&oldid=prev 2021-04-04T16:18:17Z

<p><span class="autocomment">תולדותיו: </span> ניסוח</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:18, 4 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו &quot;בר נפחא&quot;. יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה ייתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים</del>, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו מקור למנהג חסידים (הכתוב ב[[קונטרס עץ החיים]])</ins>, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] המשך תער&quot; חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א&#039;שפה.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] המשך תער&quot; חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א&#039;שפה.}}.</div></td></tr> </table>

חבדפד770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=439864&oldid=prev 2020-12-20T05:05:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot;היתה&quot; ב־&quot;הייתה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:05, 20 בדצמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקשה [[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש&quot;כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב&#039; דחול המועד סוכות, ח&quot;י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם &quot;ש&quot;י עולמות&quot;!  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקשה [[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש&quot;כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב&#039; דחול המועד סוכות, ח&quot;י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם &quot;ש&quot;י עולמות&quot;!  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היתה </del>לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערה|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{הערה|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערה|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{הערה|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערה|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפילה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפילה אפילו לפני לימוד התורה, כפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיתה </del>בקשתו של אבא בנימין{{הערה|ברכות ה, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערה|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפילה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפילה אפילו לפני לימוד התורה, כפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהייתה </ins>בקשתו של אבא בנימין{{הערה|ברכות ה, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערה|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערה|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=401379&oldid=prev 2020-09-08T07:15:54Z

<p>החלפת טקסט – &quot;( [וש]?)יתכן([^א-ת])&quot; ב־&quot;$1ייתכן$2&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:15, 8 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתכן </del>שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{הערה|ולפי זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן </ins>שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש &quot;מעייני בספרא דאגדתא&quot;. [[היעב&quot;ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש&quot;כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא&quot;ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח&#039;תקסב.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש &quot;מעייני בספרא דאגדתא&quot;. [[היעב&quot;ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש&quot;כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא&quot;ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח&#039;תקסב.}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערה|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערה|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתכן </del>לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן </ins>לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג&#039; ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ז&#039; עמ&#039; 100.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג&#039; ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ז&#039; עמ&#039; 100.}}.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=388478&oldid=prev 2020-08-24T03:37:58Z

<p>החלפת טקסט – &quot;{{הערת שוליים|&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}, ועוד היה בתקופת סוף התנאים, ועוד זכה לראות את רבי [[שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|שם.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}, ועוד היה בתקופת סוף התנאים, ועוד זכה לראות את רבי [[שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|שם.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[ריש לקיש]], אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|ולפי זה יתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעיתים מכונה על ידי חבריו ותלמידיו "בר נפחא". יש אומרים שהטעם לכך הוא מכיון שאביו היה נפח{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|ולפי זה יתכן שהיה בן של [[רבי יצחק נפחא]], ראה ערך.}} ויש אומרים שזהו על שם יופיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער" חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד זמנו של רבי יוחנן, [[רב]] ו[[שמואל]], היה גילוי [[אור החכמה]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער" חלק שלישי, המשך בכתב, שלא נאמר א'שפה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היא ממידת ה[[חסד]], ורמוזה בשמו - י' חנן{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היא ממידת ה[[חסד]], ורמוזה בשמו - י' חנן{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אמרותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אמרותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[ברכות]] כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי [[תפילה|שיתפלל]] אדם כל היום כולו":</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[ברכות]] כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי [[תפילה|שיתפלל]] אדם כל היום כולו":</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקשה [[הרבי]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם "ש"י עולמות"!  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקשה [[הרבי]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, אם כן, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו - הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם "ש"י עולמות"!  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[ב"ק]] קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=פי' הרי"ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפילה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפילה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|ברכות ה, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפילה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפילה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפילה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|ברכות ה, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|דף עד, עמ' א.}} נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|דף עד, עמ' א.}} נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל&#039;&#039;&#039;זבה גדולה&#039;&#039;&#039;, ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל&#039;&#039;&#039;זבה קטנה&#039;&#039;&#039;. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה &quot;שומרת יום כנגד יום&quot; וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא &quot;חזי לאיצטרופי&quot; עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל&quot;זבה&quot;, ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל&#039;&#039;&#039;זבה גדולה&#039;&#039;&#039;, ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל&#039;&#039;&#039;זבה קטנה&#039;&#039;&#039;. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה &quot;שומרת יום כנגד יום&quot; וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא &quot;חזי לאיצטרופי&quot; עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל&quot;זבה&quot;, ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 100.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 100.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תלמידיו ==</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=364182&oldid=prev 2020-07-22T03:24:50Z

<p>החלפת טקסט – &quot;תפלה&quot; ב־&quot;תפילה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:24, 22 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ב&quot;ק]] קיז, סע&quot;א (ובפרש&quot;י).}}ש&quot;מסרחי גביני&#039; (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי&#039;&quot;, והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ&quot;ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|1=פי&#039; הרי&quot;ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב &quot;בשערי טבילה&quot;, שרב גידל, &quot;אמרו לי&#039; רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע&quot;, ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת &quot;משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים&quot;, ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג&#039; פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ב&quot;ק]] קיז, סע&quot;א (ובפרש&quot;י).}}ש&quot;מסרחי גביני&#039; (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי&#039;&quot;, והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ&quot;ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|1=פי&#039; הרי&quot;ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב &quot;בשערי טבילה&quot;, שרב גידל, &quot;אמרו לי&#039; רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע&quot;, ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת &quot;משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים&quot;, ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג&#039; פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתפלה </del>היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפלה</del>", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </del>אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתפילה </ins>היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה</ins>", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהיה לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפילה </ins>אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td></tr> </table>

כתית למאור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=263800&oldid=prev 2016-09-22T05:25:55Z

<p>החלפת טקסט – &quot;יהי&#039;&quot; ב־&quot;יהיה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:25, 22 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ב&quot;ק]] קיז, סע&quot;א (ובפרש&quot;י).}}ש&quot;מסרחי גביני&#039; (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי&#039;&quot;, והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ&quot;ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|1=פי&#039; הרי&quot;ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב &quot;בשערי טבילה&quot;, שרב גידל, &quot;אמרו לי&#039; רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע&quot;, ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת &quot;משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים&quot;, ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג&#039; פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וביותר תמוה - שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=[[ב&quot;ק]] קיז, סע&quot;א (ובפרש&quot;י).}}ש&quot;מסרחי גביני&#039; (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי&#039;&quot;, והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ&quot;ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|1=פי&#039; הרי&quot;ף בעין יעקב ב[[מסכת ברכות]] כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב &quot;בשערי טבילה&quot;, שרב גידל, &quot;אמרו לי&#039; רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע&quot;, ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת &quot;משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים&quot;, ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג&#039; פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפלה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיהי' </del>לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפלה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומסביר הרבי, שכיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין ה[[תורה]] ו[[מצוות]], הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את ה[[עולם]]{{הערת שוליים|אאם כן על ידי תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא - "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפלה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיהיה </ins>לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפלה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטתו ההלכתית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף עד, עמ&#039; א.}} נחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה &quot;כיון דחזי לאיצטרופי&quot;. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, &quot;אכילה אמר רחמנא וליכא&quot;, וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.</div></td></tr> </table>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=219179&oldid=prev 2016-04-27T20:39:42Z

<p>החלפת טקסט – &quot; רש&quot;י &quot; ב־&quot; <a href="/index.php/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99" title="רש&quot;י">רש&quot;י</a> &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:39, 27 באפריל 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב. רש"י ד"ה אמר לה.}}, ועוד היה בתקופת סוף התנאים, ועוד זכה לראות את רבי [[שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל{{הערת שוליים|שם.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ד"ה אמר לה.}}, ועוד היה בתקופת סוף התנאים, ועוד זכה לראות את רבי [[שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל{{הערת שוליים|שם.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תולדותיו ==</div></td></tr> </table>

שלום בוט