רבי נהוראי - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T05:04:56Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:04, 20 בדצמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}

	לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת ~~שהיתה~~ על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא ~~היתה~~ נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.		לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהייתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא הייתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.

	על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:		על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:38:57Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{~~הערת שוליים~~\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]		[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערה\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]
	'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{~~הערת שוליים~~\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.		'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{הערה\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.
	==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==		==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==
	אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:		אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}
שורה 8:		שורה 8:
	הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{~~הערת שוליים~~\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}

	לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.		לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.

כתית למאור: new key for Category:תנאים: "נהוראי" using HotCat

2016-11-10T00:36:15Z

new key for Category:תנאים: "נהוראי" using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:36, 10 בנובמבר 2016
שורה 19:		שורה 19:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים\|נהוראי]]

שלום: החלפת טקסט – "שאול " ב־"שאול "

2016-08-15T08:34:06Z

החלפת טקסט – "שאול " ב־"שאול "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:34, 15 באוגוסט 2016
שורה 4:		שורה 4:
	אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:		אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}

	הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

שלום בוט: החלפת טקסט – " מלאך " ב־" מלאך "

2016-07-21T04:50:59Z

החלפת טקסט – " מלאך " ב־" מלאך "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 21 ביולי 2016
שורה 10:		שורה 10:
	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערת שוליים\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערת שוליים\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}

	לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של מלאך שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.		לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.

	על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:		על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:

שלום: /* שיטתו התלמודית של רבי נהוראי */

2014-03-26T22:14:42Z

שיטתו התלמודית של רבי נהוראי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:14, 27 במרץ 2014
שורה 14:		שורה 14:
	על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:		על פי זאת מסביר הרבי גם את הגמרא שם:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=א"ל [[רב (אמורא\|רב]] לחייא בריה חטוף ובריך, וכן אמר ליה [[רב הונא]] ל[[רבה בר רב הונא\|רבה בריה]] חטוף ובריך. למימרא דמברך עדיף והתניא רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך ואמר ליה רבי נהוראי השמים כך הוא, תדע שהרי גוליירים מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחילה.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=א"ל [[רב (אמורא)\|רב]] לחייא בריה חטוף ובריך, וכן אמר ליה [[רב הונא]] ל[[רבה בר רב הונא\|רבה בריה]] חטוף ובריך. למימרא דמברך עדיף והתניא רבי יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך ואמר ליה רבי נהוראי השמים כך הוא, תדע שהרי גוליירים מתגרין במלחמה וגבורים נוצחין תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך תחילה.}}

	לכאורה, אינו מובן מה השייכות של מחלוק זו בענין הברכות למחלוקת הקודמת בעניין הנזירות. הגישה הפשטנית היא, שמכיון שדובר אודות מחלוקת בין רבי נהורראי ורבי יוסי, ומכיון שמאמריו של רבי נהוראי הם נדירים יחסית בתלמוד, ברצון הגמרא להביא מאמר נוסף של רבי נהוראי. אולם על פי הסבר הרבי, הדברים עולים ככפתור ופרח. הגמרא רוצה להביא דוגמא נוספת למהלכו של רבי נהוראי, כי ההסכמה לדבר פועלת יותר מהמעשה עצמו, וזאת בדבריו של רבי נהוראי עמו, המביא דוגמא מגוליירין המנצחים במלחמה, וזאת ניצחון שלא היה בכח הראשונים ה"חלשים" שרק היה בכולם להתגרות במלחמה, ומסיבה זו עניית אמן היא חשובה יותר מהמברך עצמו. מאמר זה של רבי נהוראי, משקפת את גישתו התורנית, כי ההסכמה למעשה גדולה יותר מהמעשה עצמו.		לכאורה, אינו מובן מה השייכות של מחלוק זו בענין הברכות למחלוקת הקודמת בעניין הנזירות. הגישה הפשטנית היא, שמכיון שדובר אודות מחלוקת בין רבי נהורראי ורבי יוסי, ומכיון שמאמריו של רבי נהוראי הם נדירים יחסית בתלמוד, ברצון הגמרא להביא מאמר נוסף של רבי נהוראי. אולם על פי הסבר הרבי, הדברים עולים ככפתור ופרח. הגמרא רוצה להביא דוגמא נוספת למהלכו של רבי נהוראי, כי ההסכמה לדבר פועלת יותר מהמעשה עצמו, וזאת בדבריו של רבי נהוראי עמו, המביא דוגמא מגוליירין המנצחים במלחמה, וזאת ניצחון שלא היה בכח הראשונים ה"חלשים" שרק היה בכולם להתגרות במלחמה, ומסיבה זו עניית אמן היא חשובה יותר מהמברך עצמו. מאמר זה של רבי נהוראי, משקפת את גישתו התורנית, כי ההסכמה למעשה גדולה יותר מהמעשה עצמו.

שיע.ק: החלפת טקסט – " " ב־" "

2014-03-12T20:03:02Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:03, 12 במרץ 2014
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערת שוליים\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]		[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערת שוליים\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]
	'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{הערת שוליים\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.		'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{הערת שוליים\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.
	==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==		==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==
	אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:		אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:

שלום ב־15:48, 3 במאי 2011

2011-05-03T15:48:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:48, 3 במאי 2011
שורה 18:		שורה 18:
	לכאורה, אינו מובן מה השייכות של מחלוק זו בענין הברכות למחלוקת הקודמת בעניין הנזירות. הגישה הפשטנית היא, שמכיון שדובר אודות מחלוקת בין רבי נהורראי ורבי יוסי, ומכיון שמאמריו של רבי נהוראי הם נדירים יחסית בתלמוד, ברצון הגמרא להביא מאמר נוסף של רבי נהוראי. אולם על פי הסבר הרבי, הדברים עולים ככפתור ופרח. הגמרא רוצה להביא דוגמא נוספת למהלכו של רבי נהוראי, כי ההסכמה לדבר פועלת יותר מהמעשה עצמו, וזאת בדבריו של רבי נהוראי עמו, המביא דוגמא מגוליירין המנצחים במלחמה, וזאת ניצחון שלא היה בכח הראשונים ה"חלשים" שרק היה בכולם להתגרות במלחמה, ומסיבה זו עניית אמן היא חשובה יותר מהמברך עצמו. מאמר זה של רבי נהוראי, משקפת את גישתו התורנית, כי ההסכמה למעשה גדולה יותר מהמעשה עצמו.		לכאורה, אינו מובן מה השייכות של מחלוק זו בענין הברכות למחלוקת הקודמת בעניין הנזירות. הגישה הפשטנית היא, שמכיון שדובר אודות מחלוקת בין רבי נהורראי ורבי יוסי, ומכיון שמאמריו של רבי נהוראי הם נדירים יחסית בתלמוד, ברצון הגמרא להביא מאמר נוסף של רבי נהוראי. אולם על פי הסבר הרבי, הדברים עולים ככפתור ופרח. הגמרא רוצה להביא דוגמא נוספת למהלכו של רבי נהוראי, כי ההסכמה לדבר פועלת יותר מהמעשה עצמו, וזאת בדבריו של רבי נהוראי עמו, המביא דוגמא מגוליירין המנצחים במלחמה, וזאת ניצחון שלא היה בכח הראשונים ה"חלשים" שרק היה בכולם להתגרות במלחמה, ומסיבה זו עניית אמן היא חשובה יותר מהמברך עצמו. מאמר זה של רבי נהוראי, משקפת את גישתו התורנית, כי ההסכמה למעשה גדולה יותר מהמעשה עצמו.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			{{תנאים}}
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

חיים נהר: שוחזר מעריכה של 173.224.125.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של חנה

2011-01-30T03:47:04Z

שוחזר מעריכה של 173.224.125.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של חנה

הצגת שינויים

173.224.125.91: /* שיטתו התלמודית של רבי נהוראי */

2011-01-30T03:26:17Z

שיטתו התלמודית של רבי נהוראי

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{~~הערת שוליים~~\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]		[[קובץ:נהוראי.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערה\|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]
	'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{~~הערת שוליים~~\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.		'''רבי נהוראי''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בר פלוגתא של [[רבי יוסי]]. יש הסוברים שרבי נהוראי הוא רבי נחמיה, מתלמידיו של [[רבי עקיבא]], - "תנא: לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו"{{הערה\|[[מסכת שבת]], קמז א.}}.
	==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==		==שיטתו התלמודית של רבי נהוראי==
	אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:		אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}
שורה 8:		שורה 8:
	הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{~~הערת שוליים~~\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}

	לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.		לפי דברים אלו, מבאר הרבי את מחלוקת רבי נהוראי ורבי יוסי; הם נחלקים האם בכוח ההסכמה שבגדלות למעשה הגירות הראשונה, להחיל חלות חדשה שלא נעשתה על ידי המעשה הראשון, או לא. רבי נהוראי סבור שבכח ההסכמה להחיל חלות חדשה שלא חלה מקודם, ולכן סבור שלמרות שלא חלה על [[שמואל]] שום חיוב נזירות מקודם, בכח ההסכמה שלו למעשה הנזירות - להחיל חלות נזירות על עצמו. לעומת זאת רבי יוסי סבור שאין ההסכמה יכולה להחיל חלות חדשה, כי אם להחיל את החלות הקודמת שהיתה על ידי מי שהחיל אותה עליו; ומכיון שבשמואל - בניגוד לשמשוןף לא היתה נבואה של [[מלאך]] שהחילה עליו את חלות הנזירות, לא חלה עליו נזירות חדשה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:34, 15 באוגוסט 2016
שורה 4:		שורה 4:
	אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:		אחת המחלוקות הידועות ביניהם היא האם [[שמואל הנביא]] היה נזיר. בעוד שרבי נהוראי מקיש בגזירה שווה את שמואל ל[[שמשון]] ששניהם היו נזירים, [[רבי יוסי]] חלוק עליו, כמובא במשנה האחרונה ב[[מסכת נזיר]]{{הערת שוליים\|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=17&daf=66&format=pdf דף ס"ו ע"א].}}:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה, ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי, והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע [[שאול]] והרגני שכבר היה עליו מורא של בשר ודם.}}

	הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		הרבי מסביר את הדברים, על פי הסבר אחר בנזירותו של שמשון הגיבור, שלפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.