רב הונא - היסטוריית גרסאות

ב. א. א. ב־08:04, 27 באפריל 2025

2025-04-27T08:04:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:04, 27 באפריל 2025
שורה 8:		שורה 8:
	}}		}}
	ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.		ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
	==~~תולדות~~==		==תולדותיו==
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

ב. שורה: /* תולדות */

2024-06-13T17:42:02Z

תולדות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 13 ביוני 2024
שורה 17:		שורה 17:
	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מסכת מגילה\|מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

37.60.47.207 ב־21:29, 25 בפברואר 2023

2023-02-25T21:29:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:29, 26 בפברואר 2023
שורה 11:		שורה 11:
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.		היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו{{הערה\|1= [[מסכת גיטין]] דף נט, עמוד ב.}}, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.		[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

שמואל חיים: שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חסיד של הרבי

2022-10-21T08:39:16Z

שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חסיד של הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:39, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah~~		{{קשר חב"די}}
			{{חז"ל\|
			\|דור=דור שלישי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]
			\|רבותיו=[[רב (אמורא)\|רב]], [[שמואל (אמורא)\|שמואל]]
			\|תמונה=[[קובץ:רבי חייא.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציון רב הונא בטבריה]]
			\|חבריו=[[רב יהודה]], [[רב נחמן]]
			\|בית מדרש=ישיבת סורא
			}}
			ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
			==תולדות==
			רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

			היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

			[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

			[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

			בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

			תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

			== אמרותיו ==

			*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

			*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

			מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

			העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

			== תלמידיו ==

			*[[רבי תנחומא]]
			*[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערה\|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
			*[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.
			==לקריאה נוספת==
			*[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה.
			{{אמוראים}}
			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:אמוראים\|הונא]]

רוסיהאוקראינה: החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

2022-10-21T07:40:59Z

החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:40, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{קשר חב"די}}~~		Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah
	~~{{חז"ל\|~~
	~~\|דור=דור שלישי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]~~
	~~\|רבותיו=[[רב (אמורא)\|רב]], [[שמואל (אמורא)\|שמואל]]~~
	~~\|תמונה=[[קובץ:רבי חייא.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציון רב הונא בטבריה]]~~
	~~\|חבריו=[[רב יהודה]], [[רב נחמן]]~~
	~~\|בית מדרש=ישיבת סורא~~
	}}
	~~ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.~~
	~~==תולדות==~~
	~~רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.~~

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

	~~[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.~~

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

	~~== אמרותיו ==~~

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

	מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

	העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

	~~== תלמידיו ==~~

	*[[רבי תנחומא]]
	*[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערה\|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
	*[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.
	~~==לקריאה נוספת==~~
	*[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה.
	~~{{אמוראים}}~~
	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~[[קטגוריה:אמוראים\|הונא]]~~

חסיד של הרבי ב־02:28, 10 בינואר 2022

2022-01-10T02:28:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:28, 10 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די}}
	{{חז"ל\|		{{חז"ל\|
	\|דור=דור שלישי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]		\|דור=דור שלישי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:53:47Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:53, 24 באוגוסט 2020
שורה 6:		שורה 6:
	\|בית מדרש=ישיבת סורא		\|בית מדרש=ישיבת סורא
	}}		}}
	ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]] {{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.		ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
	==תולדות==		==תולדות==
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.		היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.		[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.		*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}		*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:39:09Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

2020-08-23T22:36:38Z

החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:36, 24 באוגוסט 2020
שורה 22:		שורה 22:
	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום ~~לתפלתו~~ - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערת שוליים\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.		*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערת שוליים\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערת שוליים\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערת שוליים\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}		*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערת שוליים\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערת שוליים\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערת שוליים\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בגדי " ב־"בגדי "

2016-11-08T06:44:36Z

החלפת טקסט – "בגדי " ב־"בגדי "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 8 בנובמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:
	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ~~בבגדי~~ משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים\|כתובות פ"ו.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 13 ביוני 2024
שורה 17:		שורה 17:
	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מסכת מגילה\|מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:29, 26 בפברואר 2023
שורה 11:		שורה 11:
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.		היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו{{הערה\|1= [[מסכת גיטין]] דף נט, עמוד ב.}}, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.		[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:40, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{קשר חב"די}}~~		Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah
	~~{{חז"ל\|~~
	~~\|דור=דור שלישי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]~~
	~~\|רבותיו=[[רב (אמורא)\|רב]], [[שמואל (אמורא)\|שמואל]]~~
	~~\|תמונה=[[קובץ:רבי חייא.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציון רב הונא בטבריה]]~~
	~~\|חבריו=[[רב יהודה]], [[רב נחמן]]~~
	~~\|בית מדרש=ישיבת סורא~~
	}}
	~~ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.~~
	~~==תולדות==~~
	~~רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.~~

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

	~~[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.~~

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

	~~== אמרותיו ==~~

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

	מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

	העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.

	~~== תלמידיו ==~~

	*[[רבי תנחומא]]
	*[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערה\|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
	*[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.
	~~==לקריאה נוספת==~~
	*[[לקוטי שיחות]] כרך לט הוספות, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], הוספה - ביאורים באגרת התשובה.
	~~{{אמוראים}}~~
	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~[[קטגוריה:אמוראים\|הונא]]~~

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:53, 24 באוגוסט 2020
שורה 6:		שורה 6:
	\|בית מדרש=ישיבת סורא		\|בית מדרש=ישיבת סורא
	}}		}}
	ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]] {{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.		ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]]{{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
	==תולדות==		==תולדות==
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]]{{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.		היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]]{{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.		[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא{{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול'{{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות{{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים{{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך{{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה{{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.		*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}.{{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}		*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 8 בנובמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:
	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערת שוליים\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ~~בבגדי~~ משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערת שוליים\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערת שוליים\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערת שוליים\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערת שוליים\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערת שוליים\|כתובות פ"ו.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:39, 24 באוגוסט 2020
שורה 6:		שורה 6:
	\|בית מדרש=ישיבת סורא		\|בית מדרש=ישיבת סורא
	}}		}}
	ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]] {{~~הערת שוליים~~\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.		ה[[אמורא]] האלוקי '''רב הונא בבלאה''', הוא סתם רב הונא שב[[ש"ס]] {{הערה\|1=[[רש"י]] ברכות דף מו, עמוד א.}}.
	==תולדות==		==תולדות==
	רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{~~הערת שוליים~~\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.		רב הונא היה תלמידו של רבינו אבא בר אייבו - הוא [[רב]] {{הערה\|1= [[מסכת שבת]] דף סו, עמוד ב.}}.

	היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{~~הערת שוליים~~\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{~~הערת שוליים~~\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.		היה חבירו של רב כהנא הראשון, ו[[רב אמי]] ו[[רב אסי]] כהני חשיבי דארעא דישראל היו כפופים לו, והוא אביו של [[רבי אבא בר רב הונא]], שנודע בשם [[רבה בר רב הונא]] {{הערה\|יוחסין}}. יש אומרים שאותו רב הונא הוא רב הונא ריש גלותא שהיה בימי רב חייא{{הערה\|ירושלמי, הובא בתוס' [[מועד קטן]] כה, א, ד"ה ור' חייא.}}.

	[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{~~הערת שוליים~~\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.		[[חכמה\|חכם]] גדול היה, ורבי אבא בר יוסף בר חמא - הנודע בשמו [[רבא]], ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא {{הערה\|1=[[מועד קטן]] דף כח, עמוד א.}}.

	[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{~~הערת שוליים~~\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.		[[רב חסדא]] מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא אותו הוא מכנה 'גדול' {{הערה\|1=[[בבא בתרא]] דף קכה, עמוד ב ו[[רשב"ם]] שם.}}.

	בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{~~הערת שוליים~~\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{~~הערת שוליים~~\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{~~הערת שוליים~~\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.		בתחילה היה רב הונא [[עני]] מרוד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות [[יין]] ל[[קידוש]], מישכן את חגורתו לקנות [[יין]] ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת [[רב]], ברכו שיהיה מכוסה ב[[בגד\|בגדי]] משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר רב הונא השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את [[בגד\|בגדי]] המשי אשר פשטו... וכך נתקיימה ברכתו של [[רב]] בפשיטות {{הערה\|1=[[מגילה]] דף כז, עמוד ב.}}. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים {{הערה\|1=[[כתובו]]ת דף קו, עמוד א.}} כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה [או ארבעים ושש], מפטירתו של רבינו שמואל הכהן - הנודע בשמו [[שמואל]] - ואילך {{הערה\|1=[[סדר הדורות]] בשם איגרת רשג.}}.

	תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{~~הערת שוליים~~\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{~~הערת שוליים~~\|כתובות פ"ו.}}.		תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה {{הערה\|1=כתובות דף קו, א.}}. היה מאריך בשיעוריו מאוד{{הערה\|כתובות פ"ו.}}.

	== אמרותיו ==		== אמרותיו ==

	*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{~~הערת שוליים~~\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.		*{{ציטוטון\|אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפילתו - אלקי אברהם בעזרו. וכשמת - אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו}}. {{הערה\|1=[[ברכות]] דף ו, עמוד ב.}}.

	*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{~~הערת שוליים~~\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{~~הערת שוליים~~\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{~~הערת שוליים~~\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{~~הערת שוליים~~\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}		*{{ציטוטון\|אמר רב הונא{{הערה\|1=[[מסכת שבת]] ס"ט ע"ב.}} היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי [[שבת]], מונה ששת ימים{{הערה\|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי - רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר - רב הונא - סבר כברייתו של עולם{{הערה\|ימי חול נמנו תחלה - רש"י.}} ומר - חייא בר רב - סבר כ[[אדם הראשון]]{{הערה\|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת היה - רש"י.}}}}

	מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.		מפרש ה[[בעל שם טוב]]{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}}: ישנן שני מיני עבודות, העבודה של ששת ימי החול, והעבודה של שבת, וכל שבוע הוא בן ששה ימין המכוון נגד הששה [[ספירות]], ובימי חול עצמם ישנם שני מיני עבודות, האחד הוא ששבת הוא השכר של כל הששה ימים, והשני ששבת הוא המשפיע לכל הששה ימים.

	העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.		העבודה של שבת היא [[תפילה]], והעבודה של ימי החול היא [[תורה]]. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר [[רש"י]] מיום ששם אל לבו שכחתו, ואחר כך משמר יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם [[קבלת עול מלכות שמים]], שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד [[תורה לשמה]], אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל [[עבודת הבירורים]], ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה.
שורה 33:		שורה 33:

	*[[רבי תנחומא]]		*[[רבי תנחומא]]
	*[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{~~הערת שוליים~~\|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.		*[[רבי אבא בר זבדא]], [[רב גידל]], [[רבי חלבו]], [[רב ששת]], מוזכרים בגמרא{{הערה\|[[יבמות]] סד, ע"ב.}} שנעשו עקרים מכיון שהיו שומעים את דרשותיו של רב הונא, היו מעמידים את עצמם מלצאת למ"ר, והיו נעקרים.
	*[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.		*[[רב אחא בר יעקב]] גם כן כמעט ונעקר, ובעקבות [[רפואה]] מסוימת ניצל.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==