https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94 2026-04-19T17:12:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=424758&oldid=prev 2020-10-25T04:16:50Z

<p>החלפת טקסט – &quot;עולם העשיה&quot; ב־&quot;עולם העשייה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:16, 25 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהלים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערה|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהלים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערה|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העשיה</del>]] הגשמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העשייה</ins>]] הגשמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=393640&oldid=prev 2020-08-31T17:30:32Z

<p>החלפת טקסט – &quot;תהילים&quot; ב־&quot;תהלים&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:30, 31 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי&quot;ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה&#039; פ&#039; בלק, י&quot;ב תמוז ה&#039;תשי&quot;ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז&quot;ל &quot;אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot;{{הערה|זוהר חדש ב&#039; קסא, רע&quot;ב.}}, &quot;התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב&quot;ה&quot;{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב&quot;ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי&quot;ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה&#039; פ&#039; בלק, י&quot;ב תמוז ה&#039;תשי&quot;ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז&quot;ל &quot;אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot;{{הערה|זוהר חדש ב&#039; קסא, רע&quot;ב.}}, &quot;התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב&quot;ה&quot;{{הערה|ב&quot;ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב&quot;ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, &quot;כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא&quot; וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד&quot;עיזי מסגן ברישא והדר אימרי&quot; כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד&quot;ברישא חשוכא והדר נהורא&quot; כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה&quot;מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו&#039;, עד שיורד ונופל בהענין ד&quot;עיזי מסגן ברישא והדר אימרי&quot; כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, &quot;כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא&quot; וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד&quot;עיזי מסגן ברישא והדר אימרי&quot; כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד&quot;ברישא חשוכא והדר נהורא&quot; כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה&quot;מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו&#039;, עד שיורד ונופל בהענין ד&quot;עיזי מסגן ברישא והדר אימרי&quot; כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=388498&oldid=prev 2020-08-24T03:38:12Z

<p>החלפת טקסט – &quot;{{הערת שוליים|&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משפחתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== משפחתו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בנו '''רב יצחק'''{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|יבמות סד ע"ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*בנו '''רב יצחק'''{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|יבמות סד ע"ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נכדו '''איסי'''{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|שם.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*נכדו '''איסי'''{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|שם.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אחר כך נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אחר כך נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערת שוליים</del>|יבמות סד ע"ב.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אחר כך נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אחר כך נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</ins>|יבמות סד ע"ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אמוראים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אמוראים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמוראים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אמוראים]]</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=356070&oldid=prev 2020-07-05T21:51:04Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:51, 6 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=304651&oldid=prev 2017-12-24T18:35:03Z

<p>הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:35, 24 בדצמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מאמרותיו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסבר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&amp;hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&amp;st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].</div></td></tr> </table>

95.86.64.122 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=286606&oldid=prev 2017-02-07T21:53:38Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;/ref&gt;&quot; ב־&quot;}}&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:53, 8 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי &quot;רב יהודה&quot;, אם כי שמו המלא הוא &#039;&#039;&#039;רב יהודה בר יחזקאל&#039;&#039;&#039;; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי &quot;רב יהודה&quot;, אם כי שמו המלא הוא &#039;&#039;&#039;רב יהודה בר יחזקאל&#039;&#039;&#039;; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל{{הערה|המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל{{הערה|המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו ופעולותיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו ופעולותיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"{{הערה|בבלי, קידושין עב ע"ב.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"{{הערה|בבלי, קידושין עב ע"ב.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]{{הערה|בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]{{הערה|בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=286405&oldid=prev 2017-02-07T21:45:14Z

<p>החלפת טקסט – &quot;&lt;ref&gt;&quot; ב־&quot;{{הערה|&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:45, 8 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי &quot;רב יהודה&quot;, אם כי שמו המלא הוא &#039;&#039;&#039;רב יהודה בר יחזקאל&#039;&#039;&#039;; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי &quot;רב יהודה&quot;, אם כי שמו המלא הוא &#039;&#039;&#039;רב יהודה בר יחזקאל&#039;&#039;&#039;; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו ופעולותיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חייו ופעולותיו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>בבלי, קידושין עב ע"ב.&lt;/ref&gt;. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>בבלי, קידושין עב ע"ב.&lt;/ref&gt;. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=267453&oldid=prev 2016-10-06T05:28:34Z

<p>החלפת טקסט – &quot;עיזים&quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A2%D7%96" title="עז">עיזים</a>&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:28, 6 באוקטובר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עז|</ins>עיזים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשיה]] הגשמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td></tr> </table>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=266201&oldid=prev 2016-09-28T05:37:27Z

<p>החלפת טקסט – &quot;עולם העשיה &quot; ב־&quot;<a href="/index.php/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94" class="mw-redirect" title="עולם העשיה">עולם העשיה</a> &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:37, 28 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </del>העשיה הגשמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </ins>העשיה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>הגשמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.</div></td></tr> </table>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=263464&oldid=prev 2016-09-21T05:03:30Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="מיוחד:תרומות/שלום">שלום</a> (<a href="/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D" title="שיחת משתמש:שלום">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%982" class="mw-redirect" title="משתמש:שלום בוט2">שלום בוט2</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:03, 21 בספטמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראה הכל בתורה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשה </del>בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שוליים|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שוליים|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ' </ins>בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שוליים|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שוליים|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה - להיות דוגמתו גם בגשמיות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש&quot;י).}} שרב יהודה היה במצב ש&quot;אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי&#039;&quot; - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא &quot;ירחינאה&quot; לפי שהי&#039; בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] [[ב&quot;מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהילים]] יט, א.}}, ואמר &quot;לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים&quot;{{הערת שוליים|דב&quot;ר פ&quot;ח, ו (הובא בתוד&quot;ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש&quot;י]] סוף ר&quot;ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.</div></td></tr> </table>

שלום