https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA 2026-04-12T21:46:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=788039&oldid=prev 2025-07-27T14:29:07Z

<p>בינוויקי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:29, 27 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[en:Seven Voices]]</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=772055&oldid=prev 2025-05-31T20:07:03Z

<p>החלפת טקסט – &quot;תהילים&quot; ב־&quot;תהלים&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:07, 31 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המושג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במספר מקומות דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} ששבע הפעמים שכתובה המילה '[[קול]]' ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>כ"ט]]{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת [[ספר תורה]]. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[הגאונים]]. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד ל{{ה|רמב"ן}} (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה ה[[ברייתא]] ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במספר מקומות דרשו [[חז"ל]]{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} ששבע הפעמים שכתובה המילה '[[קול]]' ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>כ"ט]]{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת [[ספר תורה]]. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[הגאונים]]. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד ל{{ה|רמב"ן}} (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה ה[[ברייתא]] ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=616660&oldid=prev 2023-07-27T14:05:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:05, 27 ביולי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המושג==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור המושג==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במספר מקומות דרשו חז"ל{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>ששבע הפעמים שכתובה המילה 'קול' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתהילים </del>כ"ט{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת ספר תורה. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארץ </del>ישראל בתקופת הגאונים. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה -עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרמב</del>"ן (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הברייתא </del>ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במספר מקומות דרשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חז"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|שמו"ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} ששבע הפעמים שכתובה המילה '<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תהילים </ins>כ"ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ"המסכתות הקטנות" ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ספר תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארץ </ins>ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בתקופת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הגאונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה - עד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל{{ה|רמב</ins>"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>(שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ברייתא]] </ins>ד'מסכת סופרים', בה מקשרים חז"ל{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} את שבעת הקולות הנ"ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו"), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שבע הספירות דאצילות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שבע הספירות דאצילות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי הצ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צ </del>מסביר{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוה"ת </del>רשימות על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה"ש עמ</del>' מח.}} על הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה"ש </del>ג' ה'.}} שהמילה "השבעתי" היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצילות </del>בהן נתן ה' את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו' רומזות לג' הראשונות (כתר, חכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובינה</del>) שיתגלו לעתיד לבוא – שאז יהיה כינור של '''שמונה''' מיתרים (היינו, שה'קול' השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אדמו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר הצמח צדק]] </ins>מסביר{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אור התורה]] - </ins>רשימות על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שיר השירים]], ע</ins>' מח.}} על הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיר השירים </ins>ג'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ה'.}} שהמילה "השבעתי" היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אצילות]] </ins>בהן נתן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו' רומזות לג' הראשונות (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כתר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חכמה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[בינה]]</ins>) שיתגלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ימות המשיח|</ins>לעתיד לבוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>– שאז יהיה כינור של '''שמונה''' מיתרים (היינו, שה'קול' השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שבעת הצלילים בסולם הנגינה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===שבעת הצלילים בסולם הנגינה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל המשנת חסידים{{הערה|בספר הון עשיר על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשניות</del>, יומא פרק ג'.}} מקשר את הפסוק שנאמר על התורה "חצבה עמודיה שבעה" עם חכמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנגינה</del>: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל המשנת חסידים{{הערה|בספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>הון עשיר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[משניות]]</ins>, יומא פרק ג'.}} מקשר את הפסוק שנאמר על התורה "חצבה עמודיה שבעה" עם חכמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נגינה]]</ins>: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא '''נובע מחוקי הטבע'''. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה תזריע כא ד}}, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ששבעת </del>הנימין של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כנור </del>בית המקדש הם כנגד שבעת הספירות{{הערה|ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' נ.}}, וכן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </del>חדש{{הערה|ויצא כז ד ז'}} על הפסוק{{הערה|משלי ט א.}} "חצבה עמודיה שבעה": "קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז' יומי בראשית".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר "הסכמי" אלא '''נובע מחוקי הטבע'''. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה תזריע כא ד}}, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[שבעת </ins>הנימין של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כינור </ins>בית המקדש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>הם כנגד שבעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הספירות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>{{הערה|ראה גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ספר המאמרים מלוקט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ח"ג עמ' נ.}}, וכן הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </ins>חדש{{הערה|ויצא כז ד ז'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}} על הפסוק{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>משלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ט א.}} "חצבה עמודיה שבעה": "קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז' יומי בראשית".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהר"ל{{הערה|בספרו תפארת ישראל פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סו</del>}} מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדקדוק</del>{{הערה|קמץ, פתח, סגול, חיריק, שורוק, קובוץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחולם</del>.}}. דכשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבמתן </del>תורה היה קול אחד שנחלק לשבעה{{הערה|דעת ר' יוחנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב שמו</del>"ר פ' כ"ח.}} (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדיבור</del>{{הערה|ובקהילת יעקב מוסבר על פי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקבלה</del>, שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דתוהו</del>, שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.}}).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהר"ל{{הערה|בספרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>תפארת ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">', </ins>פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"ו.</ins>}} מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דקדוק]]</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קמץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>פתח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>סגול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חיריק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שורוק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קובוץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[חולם]]</ins>.}}. דכשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[מתן </ins>תורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היה קול אחד שנחלק לשבעה{{הערה|דעת ר' יוחנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמו</ins>"ר פ' כ"ח.}} (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דיבור]]</ins>{{הערה|ובקהילת יעקב מוסבר על פי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קבלה]]</ins>, שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[תוהו]]</ins>, שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.}}).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוסיף המהר"ל ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומוסיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>המהר"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ורבינו בחיי{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרשת </del>וירא.}} מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן{{הערה|לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.}} לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ורבינו בחיי{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרשת </ins>וירא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.}} מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן{{הערה|לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.}} לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שכל התורה כולנה "נחצבה" משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה </del>גם==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראו </ins>גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קול]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קול]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[חמישה קולות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[חמישה קולות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div></td></tr> </table>

חב"דפדי פעיל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=616650&oldid=prev 2023-07-27T13:35:51Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;דרשו חז&quot;ל ש&#039;&#039;&#039;בשבעה קולות&#039;&#039;&#039; קולות ניתנה התורה. ==מקור המושג== במספר מקומות דרשו חז&quot;ל{{הערה|שמ...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>דרשו חז&quot;ל ש&#039;&#039;&#039;בשבעה קולות&#039;&#039;&#039; קולות ניתנה התורה.<br /> <br /> ==מקור המושג==<br /> במספר מקומות דרשו חז&quot;ל{{הערה|שמו&quot;ר כח ו, מכילתא יתרו; ספרי שמג; זבחים קטז, א.}} ששבע הפעמים שכתובה המילה &#039;קול&#039; בתהילים כ&quot;ט{{הערה|מזמור המדבר על מתן תורה.}} רומזות לשבעת הקולות בהם ניתנה התורה. בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|מסכת זו היא מ&quot;המסכתות הקטנות&quot; ועוסקת בעיקר בדיני כתיבת ספר תורה. לפי החוקרים נערכה כפי שהגיעה לידינו בארץ ישראל בתקופת הגאונים. המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ועם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה -עד לרמב&quot;ן (שכפי הנראה הכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז).}} התגלתה הברייתא ד&#039;מסכת סופרים&#039;, בה מקשרים חז&quot;ל{{הערה|מסכת סופרים ו&#039; א&#039;.}} את שבעת הקולות הנ&quot;ל לחלוקת התורה לשבעה ספרים{{הערה|היינו, שמלבד החלוקה לחמישה חומשי תורה ישנה בתורה גם חלוקה לשבעה ספרים.}}. היינו, שפרשת &quot;ויהי בנסוע הארון&quot; היא ספר בפני עצמו. ואם כן, (ששני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם &quot;ספר בפני עצמו&quot;), נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ===שבע הספירות דאצילות===<br /> הרבי הצ&quot;צ מסביר{{הערה|אוה&quot;ת רשימות על שה&quot;ש עמ&#039; מח.}} על הפסוק &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלם... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ&quot;{{הערה|שה&quot;ש ג&#039; ה&#039;.}} שהמילה &quot;השבעתי&quot; היא מלשון שֶׁבַע ומלשון שבועה. היינו, שבעת הקולות הן שֶׁבַע המידות דאצילות בהן נתן ה&#039; את התורה לישראל ובהן הוא מנהיג את העולם. ואילו המילים אם תעירו ואם תעוררו וגו&#039; רומזות לג&#039; הראשונות (כתר, חכמה ובינה) שיתגלו לעתיד לבוא – שאז יהיה כינור של &#039;&#039;&#039;שמונה&#039;&#039;&#039; מיתרים (היינו, שה&#039;קול&#039; השמיני רומז לגילויים דלעתיד לבוא).<br /> <br /> ===שבעת הצלילים בסולם הנגינה===<br /> בעל המשנת חסידים{{הערה|בספר הון עשיר על המשניות, יומא פרק ג&#039;.}} מקשר את הפסוק שנאמר על התורה &quot;חצבה עמודיה שבעה&quot; עם חכמת הנגינה: כשכשם שהתורה בנויה משבעה ספרים כך חכמת הנגינה בנויה משבע מדריגות של קול. שמנמוך לגבוה יש רק שבע מדריגות בלבד, שכשהולך ועולה מאחת ועד שבע הם קולות שונים זה מזה, אבל כשבא לדרגא השמינית הוא עצם וגוון חד עם הקול שבדרגא הראשונה הנמוכה מכולם.<br /> <br /> העולה מדבריו הוא, ששבעת צלילי הנגינה אינם דבר &quot;הסכמי&quot; אלא &#039;&#039;&#039;נובע מחוקי הטבע&#039;&#039;&#039;. היינו, ששבע הדרגות בסולם הנגינה משתלשלות משבעת הספירות. עניין זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה תזריע כא ד}}, ששבעת הנימין של כנור בית המקדש הם כנגד שבעת הספירות{{הערה|ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח&quot;ג עמ&#039; נ.}}, וכן הוא בזהר חדש{{הערה|ויצא כז ד ז&#039;}} על הפסוק{{הערה|משלי ט א.}} &quot;חצבה עמודיה שבעה&quot;: &quot;קולות אינון רזא דכתיב חצבה עמודיה שבעה - ואינן ז&#039; יומי בראשית&quot;.<br /> <br /> ==הקשר לחכמת הדקדוק ולשבעת [[רוחות העולם]]==<br /> המהר&quot;ל{{הערה|בספרו תפארת ישראל פרק סו}} מקשר את שבעת הקולות דמתן תורה לשבע תנועות הדקדוק{{הערה|קמץ, פתח, סגול, חיריק, שורוק, קובוץ וחולם.}}. דכשם שבמתן תורה היה קול אחד שנחלק לשבעה{{הערה|דעת ר&#039; יוחנן ב שמו&quot;ר פ&#039; כ&quot;ח.}} (וכן נחלקת התורה לשבעים לשון), כך נחלק ההבל היוצא מן הלב לשבע תנועות הדיבור{{הערה|ובקהילת יעקב מוסבר על פי הקבלה, שחלוקה זו לשבעה קשורה לבירור שבעת המלכים דתוהו, שמתו ונפלו בעת שבירת הכלים.}}).<br /> <br /> ומוסיף המהר&quot;ל ששבע התנועות והקולות הם כנגד גדר המקום, שיש בו שבעה צדדים: ארבע הרוחות, למעלה, למטה ובאמצע{{הערה|וראה בערך [[רוחות העולם]] שברוב המקומות מדובר על שישה קצוות בלבד.}}.<br /> <br /> ורבינו בחיי{{הערה|בפרשת וירא.}} מאריך לבאר את הקשר בין צורת הנקודות ומקומן{{הערה|לדוגמא, שהנקודה מתחת לאות היא חיריק ומעל האות היא חולם.}} לבין שבעת הקולות - שבע התנועות הנשמעות בהברת הדיבור. ומקשר זאת לפסוק &quot;חצבה עמודיה שבעה&quot; - שכל התורה כולנה &quot;נחצבה&quot; משבע תנועות אלו, שהן שורש התורה.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> * [[קול]]<br /> * [[חמישה קולות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div>

Mdafula