שומר אמונים - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */ תיקון פרמטרים

2025-11-22T16:23:22Z

קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 22 בנובמבר 2025
שורה 33:		שורה 33:
	== קישורים חיצוניים==		== קישורים חיצוניים==
	* '''[http://www.hebrewbooks.org/45212 שומר אמונים]''', מבוא לתורת הקבלה, אמסטרדם תצ"ו		* '''[http://www.hebrewbooks.org/45212 שומר אמונים]''', מבוא לתורת הקבלה, אמסטרדם תצ"ו
	* {{אוצר החכמה\|[[דוד הלחמי]]\|"רבי יוסף ברבי עמנואל אירגס (בעל „שומר אמונים”)"\|632677\|'''חכמי ישראל''' א, תל אביב תשי"ח\|עמוד=125}}		* {{אוצר החכמה\|[[דוד הלחמי]]\|"רבי יוסף ברבי עמנואל אירגס (בעל „שומר אמונים”)"\|632677\|'''חכמי ישראל''' א, תל אביב תשי"ח\|עמוד דיגיטלי=125}}
	* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1917 אירגאס יוסף], אנציקלופדיה יהודית [[דעת (אתר אינטרנט)\|דעת]]		* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1917 אירגאס יוסף], אנציקלופדיה יהודית [[דעת (אתר אינטרנט)\|דעת]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ספרי קבלה]]		[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

להתראות: /* אודות הספר */

2023-01-12T06:15:05Z

אודות הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:15, 12 בינואר 2023
שורה 17:		שורה 17:
	הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.		הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.

	אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי [[עמנואל חי ריקי]] בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').		אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי [[עמנואל חי ריקי]]{{הערה\|בן דודו של רבי יוסף אירגאס.}} בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').

	כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב [[אהרן ראטה]], נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".		כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב [[אהרן ראטה]], נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

להתראות ב־06:14, 12 בינואר 2023

2023-01-12T06:14:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 12 בינואר 2023
שורה 5:		שורה 5:

	== אודות הספר==		== אודות הספר==
	הספר נכתב על ידי '''רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)'''{{הערה\|חי בין השנים [[תמ"ה]]–[[ג' בסיוון]] [[ת"ץ]].}} שחי ופעל ב[[איטליה]] והיה מגדולי הלוחמים בתופעת ה[[שבתאות]], ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי משה זכות.		הספר נכתב על ידי '''רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)'''{{הערה\|חי בין השנים [[תמ"ה]]–[[ג' בסיוון]] [[ת"ץ]].}} שחי ופעל ב[[איטליה]] והיה מגדולי הלוחמים בתופעת ה[[שבתאות]], ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי [[משה זכות]].

	הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.		הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.

להתראות ב־06:14, 12 בינואר 2023

2023-01-12T06:14:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 12 בינואר 2023
שורה 5:		שורה 5:

	== אודות הספר==		== אודות הספר==
	הספר נכתב על ידי רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)'''{{הערה\|חי בין השנים [[תמ"ה]]–[[ג' בסיוון]] [[ת"ץ]].}} שחי ופעל ב[[איטליה]] והיה מגדולי הלוחמים בתופעת ה[[שבתאות]], ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי משה זכות.		הספר נכתב על ידי '''רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)'''{{הערה\|חי בין השנים [[תמ"ה]]–[[ג' בסיוון]] [[ת"ץ]].}} שחי ופעל ב[[איטליה]] והיה מגדולי הלוחמים בתופעת ה[[שבתאות]], ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי משה זכות.

	הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.		הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.

להתראות: הוספת ערך

2022-11-23T06:28:13Z

הוספת ערך

דף חדש

{{מפנה|שומר אמונים|תנועה חסידית בעלת שם דומה|חסידות שומרי אמונים}}
'''שומר אמונים 'הקדמון'''' הוא ספר קבלה העוסק בבירור אמיתות ויסודות הקבלה, ומהווה ספר יסודי המניח דגשים חשובים בשלשלת מסירת סודות הקבלה.

הספר נכתב על ידי המקובל רבי יוסף אירגאס, שחי ופעל באיטליה בתקופתו של [[הבעל שם טוב]].

== אודות הספר==
הספר נכתב על ידי רבי יוסף בן עמנואל אירגאס (אירגאז)'''{{הערה|חי בין השנים [[תמ"ה]]–[[ג' בסיוון]] [[ת"ץ]].}} שחי ופעל ב[[איטליה]] והיה מגדולי הלוחמים בתופעת ה[[שבתאות]], ולמד את חכמת הקבלה אצל רבי בנימין הכהן ויטאלי, תלמידו רבי משה זכות.

הספר הודפס לראשונה בשנת תצ"ו באמסטרדם, שש שנים אחרי פטירתו של המחבר, על ידי בניו, וכולל כשמונים עמודים.

על הכריכה החיצונית של הספר הופיע לצד ציור כותרת השער הפסוק "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק '''שומר אמונים'''", ובתיאור שבשער הספר, נכתב אשר "כשמו כן הוא, שומר וכולל עיקרי האמונה אשר עליה כל עדת ישראל נשענים, וזה מורה באצבע ובאותות ובמופתים אמיתות חכמת הקבלה וסודותיה הצפונים".

בהקדמה שכתב המחבר עצמו בחרוזים ומליצה, מבאר את הטעמם שהביאוהו לכתיבת הספר ומעיד על עצמו שדבריו אינם אלא ליקוט מדברי המקובלים שקדמוהו או דברים שמוכרחים להבין על פי כתביהם, וכל מטרתו אינה אלא לבאר זאת להמון ולתלמידי החכמים שלא עוסקים בחכמת הקבלה וחוששים מכך.

הספר מברר את אמיתות הקבלה. ובנוי כדיאלוג בין שתי הדמיויות: התלמיד חכם שאלתיאל, והמקובל יהוידע.

הויכוח שבחלק הראשון של הספר מבקש להוכיח את אמיתות תורת הקבלה, הספירות, ועוד, והויכוח השני עוסק בביאור ענינים יסודיים 'מפנות הדת', כגון האמנת אלוקות, שמותיו של הקב"ה על פי הקבלה, ה'צורך' של הקב"ה בעבודת האדם, ועוד.

אף שהספר חולק על שיטתו, מופיע המקובל רבי [[עמנואל חי ריקי]] בין המקובלים שהעניקו הסכמה לספר, לצד רבי גבריאל דיליראו ותלמידו של רבי יוסף אירגס רבי מלאכי הכהן (מחבר הספר 'יד מלאכי').

כדי להבדיל בין ספר זה לבין ספר "שומר אמונים" שחיבר הרב [[אהרן ראטה]], נהוג לכנות את הראשון בשם "שומר אמונים הקדמון".

==בתורת החסידות==
רבותינו נשיאינו הקפידו לצטט ולציין בכתבים רק מספרים שניתן לסמוך עליהם ללא עוררין, וספר זה מופיע בכתבי רבותינו נשיאינו במספר סוגיות יסודיות, כהוכחה לשיטת הקבלה בענינים אלו.

בין הנושאים הנידונים בספר שמצויינים בתורת רבותינו נשיאינו:
*'''[[צמצום לאו כפשוטו]]''' - הספר 'מתווכח' עם שיטתו של רבי [[עמנואל חי ריקי]], ומצדד בשיטה הסוברת ש"צמצום לאו כפשוטו" (כפי שסובר בתוקף אדמו"ר הזקן).
*'''[[השגחה פרטית]]''' - גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו{{הערה|1=שומר אמונים (לר"י אירגס) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=121&hilite= סימן פא].}}.
*'''[[גימטריא]]''' - הכללים השונים כיצד נכון לעשות גימטריא{{הערה|לקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו, לשומר אמונים ויכוח א' אותיות כ-כג.}}.

בנוסף לכך, מציינים רבותינו נשיאינו לספר במקומות רבים{{הערה|ביניהם: קונטרס הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, חג השבועות ה'תנש"א. תורת שמואל ספר השיחות עמוד 127. דרך מצוותיך עמוד קלו. ועוד}}.

== קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.hebrewbooks.org/45212 שומר אמונים]''', מבוא לתורת הקבלה, אמסטרדם תצ"ו
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|"רבי יוסף ברבי עמנואל אירגס (בעל „שומר אמונים”)"|632677|'''חכמי ישראל''' א, תל אביב תשי"ח|עמוד=125}}
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1917 אירגאס יוסף], אנציקלופדיה יהודית [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]