https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7 2026-04-13T02:31:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=489382&oldid=prev 2021-08-08T07:30:47Z

<p>החלפת טקסט – &quot;מלחמת העולם השניה&quot; ב־&quot;מלחמת העולם השנייה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:30, 8 באוגוסט 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו&quot;רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו&quot;רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו&quot;רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו&quot;רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השניה </del>ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השנייה </ins>ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=446743&oldid=prev 2021-01-14T23:20:10Z

<p><span class="autocomment">ספרו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:20, 15 בינואר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון "תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּא''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>נוטריקון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>"תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּא''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו&quot;רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו&quot;רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו&quot;רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו&quot;רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=382192&oldid=prev 2020-08-16T22:10:15Z

<p>החלפת טקסט – &quot;אדמורי&quot;ם&quot; ב־&quot;אדמו&quot;רים&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:10, 17 באוגוסט 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו &#039;&#039;&#039;דברת שלמה&#039;&#039;&#039; לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון &quot;תלמיד רבינו דב&quot; ומיוסד על דברי שלמה המלך ע&quot;ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת &#039;&#039;&#039;שֶׁלֹּא&#039;&#039;&#039; יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ&#039;&#039;&#039;מָה&#039;&#039;&#039;, ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר&quot;ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו &#039;&#039;&#039;דברת שלמה&#039;&#039;&#039; לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון &quot;תלמיד רבינו דב&quot; ומיוסד על דברי שלמה המלך ע&quot;ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת &#039;&#039;&#039;שֶׁלֹּא&#039;&#039;&#039; יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ&#039;&#039;&#039;מָה&#039;&#039;&#039;, ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר&quot;ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאדמורי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </del>באלעסק ונישאו עם משפחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמורי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </del>ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאדמו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רים </ins>באלעסק ונישאו עם משפחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדמו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רים </ins>ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השניה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי&quot;ד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השניה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי&quot;ד.  </div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=356163&oldid=prev 2020-07-05T21:53:18Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:53, 6 ביולי 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון "תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּא''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון "תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּא''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=312625&oldid=prev 2018-06-05T05:32:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:32, 5 ביוני 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{לעריכה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי &#039;&#039;&#039;שלמה מלוצק&#039;&#039;&#039; היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי &#039;&#039;&#039;שלמה מלוצק&#039;&#039;&#039; היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''</del>תלמיד רבינו דב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' </del>ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁלֹּ</del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א </del>יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי  שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>תלמיד רבינו דב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שֶׁלֹּא</ins>''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי  שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> </table>

185.24.207.249 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=301259&oldid=prev 2017-09-23T22:29:47Z

<p><span class="autocomment">ספרו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:29, 24 בספטמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון ''תלמיד רבינו דב'' ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּ'''א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יצחק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב מפולנאה</del>, וכן רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שר </del>שלום מבעלזא ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון ''תלמיד רבינו דב'' ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּ'''א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעקב </ins>יצחק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הורוויץ [[החוזה מלובלין]]</ins>, וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>שלום מבעלזא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי&quot;ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי&quot;ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).  </div></td></tr> </table>

212.76.101.76 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=301258&oldid=prev 2017-09-23T22:28:19Z

<p><span class="autocomment">תולדות חיים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:28, 24 בספטמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש&quot;ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה &quot;לית אתר פנוי מיניה&quot; שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש&quot;ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה &quot;לית אתר פנוי מיניה&quot; שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה מורו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </del>[[שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה מורו של [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז&quot;ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו&quot;ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז&quot;ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו&quot;ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס&quot;ח}}</div></td></tr> </table>

212.76.101.76 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=301257&oldid=prev 2017-09-23T22:27:50Z

<p><span class="autocomment">תולדות חיים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:27, 24 בספטמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו &quot;רבי שלמה לוצקער&quot;, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו &quot;שלמה מלויצק ולע&quot;ע ח&quot;פ (- ולעת עתה חונה פה) ק&quot;ק סקאהל&quot;. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז&quot;ל ואח&quot;כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם &quot;רב פעלים מקבצאל&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו &quot;רבי שלמה לוצקער&quot;, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו &quot;שלמה מלויצק ולע&quot;ע ח&quot;פ (- ולעת עתה חונה פה) ק&quot;ק סקאהל&quot;. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז&quot;ל ואח&quot;כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם &quot;רב פעלים מקבצאל&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי דברי רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (בהסכמתו לספר אחרי פטירת רבי שלמה) על ידי כך יצא טבעו של המגיד ממזריטש בעולם. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש,  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש&quot;ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה &quot;לית אתר פנוי מיניה&quot; שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש&quot;ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה &quot;לית אתר פנוי מיניה&quot; שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה מורו של רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלום מ</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעלזא</del>]] המכונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שר </del>שלום. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היה מורו של רבי [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלום מבעלזא</ins>]] המכונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[השר </ins>שלום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז&quot;ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו&quot;ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס&quot;ח}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז&quot;ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו&quot;ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס&quot;ח}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספרו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו &#039;&#039;&#039;דברת שלמה&#039;&#039;&#039; לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון &#039;&#039;תלמיד רבינו דב&#039;&#039; ומיוסד על דברי שלמה המלך ע&quot;ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת &#039;&#039;&#039;שֶׁלֹּ&#039;&#039;&#039;א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ&#039;&#039;&#039;מָה&#039;&#039;&#039;, ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יצחק יעקב מפולנאה, וכן רבי שר שלום מבעלזא ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר&quot;ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו &#039;&#039;&#039;דברת שלמה&#039;&#039;&#039; לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון &#039;&#039;תלמיד רבינו דב&#039;&#039; ומיוסד על דברי שלמה המלך ע&quot;ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת &#039;&#039;&#039;שֶׁלֹּ&#039;&#039;&#039;א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ&#039;&#039;&#039;מָה&#039;&#039;&#039;, ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יצחק יעקב מפולנאה, וכן רבי שר שלום מבעלזא ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר&quot;ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.  </div></td></tr> </table>

212.76.101.76 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=293576&oldid=prev 2017-05-26T00:32:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:32, 26 במאי 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי </del>הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי </ins>הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו רבי שלמה לוצקער, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>רבי שלמה לוצקער<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|&quot;לקוטי אמרים&quot; מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, ולפי דברי רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (בהסכמתו לספר אחרי פטירת רבי שלמה) על ידי כך יצא טבעו של המגיד ממזריטש בעולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|&quot;לקוטי אמרים&quot; מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, ולפי דברי רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (בהסכמתו לספר אחרי פטירת רבי שלמה) על ידי כך יצא טבעו של המגיד ממזריטש בעולם.  </div></td></tr> </table>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%A7&diff=287680&oldid=prev 2017-02-21T10:48:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:48, 21 בפברואר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{לעריכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ולפי הגדרת רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משה לייב מסאסוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ולפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו רבי שלמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוצקיר</del>, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו רבי שלמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוצקער</ins>, ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל. היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|&quot;לקוטי אמרים&quot; מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, ולפי דברי רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (בהסכמתו לספר אחרי פטירת רבי שלמה) על ידי כך יצא טבעו של המגיד ממזריטש בעולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|&quot;לקוטי אמרים&quot; מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, ולפי דברי רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] (בהסכמתו לספר אחרי פטירת רבי שלמה) על ידי כך יצא טבעו של המגיד ממזריטש בעולם.  </div></td></tr> </table>

הרב הגאון