תהלים מ"ד - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* קישורים חיצוניים */

2026-02-19T19:48:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:48, 19 בפברואר 2026
שורה 48:		שורה 48:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=54 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=54 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
	*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300041 יהל אור - פרק מ"ד]''', באתר ספריית ליובאוויטש		*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300041 יהל אור - פרק מ"ד]''', באתר ספריית ליובאוויטש {{ספרייה}}


	{{מזמורי ספר התהלים}}		{{מזמורי ספר התהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תהלים\|מ"ד]]		[[קטגוריה:תהלים\|מ"ד]]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:32:26Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:32, 30 בדצמבר 2024
שורה 2:		שורה 2:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| רוחב = 30%		\| רוחב = 30%
	\|כותרת= תהילים מ"ד {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל		\|כותרת= תהילים מ"ד {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל
	\|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.{{ש}}		\|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.{{ש}}
	'''ב:''' אֱ-לֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.{{ש}}		'''ב:''' אֱ-לֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.{{ש}}
שורה 30:		שורה 30:
	'''כו:''' כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.{{ש}}		'''כו:''' כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.{{ש}}
	'''כז:''' קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.}}		'''כז:''' קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.}}
	'''תהלים מ"ד''' הוא המזמור הארבעים וארבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: ''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.		'''תהלים מ"ד''' הוא המזמור הארבעים וארבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: ''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים וארבע ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-43, ועד ליום ההולדת ה-44.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים וארבע ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-43, ועד ליום ההולדת ה-44.

ב. שורה: /* ביאורי החסידות */

2024-05-26T04:04:07Z

ביאורי החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 26 במאי 2024
שורה 45:		שורה 45:
	==ביאורי החסידות==		==ביאורי החסידות==
	*'''כי עליך הורגנו כל היום''' - פסוק זה לא מדבר על מסירות נפש כפשוטה, שהרי אדם יכול להיהרג רק פעם אחת, ולכן דרשו חז"ל פסוק זה על ברית מילה, שהוא הכח שניתן ליהודי בירושה למסור נפש על יחוד שמו יתברך, שהכח לאופן עבודה של מסירות נפש בעבודת השם למעלה מהגבלות, יכול להגיע רק מהאבות שאצלם לא היה כל גדר של עליון ותחתון{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 56.}}.		*'''כי עליך הורגנו כל היום''' - פסוק זה לא מדבר על מסירות נפש כפשוטה, שהרי אדם יכול להיהרג רק פעם אחת, ולכן דרשו חז"ל פסוק זה על ברית מילה, שהוא הכח שניתן ליהודי בירושה למסור נפש על יחוד שמו יתברך, שהכח לאופן עבודה של מסירות נפש בעבודת השם למעלה מהגבלות, יכול להגיע רק מהאבות שאצלם לא היה כל גדר של עליון ותחתון{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 56.}}.
	*'''עורה למה תישן ה'''' - הגלות נמשלה לשינה, היות ובזמן השינה אף שכל הכוחות נמצאים ופועלים, לא ניכר המעלה של כל אחד מהכוחות, וכך גם בזמן הגלות, לא ניכרת המעלה המיוחדת של בני ישראל, וזהו שורש ענין הגלות{{הערה\|ד"ה בלילה ההוא תשד"מ, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רסה ואילך.}}, ופרט נוסף בזה, שלא רואים את ההשגחה האלוקית, כמו בזמן השינה שהעיניים סגורות, ולכן עלולים לחשוב שמאורעות העולם וכן ההצלחות שלהם הוא בכח עצמם או בדרך מקרה, ולא רואים ומרגישים שזו פעולתו של הקב"ה{{הערה\|ד"ה ומרדכי יצא תשכ"ט, שיחת שמחת בית השואבה תשי"ד.}}, ונאמר כאן דווקא שם הוי' שענינו רחמים היות שפנימיות הכוונה בפסוק זה הוא לעורר את מידת הרחמים דווקא{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמוד רכב.}}.		*'''עורה למה תישן ה'''' - הגלות נמשלה לשינה, היות ובזמן השינה אף שכל הכוחות נמצאים ופועלים, לא ניכר המעלה של כל אחד מהכוחות, וכך גם בזמן הגלות, לא ניכרת המעלה המיוחדת של בני ישראל, וזהו שורש ענין הגלות{{הערה\|ד"ה בלילה ההוא תשד"מ, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רסה ואילך.}}, ופרט נוסף בזה, שלא רואים את ההשגחה האלוקית, כמו בזמן השינה שהעיניים סגורות, ולכן עלולים לחשוב שמאורעות העולם וכן ההצלחות שלהם הוא בכח עצמם או בדרך מקרה, ולא רואים ומרגישים שזו פעולתו של הקב"ה{{הערה\|ד"ה ומרדכי יצא תשכ"ט, שיחת שמחת בית השואבה תשי"ד.}}, ונאמר כאן דווקא שם הוי' שענינו רחמים היות שפנימיות הכוונה בפסוק זה הוא לעורר את מידת הרחמים דווקא{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמוד רכב.}}.


	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

להתראות: הוספת ערך

2024-05-24T15:05:03Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
|כותרת= תהילים מ"ד {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל
|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.{{ש}}
'''ב:''' אֱ-לֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.{{ש}}
'''ג:''' אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם.{{ש}}
'''ד:''' כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם.{{ש}}
'''ה:''' אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱ-לֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב.{{ש}}
'''ו:''' בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ.{{ש}}
'''ז:''' כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.{{ש}}
'''ח:''' כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ.{{ש}}
'''ט:''' בֵּא-לֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה.{{ש}}
'''י:''' אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.{{ש}}
'''יא:''' תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ.{{ש}}
'''יב:''' תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ.{{ש}}
'''יג:''' תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ש}}
'''יד:''' תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.{{ש}}
'''טו:''' תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים.{{ש}}
'''טז:''' כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי.{{ש}}
'''יז:''' מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.{{ש}}
'''יח:''' כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ.{{ש}}
'''יט:''' לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ.{{ש}}
'''כ:''' כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת.{{ש}}
'''כא:''' אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.{{ש}}
'''כב:''' הֲלֹא אֱ-לֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב.{{ש}}
'''כג:''' כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.{{ש}}
'''כד:''' עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲ-דֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח.{{ש}}
'''כה:''' לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ.{{ש}}
'''כו:''' כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.{{ש}}
'''כז:''' קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.}}
'''תהלים מ"ד''' הוא המזמור הארבעים וארבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: ''' לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים וארבע ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-43, ועד ליום ההולדת ה-44.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "המשורר מאונן ומקונן במר נפש על גלות המר הזה, וכל יום אנו ותורתנו מוכלמים באמרם החליף ה' אותנו באומה אחרת, ונחשבנו כצאן לטבח למשל ולשנינה, לכך ראוי לפדות אותנו למען שמו הגדול אשר עמנו בגלות".

את המזמור ניתן לחלק לארבעה חלקים:
*דברי שבח לקב"ה על הניסים שעשה לישראל (פסוקים א-ט).
*התאוננות על כך שבזמן הגלות לא רואים את השגחת הקב"ה כמו שהיה בעבר ובשל כך הגויים לועגים על בני ישראל שה' זנח אותם (פסוקים י-יז).
*הקשר הנצחי של בני ישראל עם הקב"ה, גם כאשר לא רואים את ההשגחה האלוקית (פסוקים יח-כג).
*בקשה מהקב"ה שיושיע את בני ישראל (פסוקים כד-כח).

==ביאורי החסידות==
*'''כי עליך הורגנו כל היום''' - פסוק זה לא מדבר על מסירות נפש כפשוטה, שהרי אדם יכול להיהרג רק פעם אחת, ולכן דרשו חז"ל פסוק זה על ברית מילה, שהוא הכח שניתן ליהודי בירושה למסור נפש על יחוד שמו יתברך, שהכח לאופן עבודה של מסירות נפש בעבודת השם למעלה מהגבלות, יכול להגיע רק מהאבות שאצלם לא היה כל גדר של עליון ותחתון{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 56.}}.
*'''עורה למה תישן ה'''' - הגלות נמשלה לשינה, היות ובזמן השינה אף שכל הכוחות נמצאים ופועלים, לא ניכר המעלה של כל אחד מהכוחות, וכך גם בזמן הגלות, לא ניכרת המעלה המיוחדת של בני ישראל, וזהו שורש ענין הגלות{{הערה|ד"ה בלילה ההוא תשד"מ, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רסה ואילך.}}, ופרט נוסף בזה, שלא רואים את ההשגחה האלוקית, כמו בזמן השינה שהעיניים סגורות, ולכן עלולים לחשוב שמאורעות העולם וכן ההצלחות שלהם הוא בכח עצמם או בדרך מקרה, ולא רואים ומרגישים שזו פעולתו של הקב"ה{{הערה|ד"ה ומרדכי יצא תשכ"ט, שיחת שמחת בית השואבה תשי"ד.}}, ונאמר כאן דווקא שם הוי' שענינו רחמים היות שפנימיות הכוונה בפסוק זה הוא לעורר את מידת הרחמים דווקא{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד רכב.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=54 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300041 יהל אור - פרק מ"ד]''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|מ"ד]]