תהלים מ"ח - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־14:32, 10 ביוני 2025

2025-06-10T14:32:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:32, 10 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| כותרת = ~~תהילים~~ מ"ח {{ש}} שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד		\| כותרת = תהלים מ"ח{{ש}}שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד
	~~\| רוחב = 33%~~
	\| תוכן = '''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.{{ש}}		\| תוכן = '''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.{{ש}}
	'''ב:''' גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.{{ש}}		'''ב:''' גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.{{ש}}
שורה 17:		שורה 16:
	'''יג:''' סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.{{ש}}		'''יג:''' סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.{{ש}}
	'''יד:''' שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.{{ש}}		'''יד:''' שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.{{ש}}
	'''טו:''' כִּי זֶה אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת.}}		'''טו:''' כִּי זֶה אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת.{{ש}}
			}}
	'''תהלים מ"ח''' הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה, והוא נקבע כ[[שיר של יום]] ליום שני.		'''תהלים מ"ח''' הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה, והוא נקבע כ[[שיר של יום]] ליום שני.

שורה 27:		שורה 27:
	בתורת החסידות מבואר שהתוכן של מזמור זה קשור עם יום שני דווקא ולכן נקבע לומר אותו כ[[שיר של יום]] של יום שני, כיון שביום שני 'נבראה המחלוקת' והתוכן הפנימי של הפרק היא הגדולה שנעשית בשם הוי' דווקא על ידי הירידה בעולם שבו יש מחלוקת ונבראים נפרדים{{הערה\|ד"ה לא היו ימים טובים תשד"מ.}}.		בתורת החסידות מבואר שהתוכן של מזמור זה קשור עם יום שני דווקא ולכן נקבע לומר אותו כ[[שיר של יום]] של יום שני, כיון שביום שני 'נבראה המחלוקת' והתוכן הפנימי של הפרק היא הגדולה שנעשית בשם הוי' דווקא על ידי הירידה בעולם שבו יש מחלוקת ונבראים נפרדים{{הערה\|ד"ה לא היו ימים טובים תשד"מ.}}.

	מזמור זה הוא אחד המקורות למנהג שלימד הבעל שם טוב לומר מידי יום את מזמור ~~התהילים~~ המתאים למספר שנותיו, כפי שסיפר אדמו"ר הריי"צ שביום שאדמו"ר הזקן נולד, מלאו לבעל שם טוב 47 שנים והוא החל לומר את פרק מ"ח ~~בתהילים~~, וראה בכך רמז לשיטתו של אדמו"ר הזקן שדווקא על ידי הירידה של תורת הבעל שם טוב בשכל האדם, היא מתגלה אצל אנשים רבים יותר, ומתווספת בה עצמה מעלה שנמשך בה עצם פנימיות התורה, ומתגלה האחדות האלוקים בעולם שאין עוד מלבדו{{הערה\|שם=גדול\|לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 156.}}.		מזמור זה הוא אחד המקורות למנהג שלימד הבעל שם טוב לומר מידי יום את מזמור התהלים המתאים למספר שנותיו, כפי שסיפר אדמו"ר הריי"צ שביום שאדמו"ר הזקן נולד, מלאו לבעל שם טוב 47 שנים והוא החל לומר את פרק מ"ח בתהלים, וראה בכך רמז לשיטתו של אדמו"ר הזקן שדווקא על ידי הירידה של תורת הבעל שם טוב בשכל האדם, היא מתגלה אצל אנשים רבים יותר, ומתווספת בה עצמה מעלה שנמשך בה עצם פנימיות התורה, ומתגלה האחדות האלוקים בעולם שאין עוד מלבדו{{הערה\|שם=גדול\|לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 156.}}.

	הקשר של תורה זו לבעל שם טוב ולאדמו"ר הזקן חזר שוב כאשר ה'תורה' הראשונה שאדמו"ר הזקן שמע מהבעל שם טוב היתה על מזמור זה, וכך גם המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הזקן כשקיבל בגלוי את הנשיאות, היתה על מזמור זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150018 שיחת שבת פרשת כי תבוא תשי"ג].}}.		הקשר של תורה זו לבעל שם טוב ולאדמו"ר הזקן חזר שוב כאשר ה'תורה' הראשונה שאדמו"ר הזקן שמע מהבעל שם טוב היתה על מזמור זה, וכך גם המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הזקן כשקיבל בגלוי את הנשיאות, היתה על מזמור זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150018 שיחת שבת פרשת כי תבוא תשי"ג].}}.

	==~~ביאורי החסידות~~==		==בחסידות==
	*'''גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוקינו''' - חז"ל דורשים את הפסוק, שהגדולה של שם הוי' היא דווקא כשהוא בעיר אלוקינו, ובחסידות מבואר שההתהוות היא אמנם משם הוי', אך הוא חייב להצטמצם כדי שיוכל להאיר ולהתגלות בעולם, וזאת על ידי שם אלוקים, ולמרות שזו ירידה לגביו, יש בזה גם גדולה ומעלה: א) על ידי כך הוא מתגלה גם בנבראים. ב) על ידי זה נמשך כח העצמות. ג) נפעלת אחדות ה' שמודגשת ביותר דווקא כשיש גם נבראים מחולקים שבטלים לקב"ה{{הערה\|שם=גדול}}{{הערה\|תורה אור וארא נו, ב.}}.		*'''גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוקינו''' - חז"ל דורשים את הפסוק, שהגדולה של שם הוי' היא דווקא כשהוא בעיר אלוקינו, ובחסידות מבואר שההתהוות היא אמנם משם הוי', אך הוא חייב להצטמצם כדי שיוכל להאיר ולהתגלות בעולם, וזאת על ידי שם אלוקים, ולמרות שזו ירידה לגביו, יש בזה גם גדולה ומעלה: א) על ידי כך הוא מתגלה גם בנבראים. ב) על ידי זה נמשך כח העצמות. ג) נפעלת אחדות ה' שמודגשת ביותר דווקא כשיש גם נבראים מחולקים שבטלים לקב"ה{{הערה\|שם=גדול}}{{הערה\|תורה אור וארא נו, ב.}}.
	*'''יפה נוף משוש כל הארץ''' - רש"י פירש את המילה נוף מלשון 'כלה של יופי', ובארמית 'נינפי', ואדמו"ר הצמח צדק מפרש את הטעם לכך כי 'נינפי' הוא לשון תנופה והרמה, וברוחניות, הכלה היא ספירת המלכות ש'מתרוממת' אל החכמה והבינה, וזאת על ידי עבודת הבירורים דווקא בגשמיות שמוסיפים 'יופי' ו'תנופה' בנשמה העוסקת בהם{{הערה\|שיחת שבת פרשת קדושים תשל"ו.}}.		*'''יפה נוף משוש כל הארץ''' - רש"י פירש את המילה נוף מלשון 'כלה של יופי', ובארמית 'נינפי', ואדמו"ר הצמח צדק מפרש את הטעם לכך כי 'נינפי' הוא לשון תנופה והרמה, וברוחניות, הכלה היא ספירת המלכות ש'מתרוממת' אל החכמה והבינה, וזאת על ידי עבודת הבירורים דווקא בגשמיות שמוסיפים 'יופי' ו'תנופה' בנשמה העוסקת בהם{{הערה\|שיחת שבת פרשת קדושים תשל"ו.}}.
שורה 37:		שורה 37:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=58 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=58 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
	*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300044 יהל אור - פרק מ"ח]''', באתר ספריית ליובאוויטש		*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300044 יהל אור - פרק מ"ח]''', באתר ספריית ליובאוויטש {{ספרייה}}

			{{תהלים}}
	{{~~מזמורי ספר התהלים~~}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תהלים\|מ"ח]]		[[קטגוריה:תהלים\|מ"ח]]

להתראות: הוספת ערך

2024-05-28T09:29:05Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהילים מ"ח {{ש}} שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד
| רוחב = 33%
| תוכן = '''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח.{{ש}}
'''ב:''' גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.{{ש}}
'''ג:''' יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.{{ש}}
'''ד:''' אֱ-לֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.{{ש}}
'''ה:''' כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו.{{ש}}
'''ו:''' הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.{{ש}}
'''ז:''' רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה.{{ש}}
'''ח:''' בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.{{ש}}
'''ט:''' כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר ה' צְבָא-וֹת בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ אֱ-לֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.{{ש}}
'''י:''' דִּמִּינוּ אֱ-לֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ.{{ש}}
'''יא:''' כְּשִׁמְךָ אֱ-לֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ.{{ש}}
'''יב:''' יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ.{{ש}}
'''יג:''' סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.{{ש}}
'''יד:''' שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן.{{ש}}
'''טו:''' כִּי זֶה אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת.}}
'''תהלים מ"ח''' הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד''', והוא אחד מתוך 12 המזמורים שבתהלים שנאמרו על ידי בני קורח כתפילה על הגאולה, והוא נקבע כ[[שיר של יום]] ליום שני.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנה הארבעים ושמונה ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-47, ועד ליום ההולדת ה-48.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "המשורר מתנבא על ימות המשיח ושיבח ירושלים בבנינה ובקרבנות ובאותו פעם יאמרו ישראל כאשר שמענו מפי הנביאים כן זכינו לראות".

בתורת החסידות מבואר שהתוכן של מזמור זה קשור עם יום שני דווקא ולכן נקבע לומר אותו כ[[שיר של יום]] של יום שני, כיון שביום שני 'נבראה המחלוקת' והתוכן הפנימי של הפרק היא הגדולה שנעשית בשם הוי' דווקא על ידי הירידה בעולם שבו יש מחלוקת ונבראים נפרדים{{הערה|ד"ה לא היו ימים טובים תשד"מ.}}.

מזמור זה הוא אחד המקורות למנהג שלימד הבעל שם טוב לומר מידי יום את מזמור התהילים המתאים למספר שנותיו, כפי שסיפר אדמו"ר הריי"צ שביום שאדמו"ר הזקן נולד, מלאו לבעל שם טוב 47 שנים והוא החל לומר את פרק מ"ח בתהילים, וראה בכך רמז לשיטתו של אדמו"ר הזקן שדווקא על ידי הירידה של תורת הבעל שם טוב בשכל האדם, היא מתגלה אצל אנשים רבים יותר, ומתווספת בה עצמה מעלה שנמשך בה עצם פנימיות התורה, ומתגלה האחדות האלוקים בעולם שאין עוד מלבדו{{הערה|שם=גדול|לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 156.}}.

הקשר של תורה זו לבעל שם טוב ולאדמו"ר הזקן חזר שוב כאשר ה'תורה' הראשונה שאדמו"ר הזקן שמע מהבעל שם טוב היתה על מזמור זה, וכך גם המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הזקן כשקיבל בגלוי את הנשיאות, היתה על מזמור זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150018 שיחת שבת פרשת כי תבוא תשי"ג].}}.

==ביאורי החסידות==
*'''גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוקינו''' - חז"ל דורשים את הפסוק, שהגדולה של שם הוי' היא דווקא כשהוא בעיר אלוקינו, ובחסידות מבואר שההתהוות היא אמנם משם הוי', אך הוא חייב להצטמצם כדי שיוכל להאיר ולהתגלות בעולם, וזאת על ידי שם אלוקים, ולמרות שזו ירידה לגביו, יש בזה גם גדולה ומעלה: א) על ידי כך הוא מתגלה גם בנבראים. ב) על ידי זה נמשך כח העצמות. ג) נפעלת אחדות ה' שמודגשת ביותר דווקא כשיש גם נבראים מחולקים שבטלים לקב"ה{{הערה|שם=גדול}}{{הערה|תורה אור וארא נו, ב.}}.
*'''יפה נוף משוש כל הארץ''' - רש"י פירש את המילה נוף מלשון 'כלה של יופי', ובארמית 'נינפי', ואדמו"ר הצמח צדק מפרש את הטעם לכך כי 'נינפי' הוא לשון תנופה והרמה, וברוחניות, הכלה היא ספירת המלכות ש'מתרוממת' אל החכמה והבינה, וזאת על ידי עבודת הבירורים דווקא בגשמיות שמוסיפים 'יופי' ו'תנופה' בנשמה העוסקת בהם{{הערה|שיחת שבת פרשת קדושים תשל"ו.}}.
*'''כי הנה המלכים נועדו''' - הזוהר דורש פסוק זה על האחדות בין 'המלכים' יהודה ויוסף, שלעתיד לבוא יהיו שווים במעלתם כאחד. בזמן הגלות הדרך לאחד בין המעלה והמטה הוא רק על ידי התורה, שענינה אמת והיא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, אך בגאולה לא יהיה יצר הרע ולא יצטרכו את מעלת הרוממות של התורה כדי להתגבר עליו והאחדות תהיה שכולם יהיו שווים, וגם לימוד התורה יהיה מתוך יגיעה וביטול{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 258.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=58 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300044 יהל אור - פרק מ"ח]''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|מ"ח]]