תהלים מ' - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־21:57, 24 במרץ 2025

2025-03-24T21:57:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:57, 25 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	~~\| רוחב = 30%~~
	\|כותרת= תהילים מ' {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר		\|כותרת= תהילים מ' {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר
	\|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר.{{ש}}		\|תוכן=<poem>
			'''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר.{{ש}}
	'''ב:''' קַוֺּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי.{{ש}}		'''ב:''' קַוֺּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי.{{ש}}
	'''ג:''' וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.{{ש}}		'''ג:''' וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.{{ש}}
שורה 20:		שורה 20:
	'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}		'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}
	'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}		'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}
	'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}		'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.
			</poem>}}

	'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.		'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.
שורה 44:		שורה 45:

	ניגון חב"די נוסף שקשור לפרק זה, הוא על שני הפסוקים החותמים את הפרק, שיש להם דמיון כמעט מוחלט לפסוקים החותמים את [[תהילים ע'\|פרק ע' בתהילים]], להם הותאם לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"א]] לחן מתוך [[ספר הניגונים]] ([[ניגון קס"ד]]) על ידי החסיד ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] (ניגון זה היה לחן חסידי כללי מוכר בציבור היראים בירושלים), בהמשך לנוהג שהחל שנה קודם לכן, עם ה[[ניגון כי אלוקים]].		ניגון חב"די נוסף שקשור לפרק זה, הוא על שני הפסוקים החותמים את הפרק, שיש להם דמיון כמעט מוחלט לפסוקים החותמים את [[תהילים ע'\|פרק ע' בתהילים]], להם הותאם לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"א]] לחן מתוך [[ספר הניגונים]] ([[ניגון קס"ד]]) על ידי החסיד ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] (ניגון זה היה לחן חסידי כללי מוכר בציבור היראים בירושלים), בהמשך לנוהג שהחל שנה קודם לכן, עם ה[[ניגון כי אלוקים]].


	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=49 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=49 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
	*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300037 יהל אור - פרק מ']''', באתר ספריית ליובאוויטש		*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300037 יהל אור - פרק מ']''', באתר ספריית ליובאוויטש


	{{מזמורי ספר התהלים}}		{{מזמורי ספר התהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תהלים\|מ']]		[[קטגוריה:תהלים\|מ']]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:32:03Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:32, 30 בדצמבר 2024
שורה 22:		שורה 22:
	'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}		'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}

	'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.		'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה ההארבעים ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-39, ועד ליום ההולדת ה-40.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה ההארבעים ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-39, ועד ליום ההולדת ה-40.

להתראות: /* ביאורי החסידות */

2024-05-23T05:33:04Z

ביאורי החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:33, 23 במאי 2024
שורה 35:		שורה 35:
	==ביאורי החסידות==		==ביאורי החסידות==
	*'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה\|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}.		*'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה\|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}.
	*''רבות עשית אתה ה' אלוקים, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר''' - כל הגילויים הללו שנחשבים ריבוי עצום, הם רק לגבינו ("אלינו") אבל לגבי הקב"ה אין הם נחשבים לריבוי כלל ("אין ערוך אליך"), ורק כאשר הקב"ה יורד ומצטמצם לעולמות באופן של 'אגידה ואדברה', אזי הם 'עצמו מספר'{{הערה\|ד"ה היושבת בגנים תשמ"ח. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רכט.}}.		*'''רבות עשית אתה ה' אלוקים, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר''' - כל הגילויים הללו שנחשבים ריבוי עצום, הם רק לגבינו ("אלינו") אבל לגבי הקב"ה אין הם נחשבים לריבוי כלל ("אין ערוך אליך"), ורק כאשר הקב"ה יורד ומצטמצם לעולמות באופן של 'אגידה ואדברה', אזי הם 'עצמו מספר'{{הערה\|ד"ה היושבת בגנים תשמ"ח. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רכט.}}.
	*'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה\|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}.		*'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה\|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}.
	*'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה\|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}.		*'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה\|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}.


	==בניגוני חב"ד==		==בניגוני חב"ד==

להתראות ב־05:31, 23 במאי 2024

2024-05-23T05:31:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:31, 23 במאי 2024
שורה 20:		שורה 20:
	'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}		'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}
	'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}		'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}
	'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}}}		'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}

	'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.		'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.

להתראות: הוספת ערך

2024-05-23T05:31:08Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
|כותרת= תהילים מ' {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר
|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר.{{ש}}
'''ב:''' קַוֺּה קִוִּיתִי ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי.{{ש}}
'''ג:''' וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.{{ש}}
'''ד:''' וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵא-לֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה'.{{ש}}
'''ה:''' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב.{{ש}}
'''ו:''' רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱ-לֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
'''ז:''' זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ.{{ש}}
'''ח:''' אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ש}}
'''ט:''' לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱ-לֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי.{{ש}}
'''י:''' בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק בְּקָהָל רָב הִנֵּה שְׂפָתַי לֹא אֶכְלָא ה' אַתָּה יָדָעְתָּ.{{ש}}
'''יא:''' צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב.{{ש}}
'''יב:''' אַתָּה ה' לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי.{{ש}}
'''יג:''' כִּי אָפְפוּ־עָלַי רָעוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי.{{ש}}
'''יד:''' רְצֵה ה' לְהַצִּילֵנִי ה' לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.{{ש}}
'''טו:''' יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי.{{ש}}
'''טז:''' יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח.{{ש}}
'''יז:''' יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}
'''יח:''' וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱ-לֹהַי אַל־תְּאַחַר.}}}}

'''תהלים מ'''' הוא המזמור הארבעים בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר'''.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה ההארבעים ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-39, ועד ליום ההולדת ה-40.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "כמה מעלות טובות שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל ומי יכול למלל גבורתו אגידה ואדברה עצמו מספר. ברא העולם בשביל ישראל קרע הים בשביל ישראל, ואיננו חפץ בזבחים רק לשמוע בקולו".

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים:
*ההצלה מהמצוקה ונתינת תודה על כך באמצעות קיום רצון ה' (פסוקים א-יא).
*בקשה נוספת לישועה, בה יבושו אויביו וישמחו אוהבי ה' (פסוקים יב-יח).

==ביאורי החסידות==
*'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}.
*''רבות עשית אתה ה' אלוקים, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר''' - כל הגילויים הללו שנחשבים ריבוי עצום, הם רק לגבינו ("אלינו") אבל לגבי הקב"ה אין הם נחשבים לריבוי כלל ("אין ערוך אליך"), ורק כאשר הקב"ה יורד ומצטמצם לעולמות באופן של 'אגידה ואדברה', אזי הם 'עצמו מספר'{{הערה|ד"ה היושבת בגנים תשמ"ח. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רכט.}}.
*'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}.
*'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ויתן בפי שיר חדש (ניגון)|ויתן בפי שיר חדש]], [[ישישו וישמחו (ניגון)]]}}
לרגל שנת ה-40 לנשיאותו של הרבי, שהחלה בי' שבט תש"נ, הלחין ר' [[שלום ברוכשטאט]] את הניגון [[ויתן בפי שיר חדש (ניגון)|ויתן בפי שיר חדש]], מתוך הפרק ה-40 בתהילים, כשהפסוקים שנבחרו רומזים בתוכן שלהם ל[[השירה העשירית|שיר חדש]] של [[הגאולה העתידה]], הנושא המרכזי בתורתו ובפעולותיו של הרבי [[להביא לימות המשיח]], ולמאמר חז"ל שרק לאחר 40 שנה עומד אדם על דעת רבו.

ניגון חב"די נוסף שקשור לפרק זה, הוא על שני הפסוקים החותמים את הפרק, שיש להם דמיון כמעט מוחלט לפסוקים החותמים את [[תהילים ע'|פרק ע' בתהילים]], להם הותאם לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"א]] לחן מתוך [[ספר הניגונים]] ([[ניגון קס"ד]]) על ידי החסיד ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]] (ניגון זה היה לחן חסידי כללי מוכר בציבור היראים בירושלים), בהמשך לנוהג שהחל שנה קודם לכן, עם ה[[ניגון כי אלוקים]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=49 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300037 יהל אור - פרק מ']''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|מ']]