https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%22%D7%98
תהלים צ"ט - היסטוריית גרסאות
2026-04-14T06:10:49Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.1
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%22%D7%98&diff=745771&oldid=prev
להתראות ב־22:48, 8 במרץ 2025
2025-03-08T22:48:09Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:48, 9 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב [[תשי"ב]]. שיחת מוצאי זאת חנוכה [[תשמ"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>]]. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב [[תשי"ב]]. שיחת מוצאי זאת חנוכה [[תשמ"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>]]. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניגוני חב"ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניגוני חב"ד==</div></td></tr>
</table>
להתראות
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%22%D7%98&diff=745641&oldid=prev
מ. רובין: /* בחסידות */
2025-03-08T19:43:24Z
<p><span class="autocomment">בחסידות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:43, 8 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'</del>תשי"ב. שיחת מוצאי זאת חנוכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'</del>תשמ"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">T</del>. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תשי"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. שיחת מוצאי זאת חנוכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תשמ"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד]]</ins>. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניגוני חב"ד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניגוני חב"ד==</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%22%D7%98&diff=745640&oldid=prev
מ. רובין ב־19:42, 8 במרץ 2025
2025-03-08T19:42:06Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:42, 8 במרץ 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></poem></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></poem></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>|ספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>|ספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור ומחברו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור ומחברו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים אוהל </del>יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[מלחמת גוג ומגוג]]".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים אהל </ins>יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[מלחמת גוג ומגוג]]".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות==</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A6%22%D7%98&diff=745637&oldid=prev
להתראות: הוספת ערך
2025-03-08T19:38:31Z
<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תהלים צ"ט{{ש}}ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים<br />
| תוכן = <poem><br />
'''א:''' ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ.{{ש}}<br />
'''ב:''' ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.{{ש}}<br />
'''ג:''' יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.{{ש}}<br />
'''ד:''' וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. {{ש}}<br />
'''ה:''' רוֹמְמוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.{{ש}}<br />
'''ו:''' מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם.{{ש}}<br />
'''ז:''' בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ. {{ש}}<br />
'''ח:''' ה' אֱ-לֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵ-ל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.{{ש}}<br />
'''ט:''' רוֹמְמוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱ-לֹהֵינוּ. {{ש}}<br />
</poem><br />
}}<br />
'''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[תהילים|ספר תהילים]].<br />
<br />
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99.<br />
<br />
==תוכן המזמור ומחברו==<br />
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[מלחמת גוג ומגוג]]".<br />
<br />
כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]].<br />
<br />
פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול.<br />
<br />
<br />
==בחסידות==<br />
*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.<br />
*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.<br />
*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב ה'תשי"ב. שיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"T. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.<br />
<br />
==בניגוני חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יודו שמך (ניגון)]]}}<br />
לקראת יום הולדתו ה-98 של הרבי בי"א ניסן ה'תש"ס, הלחין ר' [[שלום ברוכשטט]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "יודו שמך".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ד' עמוד 85<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=121&hilite תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''<br />
<br />
{{תהילים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תהלים]]</div>
להתראות