https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%22%D7%92
תהלים קי"ג - היסטוריית גרסאות
2026-04-13T02:08:24Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.1
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%22%D7%92&diff=766690&oldid=prev
נסיעה לרבי ב־14:30, 11 במאי 2025
2025-05-11T14:30:49Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:30, 11 במאי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></poem></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></poem></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תהלים קי"ג''' הוא המזמור ה-113 ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>|ספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>]], והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תהלים קי"ג''' הוא המזמור ה-113 ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>|ספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>]], והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכותרת המזמור ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים אוהל </del>יוסף יצחק]] נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכותרת המזמור ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים אהל </ins>יוסף יצחק]] נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>ק"ו]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קי"א|קי"א]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קי"ב|קי"ב]], קי"ג, [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קל"ה|קל"ה]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קמ"ו|קמ"ו]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קמ"ז|קמ"ז]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קמ"ח|קמ"ח]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>קמ"ט|קמ"ט]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>ק"נ|ק"נ]]}}, והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]]. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה ל[[זימון]] בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת [[פסוקי דזמרה]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>ק"ו]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קי"א|קי"א]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קי"ב|קי"ב]], קי"ג, [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קל"ה|קל"ה]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קמ"ו|קמ"ו]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קמ"ז|קמ"ז]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קמ"ח|קמ"ח]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>קמ"ט|קמ"ט]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>ק"נ|ק"נ]]}}, והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]]. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה ל[[זימון]] בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת [[פסוקי דזמרה]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בחסידות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כללות שיעור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהילים</del>''' – מזמור זה פותח את שיעור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהילים </del>היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהילים </del>הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'{{הערה|1=[ https://drive.google.com/file/d/1YVQQWWzmteTl44CMGyMPbeg6oKmQZ3oy/view שיחה לנשי ובנות חב"ד, ליל כ"ד אייר ה'תשמ"ב] (סעיף כד). ייתכן שהכוונה בשיחה היא גם לכך שביממה יש כ"ד שעות, וזהו הרמז בכך ששיעור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים </del>זה נקבע לכ"ד בחודש דווקא. וראו גם [https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''כללות שיעור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהלים</ins>''' – מזמור זה פותח את שיעור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהלים </ins>היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התהלים </ins>הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'{{הערה|1=[ https://drive.google.com/file/d/1YVQQWWzmteTl44CMGyMPbeg6oKmQZ3oy/view שיחה לנשי ובנות חב"ד, ליל כ"ד אייר ה'תשמ"ב] (סעיף כד). ייתכן שהכוונה בשיחה היא גם לכך שביממה יש כ"ד שעות, וזהו הרמז בכך ששיעור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים </ins>זה נקבע לכ"ד בחודש דווקא. וראו גם [https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יהי שם ה' מבורך''' – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר ל[[חלום]] שבשעת ה[[שינה]] שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד{{הערה|משיחות שבת פרשת תצוה ה'תשל"ז וה'תשמ"ג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''יהי שם ה' מבורך''' – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר ל[[חלום]] שבשעת ה[[שינה]] שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד{{הערה|משיחות שבת פרשת תצוה ה'תשל"ז וה'תשמ"ג.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''רם על כל גוים ה' על השמים כבודו''' – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו{{הערה|סידור עם דא"ח עמוד רלו, ב. לקוטי תורה שיר השירים מ, ד. ספר המאמרים אידיש. ד"ה כנשר יעיר קינו ה'תשכ"ב. ד"ה וארא אל אברהם ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קמב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''רם על כל גוים ה' על השמים כבודו''' – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו{{הערה|סידור עם דא"ח עמוד רלו, ב. לקוטי תורה שיר השירים מ, ד. ספר המאמרים אידיש. ד"ה כנשר יעיר קינו ה'תשכ"ב. ד"ה וארא אל אברהם ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קמב.}}.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהילים</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תהלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תהלים]]</div></td></tr>
</table>
נסיעה לרבי
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%22%D7%92&diff=748533&oldid=prev
להתראות: הוספת ערך
2025-03-17T09:44:01Z
<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{חלונית<br />
| ניקוד = כן<br />
| כותרת = תהלים קי"ג{{ש}} הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'<br />
| תוכן = <poem><br />
'''א:''' הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. {{ש}}<br />
'''ב:''' יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {{ש}}<br />
'''ג:''' מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'. {{ש}}<br />
'''ד:''' רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. {{ש}}<br />
'''ה:''' מִי כַּה' אֱ-לֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. {{ש}}<br />
'''ו:''' הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. {{ש}}<br />
'''ז:''' מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. {{ש}}<br />
'''ח:''' לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. {{ש}}<br />
'''ט:''' מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָ-הּ.<br />
</poem><br />
}}<br />
'''תהלים קי"ג''' הוא המזמור ה-113 ב[[תהילים|ספר תהילים]], והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]].<br />
<br />
==תוכן המזמור==<br />
בכותרת המזמור ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] נאמר: "בו יסופר נפלאות מיציאת מצרים".<br />
<br />
המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים בקריאה 'הַלְלוּ-יָהּ'{{הערה|1=עשרת המזמורים: [[תהילים ק"ו]], [[תהילים קי"א|קי"א]], [[תהילים קי"ב|קי"ב]], קי"ג, [[תהילים קל"ה|קל"ה]], [[תהילים קמ"ו|קמ"ו]], [[תהילים קמ"ז|קמ"ז]], [[תהילים קמ"ח|קמ"ח]], [[תהילים קמ"ט|קמ"ט]], [[תהילים ק"נ|ק"נ]]}}, והוא המזמור הפותח את [[תפילת הלל]]. את פסוק ב' נוהגים לומר כמענה לקריאה ל[[זימון]] בברכת המזון, ופסוקים ב-ד נכללים בנוסח התפילה באמירת [[פסוקי דזמרה]].<br />
<br />
==בחסידות==<br />
*'''כללות שיעור התהילים''' – מזמור זה פותח את שיעור התהילים היומי כפי שנחלק לימי החודש, לתאריך כ"ד בחודש. שיעור זה כולל את כל מזמורי התהילים הנכללים באמירת הלל, ולא רק 'חצי הלל' אלא הלל שלם, ומכך ניתן ללמוד הוראה שיהודי צריך להודות לה' בכל רגע, על עצם הזכות שיש לו לבצע את השליחות האלוקית 'לעשות לו יתברך דירה בתחתונים'{{הערה|1=[ https://drive.google.com/file/d/1YVQQWWzmteTl44CMGyMPbeg6oKmQZ3oy/view שיחה לנשי ובנות חב"ד, ליל כ"ד אייר ה'תשמ"ב] (סעיף כד). ייתכן שהכוונה בשיחה היא גם לכך שביממה יש כ"ד שעות, וזהו הרמז בכך ששיעור תהילים זה נקבע לכ"ד בחודש דווקא. וראו גם [https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ].}}.<br />
*'''יהי שם ה' מבורך''' – לשון הפסוק הוא בכתיב חסר דווקא, ובזוהר מסופר שהראו בחלום לרבי יצחק כפתורא שהוא לשון 'מב' – ענין של קושי ודין, שם מ"ב של אנא בכח, נעשה 'רך' – שמורה על המתקת הדינים, וזהו הענין גם בכללות עבודת השם, שהמניעות והעיכובים שיש לאדם בעבודתו, אינם בשביל ההסתר עצמו, אלא כדי שהאדם יתגבר עליהם ויגלה את האלוקות, וזהו הקשר ל[[חלום]] שבשעת ה[[שינה]] שמחבר ב' הופכים יחד, כך גם הענין של 'מברך' הוא לחבר את הדין והחסד, את ההעלם והגילוי גם יחד{{הערה|משיחות שבת פרשת תצוה ה'תשל"ז וה'תשמ"ג.}}.<br />
*'''רם על כל גוים ה' על השמים כבודו''' – הטעות של אומות העולם היא שהקב"ה כל כך מרומם, שהעיסוק בעניני התחתונים היא 'השפלה' כלפיו, ולכן רק על השמים כבודו, ואילו בעולם כאן למטה – הוא לא שורה. אך האמת היא שהתהוות הבריאה כולה אינה באופן של עילה ועלול אלא באופן של יש מאין, ואין כלפיו הבדל בין השמים ובין הארץ, ולכן מסיים הפסוק "המשפילי לראות בשמים ובארץ", שכלפיו יתברך השמים והארץ בהשוואה אחת בבחינת השפלה לגביו{{הערה|סידור עם דא"ח עמוד רלו, ב. לקוטי תורה שיר השירים מ, ד. ספר המאמרים אידיש. ד"ה כנשר יעיר קינו ה'תשכ"ב. ד"ה וארא אל אברהם ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד קמב.}}.<br />
*'''מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון''' – אביון הוא במדריגה תחתונה יותר מ'דל', שתאב לכל דבר, ולכן ביחס לדל נאמר 'עפר' וביחס לאביון נאמר 'אשפות', וכדי לזכות שהקב"ה ירומם את האדם צריך גם הוא לנהוג באותה מידה, להשפיע לא רק למי שהוא בבחינת דל, אלא לתמוך ולסייע גם למי שהוא בבחינת אביון{{הערה|ד"ה רני ושמחי בת ציון ה'תשכ"ז.}}.<br />
*'''אם הבנים שמחה''' – הבינה היא ה'אמא' של המידות, כי היא המקור להם, וכל בחינות החדווה והשמחה בעולמות תלויים בה. ובלשון הזוהר נאמר על כך "כל חידו וכל חדווה", כי עוסק הן בחדווה שמצד החסדים והן בחדווה שמצד הגבורות, וההוראה מכך בעבודת השם שצריכה להיות שמחה בכל המצבים, גם במצב של חסדים וגם במצב של גבורות, ועל ידי זה מבטלים גם את הענינים שמצד הגבורות{{הערה|משיחות שבת פרשת ויצא ושבת פרשת מקץ ה'תשמ"ו.}}.<br />
<br />
==בניגוני חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[יהי שם ה']]}}<br />
לקראת יום הולדתו ה-112 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"ד, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' [[אהרן בלסופסקי]] על המילים "יהי שם ה'".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ה' עמוד נו<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=141 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''<br />
<br />
{{תהילים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תהלים]]</div>
להתראות