![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר הזקן/ספרי אדמו"ר הזקן
|
הדף נמצא בשלבי עבודה, החל מיז כסלו: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
- שולחן ערוך
- הלכות תלמוד תורה
- שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן
- פסקי הסידור
- תניא
- ביאורי הזהר
- תורה אור ולקוטי תורה
- מאמרי אדמו"ר הזקן
- בונה ירושלים
- ספר של צדיקים
- סידור אדמו"ר הזקן
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נקרא בעיקר שולחן ערוך הרב וכן גם שולחן ערוך הגר"ז) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.
כתיבת הספר
כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.
אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות.
בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי הרמב"ם לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו ליאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן הוא ספרו הראשון של אדמו"ר הזקן שיצא לאור בדפוס. הספר מכיל "ליקוט מהגמרא ירושלמי ומכל גדולי פוסקים, ראשונים ואחרונים. בכדי שכל אחד ירווה צמאונו וידע כל הדינים על בוריים", בנושאי לימוד התורה.
הוצאה לאור
הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בעילום שם המחבר בשקלאוו תקנ"ד בהסכמת גאוני המתנגדים רבני שקלוב, רבי חנוך העניך שיק ורבי צבי הירש. הספר זכה גם להערכת הגר"א ששיבחו ביותר.
כעבור חמש שנים בלבד הופיע שנית הספר בלבוב תקנ"ט, כשהפעם צויין בשער "מבעל מחבר תניא וכו', והמחבר הזה מאנשי אשכולות, איש שהכל בו, תוכו רצוף אהבה מוסתרת הסתר מן התורה תפוחי זהב במשכיות כסף".
בראשית הספר באים פירוט הראשי-תיבות בהם ישתמש המחבר במהלך החיבור. בנוסף לכך מופיעים הסכמותיהם של הרב יוסף הוך גילערנטער אב"ד של ק"ק זאמושטש ושל רבי משה לייב מסאסוב. בעמוד השער ניתן קרדיט למושל המקומי דאז - הקיסר מיסטר פראנץ השני.
במהלך השנים הודפס החיבור במהדורות רבות. בהמשך אף נכרך יחד בהוספות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. בשנים האחרונות הוציא קה"ת את הספר במהדורה מנוקדת.לקט של שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה כבר בההוצאה הראשונה של שולחן ערוך הרב על ידי הרבנים בני המחבר - אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ד בקאפוסט.
במשך השנים נדפסו עוד מהדורות, בהם נדפסו עוד ועוד תשובות, בחלקם עם הערות וציונים.
בשנים האחרונות התגלו תשובות רבות, שנדפסו ביגדיל תורה על ידי הרב שלום בער לוין.
בשנת תשמ"ח הדפיסה הוצאת קה"ת את התשובות בכרך מיוחד, בתוספת מילואים, בעריכת הרב לוי ביסטריצקי.
בשנת תשפ"ג הדפיסה הוצאת קה"ת את הספר בהוצאה חדשהפסקי הסידור, הם פסקי אדמו"ר הזקן, שנכתבו ונפסקו על ידו בתוך סידור אדמו"ר הזקן.
משנה אחרונה
מקובל מרבותינו כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שפסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר.בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם.
כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם בצורה מסודרת.
בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה תק"נ החל אדמו"ר הזקן באמירת מאמרים שעליהם נוסד "ספר של בינונים" (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו תקנ"ד אמר את החלק הראשון מפרק נ"ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות. את כתיבת הספר סיים בשנת תקנ"ה (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ"תניא מהדורא קמא", והודפסה בשנת תשמ"א בהוראת הרבי.
הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.
בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.הספר ביאורי הזהר הוא ספר ממאמרי אדמו"ר הזקן על ספר הזוהר שנאמרו לפני בניו, ונכתבו על ידי בנו אדמו"ר האמצעי (על פי בקשת אביו שיעלה דרשות אלו על הכתב, "כי ידע בנפשו שלא יטה מכוונתו הטובה קולע אל השערה ולא יחטא"). זו הסיבה שלפעמים מיוחס הספר לאדמו"ר הזקן, ולפעמים לאדמו"ר האמצעי.
הוצאות הספר
הספר הודפס לראשונה על ידי אדמו"ר האמצעי, בשנת תקע"ו בקפוסט. בשנת תרכ"א הודפס הספר בשנית עם הוספות בעיר לבוב.
בשנת תשט"ז הודפס הספר במהדורה מחודשת עם הוספות: קיצורים מאת אדמו"ר הריי"צ, מפתח ביאורים, הערות וציונים, פקסמיליות שונות. מהדורה זו נערכה בידי הרבי. .
בשנת תשע"ה הודפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, באותיות מרובעות ובהגהה מדוקדקת, ובתוספת מראי מקומות.
עוד נוספו במהדורה זו: קיצורים שערך אדמו"ר הריי"צ לכמה פרקים בספר - בשתי מהדורות, רשימת המאמרים לפי סדר אמירתם, ומפתחות מפורטים. הספר נערך בידי הרב אליהו מטוסוב והרב גבריאל שפירא. בידיהם סייע גם הרב יהודה בראוד.תורה אור וליקוטי תורה הם הספרים המרכזיים של מאמרי אדמו"ר הזקן, שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק". מכיל מאמרים על פרשיות התורה ועל על שיר השירים.
הספרים נחשבים לספרי יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מדי שבוע את המאמרים מספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, המכונים "הפרשה החסידית". הרבי עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו לזירוז הגאולה.
הספרים
במכתב אדמו"ר הצמח צדק מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".
את הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו"ר הזקן אליו ואל בניו בחלום.
בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת תר"ח נדפס החלק השני בשם "לקוטי תורה" בעיר ז'יטומיר.
לימוד הספרים
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, והרבי כינה אותם בשם "תורה שבעל פה של חסידות". המאמרים בספרים אלו השייכים לפרשת השבוע, נקראו בשם "הפרשה החסידית".
פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים לפרשת השבוע כו'". הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות.
בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.
בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה.מאמרי אדמו"ר הזקן היא הסדרה המרכזית (כ-23 כרכים) של מאמרי אדמו"ר הזקן בה נדפסו כל מאמריו שהגיעו לידינו, מלבד אלו שנדפסו בעבר בספרים תורה אור ולקוטי תורה.
הסדרה החלה לצאת לאור על ידי הוצאת קה"ת בראשותו של הרבי שליט"א מלך המשיח בשנת תשח"י.הספר בונה ירושלים הוא ספר "מאמרים קצרים - של אדמו"ר הזקן - להלהיב הלבבות בעבודת ה' על פי דרך החסידות, על פי עומק יסוד הבעל שם טוב והרב המגיד נ"ע זצוקלל"ה" (שער הספר).
את הספר הדפיס ר' חיים אליעזר הכהן ביחובסקי.
ר' חיים ביחובסקי עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאנו, ועלה לארץ הקודש לעת זקנתו, בשנת תרע"ח.
בארץ הקודש הוא אסף וליקט ספרים ישנים וכתבי יד של רבותינו נשיאנו שהיו ברשות חסידים גדולים בארץ.
בין הספרים מצא את ספר זה, שהיו בו מאמרי אדמו"ר הזקן, ובנוסף היו בספר גם מאמרים שנדפסו כבר בתורה אור, ליקוטי תורה, ובאגרת הקודש בתניא, ואותם הוא השמיט בהדפסה מן הספר הזה.
הוא גם זה שהעניק את השם "בונה ירושלים" לספר, בנמקו: שעל ידי הלימוד והתגלות החכמה ודא"ח שבספר זה - תבוא הגאולה, והעיר ירושלים תבנה ותכונן.ספר של צדיקים הוא ספר שכתב אדמו"ר הזקן ובו כתובים דברי תורה הקשורים לאלו שעומדים בדרגה של צדיק על פי ספר התניא, כלומר אנשים שאינם בכלל יצר הרע בגלל שהכניעו אותם לגמרי.
ספר התניא נקרא בשם 'ספר של בינונים' הואיל והוא נועד בשביל כלל העם היהודי, שכולם יכולים להתעלות למדריגת בינונים. במקביל לספר זה עמל אדמו"ר הזקן על כתיבת 'ספר של צדיקים', שנועד להדריך בעבודת ה' גם את צדיקי הדור.
שריפת הספר
הספר נשרף בשנת תקע"ב, שאז נשרפו חלקים רחבים מתורתו וכתב ידו של אדמו"ר הזקן, וביניהם חלק מהשולחן ערוך שלו, וכן ספר זה - ספר של צדיקים, וספרים נוספים.
אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה.
נועם אלימלך
לעומת זאת, קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי אדמו"ר הזקן אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא ספר של צדיקים. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.סידור אדמו"ר הזקן הוא הסידור שנתקן על ידי אדמו"ר הזקן ונדפס לראשונה בשנת תקס"ג בעיר שקלוב. לאחר מכן הודפס עוד פעמיים בקפוסט. ועוד עשרות פעמים בוריאציות שונות. חלקם דומים יותר למקור וחלקם פחות. הסידור "תורה אור" המקובל היום, הינו סידור הדומה מאוד לסידור של אדמו"ר הזקן ונוספו בו גם ציונים ומקורות.
כוונתו של אדמו"ר הזקן בעריכת הסידור הייתה, שיהיה סידור השווה לכל נפש בכוונה הראויה. ובכל זאת שזורים ברמיזה פה ושם הלכות חשובות, שבחלקם ישנם חידושי הלכה גדולים.
הרבי הגדיר באחד ממכתביו את מטרת ההלכות אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו:
"א. פסקי דינים בקיצור נמרץ בענינים הרגילים ושווים לכל נפש, וצריכים להיות מצויים גם תחת יד זה שאין השולחן ערוך באותו שעה על שלחנו. ב. הנהגות (ולא דינים) בודדות השייכות לאמירת תפילה או ברכה פרטית".
עריכת נוסח הסידור
אדמו"ר הזקן עסק במשך שנים רבות בעריכת נוסח הסידור.
אדמו"ר הרש"ב כתב: "כידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח ובכל שנה היה מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה".
אדמו"ר הצמח צדק העיד על עריכת הנוסח ש"כשתיקן (אדמו"ר הזקן) הסדור - היו לפניו ששים סדורים מנוסחאות שונות, ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסדור שלו".
ההדפסה הראשונה
הרב אברהם דוד לאוואט בהקדמה ל'שער הכולל': "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו בשנת תקס"ג בשקלאוו".
ובספר השיחות תש"ד, מעיר הרבי כי "סדור אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג. אבל כנראה היו עוד לפני זה רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רשיון מהממשלה לחסידים להתפלל בנוסח שלהם".
עד עתה לא הגיע לידינו סדור אדמו"ר הזקן שהודפס בשנת תקס"ג, וגם משתי ההדפסות שסדור זה הודפס בקאפוסט לא נשאר עותק.
אודות כך כתב אדמו"ר הרש"ב כי "את הסדור דפוס הראשון לא השגתי אף לאחר ריבוי יגיעה, ואשער אשר בהביבליאטק בפ"ב (=הספריה בפטרבורג) בוודאי נמצא".
לאחרונה נתגלה הסידור דפוס ראשון שקלאוו תקס"ג.